וול-סטריט
משה שלום
31/01/2021
היה זה שבוע משמעותי בהחלט עבור שוק המניות האמריקאי. לא רק שהמדדים חצו ממוצעים נעים חשובים, ועושים סימנים ראשונים של תיקון טכני יורד, אלא שזה השבוע שבו ראינו סנונית ראשונה של כוח אמיתי מהרשתות החברתיות באותם שווקים הפיננסיים. על כך נכתב לא מעט וגם אצלנו באתר: "מנייה שטסה פי 10X בחמישה ימי מסחר וכמעט פי 100X בכחצי שנה"
אבל, עד כה, הכוח הזה התבטא בהמלצות ודעות על נכס זה או אחר. מעין "טיפ" בין חברים רבים. כמו כן, הרשתות החברתיות היו לאחד מן הפלטפורמות שעליהן נבנו תילי תילים של עסקים שמטרתם העיקרית "למכור" משהו לקוראים-מאזינים-משתתפים. בקיצור: הן היו עוד מקום לשיווק ומכירה של מוצרים ושירותים. הרשתות, והמדיה הכלכלית, למרות שעסקו בחומר באופן אינטנסיבי, תמיד הצליחו להיות מנותקות מהותית, בצורה די מופלאה, מן הכוח האמיתי של וול-סטריט: בתי ההשקעות, קרנות הגידור ובכלל הכסף המוסדי, שבעצם מנהלים את כל ההצגה. במילים אחרות: ההשפעה המהותית תמיד הייתה מן השחקנים החוצה ולא מן הרשתות אליהם.
משתמשי הרשתות שאבו את הידע שניתן להם לשאוב, וכמובן, היה זה ידע מכוון ומנוטר היטב. סימביוזה הדוקה של יונק ומניק התקיימה: יש את המומחים שנמצאים מעבר להררי החושך של זכוכיות הבניינים ויש את המשקיע הקטן שמנסה לדלות בדלי אינפורמציה. ובעיקר זו שאינה גלויה מבלומברג, סי-אנ-בי-סי והניוזלטרים למיניהם. ה"מפי-לאוזן" היה לאומנות בחדרי הצ"ט השונים והרשתות היו לצינורות של אותו מידע.
לכן, לא נתפלא אם מה שהיה הגיוני שיקרה היה קרה כל הזמן: מבלי לעבור על חוקים ותקנות, ה"גדולים" תמיד ידעו לנווט את המידע כך שהוא ייטב עימם כמובן. מעין בניית דעת קהל בכלים החדשניים ביותר שניתן לגייס. לא מדובר כאן במניות כבדות כמו אפל או אמזון, ואפילו לא כאלו שייכות למדדים הכבדים, אבל כאשר הייתה הנפקה או שסקטור החל את הרוטציה שלו, אין ספק שה"שיחה" סביב העניין ברשת בכלל, וברשתות החברתיות בפרט, התגברו והתעצמו. למעשה, היה זה עולם כמנהגו נוהג כאשר לעיתון, לרדיו, לטלוויזיה ולשירותי הייעוץ למיניהם, התווספו עוד צינורות הפצה של המסר ה"מקובל והרצוי". כלי סטטיסטיקה על הופעת אזכורים בגוגול או בפייסבוק הפכו להיות אינדיקאטורים כמו ה-VIX או ה-RSI.
חייבים להבין כאן משהו מאוד חשוב: לא מדובר ב"קנוניה מאורגנת" כלל. אין ישיבות אפופות עשן או מהולות בניחוחות מעורבות של סושי ו-וויסקי בן 20 שנה! זהו נוהל עבודה שנבנה עם הטכנולוגיה והפך להיות חלק מן היום יום של השחקנים. והנה, השבוע, ראינו משהו שונה. לא עוד קבוצת משקיעים העושה למען הרווח בלבד, אלא קבוצה של אידיאולוגים.
אין זה מקרה שרובם השתמשו בפלטפורמת המסחר של Robinhood שבעצמה מהווה סמל של מרד בתחום העמלות. ומה הרעיון של אותם הוגים? להיכנס לזירה ולנסות לגרום כמה שיותר נזק ל"ממסד". בעיקר לשורטיסטים הנחשבים ל"מזיקים" ולהורסים חברות. מעין פעולה חברתית מוסרית הבאה להיות קונטרה ליצר תאבת הבצע של אותם מוכרים בחסר כה "אכזריים". אם יוצא מזה כמה דולרים מה טוב אבל גרעין המעשה אינו ההימור אלא הניסיון לגרום נזק. נזק כבד אשר יכול להביא לפשיטת רגל מהירה של אותם שחקני הצד השלילי של השוק.
במקרה הזה, זה קרה בסביבה של אתר Reddit וזה התרכז סביב 4 מניות עיקריות:
GAMESTOP
AMC
BLACKBERRY
MACYS
למה אלו דווקא? למה לא? עיקר העניין היה להקריס שורטיסטים ואלו מניות אשר סבלו קשה מפעילותם של אלו כבר די הרבה זמן. האסטרטגיה פשוטה עד כדי בכי: לקנות מניות, בעזרת כוח ההמון המאורגן חברתית, בדומה להמון של ימי האביב הערבי במדינות ערב, בכמויות שיביאו ל-Short Squeeze חמור וקשה. כזה שיביא ל-Margin Call ושיחייב סגירה כפויה של העמדה השלילית במחירי הפסד אסטרונומי.
יש לזכור שבהרבה מקרים שורטיסטים מנסים להחזיק מעמד עקב דעה סולידית על טיבה של החברה ואף להגדיל את הפוזיציה השלילית כאשר המחיר עולה ועל ידי כך למצע. אבל, בנקודה מסוימת, הברוקר של המשקיע אינו מרשה לעשות זאת עוד. הוא מתקשר ומבקש עוד כסף לביטחונות או פשוט מבקש לסגור את העמדה. מי שהיה במצב כזה זוכר היטב את הכאב החד בבטן כאשר מתקבלת אותה שיחה. ההפסד התיאורטי הופך להיות הפסד ממומש אמיתי. המחייב, לעיתים, חשבון נפש עמוק אם לא משהו יותר חמור.
בכל אופן, בוול-סטריט, השבוע נקבעה היסטוריה: בפעם הראשונה התארגנה קבוצה גדולה מאוד של משקיעים קטנים להילחם בממסד שחשב שהוא מוגן מפני ההמון. עד עתה זה התבטא בכמה מניות עם נזילות נמוכה יחסית אבל חישבו על תסריט האימה שבה ציבור גדול מחליט על פעולה מסונכרנת בתחום מניות שמשנות מדדים, או חלילה, מול אג"ח ממשלתי? האם הרגולאטור יעשה שריר נגדי כמו שעשו Robinhood ו-TD אשר, מנקודה מסוימת אפשרו רק מכירה של המניות האלו ולא קנייתן (!).
הדמוקרטיה הפיננסית, שחווינו במאה ה-20 ושאנו חווים עכשיו במאה ה-21, מתחילה ללבוש צורות מעניינות ביותר.
אבל, עד כה, הכוח הזה התבטא בהמלצות ודעות על נכס זה או אחר. מעין "טיפ" בין חברים רבים. כמו כן, הרשתות החברתיות היו לאחד מן הפלטפורמות שעליהן נבנו תילי תילים של עסקים שמטרתם העיקרית "למכור" משהו לקוראים-מאזינים-משתתפים. בקיצור: הן היו עוד מקום לשיווק ומכירה של מוצרים ושירותים. הרשתות, והמדיה הכלכלית, למרות שעסקו בחומר באופן אינטנסיבי, תמיד הצליחו להיות מנותקות מהותית, בצורה די מופלאה, מן הכוח האמיתי של וול-סטריט: בתי ההשקעות, קרנות הגידור ובכלל הכסף המוסדי, שבעצם מנהלים את כל ההצגה. במילים אחרות: ההשפעה המהותית תמיד הייתה מן השחקנים החוצה ולא מן הרשתות אליהם.
משתמשי הרשתות שאבו את הידע שניתן להם לשאוב, וכמובן, היה זה ידע מכוון ומנוטר היטב. סימביוזה הדוקה של יונק ומניק התקיימה: יש את המומחים שנמצאים מעבר להררי החושך של זכוכיות הבניינים ויש את המשקיע הקטן שמנסה לדלות בדלי אינפורמציה. ובעיקר זו שאינה גלויה מבלומברג, סי-אנ-בי-סי והניוזלטרים למיניהם. ה"מפי-לאוזן" היה לאומנות בחדרי הצ"ט השונים והרשתות היו לצינורות של אותו מידע.
לכן, לא נתפלא אם מה שהיה הגיוני שיקרה היה קרה כל הזמן: מבלי לעבור על חוקים ותקנות, ה"גדולים" תמיד ידעו לנווט את המידע כך שהוא ייטב עימם כמובן. מעין בניית דעת קהל בכלים החדשניים ביותר שניתן לגייס. לא מדובר כאן במניות כבדות כמו אפל או אמזון, ואפילו לא כאלו שייכות למדדים הכבדים, אבל כאשר הייתה הנפקה או שסקטור החל את הרוטציה שלו, אין ספק שה"שיחה" סביב העניין ברשת בכלל, וברשתות החברתיות בפרט, התגברו והתעצמו. למעשה, היה זה עולם כמנהגו נוהג כאשר לעיתון, לרדיו, לטלוויזיה ולשירותי הייעוץ למיניהם, התווספו עוד צינורות הפצה של המסר ה"מקובל והרצוי". כלי סטטיסטיקה על הופעת אזכורים בגוגול או בפייסבוק הפכו להיות אינדיקאטורים כמו ה-VIX או ה-RSI.
חייבים להבין כאן משהו מאוד חשוב: לא מדובר ב"קנוניה מאורגנת" כלל. אין ישיבות אפופות עשן או מהולות בניחוחות מעורבות של סושי ו-וויסקי בן 20 שנה! זהו נוהל עבודה שנבנה עם הטכנולוגיה והפך להיות חלק מן היום יום של השחקנים. והנה, השבוע, ראינו משהו שונה. לא עוד קבוצת משקיעים העושה למען הרווח בלבד, אלא קבוצה של אידיאולוגים.
אין זה מקרה שרובם השתמשו בפלטפורמת המסחר של Robinhood שבעצמה מהווה סמל של מרד בתחום העמלות. ומה הרעיון של אותם הוגים? להיכנס לזירה ולנסות לגרום כמה שיותר נזק ל"ממסד". בעיקר לשורטיסטים הנחשבים ל"מזיקים" ולהורסים חברות. מעין פעולה חברתית מוסרית הבאה להיות קונטרה ליצר תאבת הבצע של אותם מוכרים בחסר כה "אכזריים". אם יוצא מזה כמה דולרים מה טוב אבל גרעין המעשה אינו ההימור אלא הניסיון לגרום נזק. נזק כבד אשר יכול להביא לפשיטת רגל מהירה של אותם שחקני הצד השלילי של השוק.
במקרה הזה, זה קרה בסביבה של אתר Reddit וזה התרכז סביב 4 מניות עיקריות:
GAMESTOP
AMC
BLACKBERRY
MACYS
למה אלו דווקא? למה לא? עיקר העניין היה להקריס שורטיסטים ואלו מניות אשר סבלו קשה מפעילותם של אלו כבר די הרבה זמן. האסטרטגיה פשוטה עד כדי בכי: לקנות מניות, בעזרת כוח ההמון המאורגן חברתית, בדומה להמון של ימי האביב הערבי במדינות ערב, בכמויות שיביאו ל-Short Squeeze חמור וקשה. כזה שיביא ל-Margin Call ושיחייב סגירה כפויה של העמדה השלילית במחירי הפסד אסטרונומי.
יש לזכור שבהרבה מקרים שורטיסטים מנסים להחזיק מעמד עקב דעה סולידית על טיבה של החברה ואף להגדיל את הפוזיציה השלילית כאשר המחיר עולה ועל ידי כך למצע. אבל, בנקודה מסוימת, הברוקר של המשקיע אינו מרשה לעשות זאת עוד. הוא מתקשר ומבקש עוד כסף לביטחונות או פשוט מבקש לסגור את העמדה. מי שהיה במצב כזה זוכר היטב את הכאב החד בבטן כאשר מתקבלת אותה שיחה. ההפסד התיאורטי הופך להיות הפסד ממומש אמיתי. המחייב, לעיתים, חשבון נפש עמוק אם לא משהו יותר חמור.
בכל אופן, בוול-סטריט, השבוע נקבעה היסטוריה: בפעם הראשונה התארגנה קבוצה גדולה מאוד של משקיעים קטנים להילחם בממסד שחשב שהוא מוגן מפני ההמון. עד עתה זה התבטא בכמה מניות עם נזילות נמוכה יחסית אבל חישבו על תסריט האימה שבה ציבור גדול מחליט על פעולה מסונכרנת בתחום מניות שמשנות מדדים, או חלילה, מול אג"ח ממשלתי? האם הרגולאטור יעשה שריר נגדי כמו שעשו Robinhood ו-TD אשר, מנקודה מסוימת אפשרו רק מכירה של המניות האלו ולא קנייתן (!).
הדמוקרטיה הפיננסית, שחווינו במאה ה-20 ושאנו חווים עכשיו במאה ה-21, מתחילה ללבוש צורות מעניינות ביותר.
