הקשר שבין ניהול פסיבי לבין בילויים ואי הכנת שיעורי בית

כאשר בוחנים את דרכי ההשקעה העומדות בפני משקיע, ניצבות בפניו שתי אלטרנטיבות:

האחת, ניהול אקטיבי, כלומר, העברת הסמכות לניהול התיק או הרכבו למנהלי השקעות דרך קרנות נאמנות או מנהלי תיקים.

השנייה, ניהול פאסיבי, כאשר המשקיע בוחר באלו אפיקים הוא מעוניין להשקיע אך במקום לבחור בצורה סלקטיבית את המניות או האג"ח בתיק, המשקיע רוכש את כל המדד. בקניה של מדד, המשקיע קונה את "תיק השוק" ונחשף למעשה לכל נכסי המדד אותו בחר לפי המשקולות שקבעה הבורסה.

בודדים מנהלי הקרנות שמכים את המדדים

רוב המחקרים שנעשו בעולם מדברים על כך, שלאורך השנים, בודדים מנהלי הקרנות ש"הכו" את המדדים וההסתברות לזהות אותם מראש קלושה. לעומת זאת, ישנם יתרונות בולטים להשקעה דרך ניהול אקטיבי.

דוגמא טובה לכך היא כאשר רוצים להשקיע באגרות חוב לא מדורגות. מנהלי הקרנות משתמשים בכלים רבים העומדים לרשותם כגון: אנליזה, בפגישות פנים אל פנים מול הנהלת החברות, ניתוח אשראי, תזרים מזומנים, ניתוח הסיכון בפעילות העסקית ויכולת החזרי החוב של החברות. בנוסף, מנהל הקרן יכול להשקיע בפיזור רחב של אג"ח ובכך להוריד את סטיית התקן של התיק. ישנה דוגמא הממחישה ,לטעמי, את ההבדלים בין הניהול הפאסיבי לאקטיבי.

תארו לעצמכם מצב בו המרצה שלכם באוניברסיטה מציע לכם שני מסלולים לעבור את הקורס שהוא מעביר:

באחד, הוא מבקש מכם להגיש את כל העבודות, לגשת לבחינת אמצע הקורס וכמובן בסוף לגשת גם למבחן המסכם. בסוף אותו מסלול קיים סיכוי שתקבלו ציון 100 וגם קיים סיכוי שתקבלו 60 ואולי אפילו תכשלו.

במסלול השני, מציע לכם המרצה ללכת לים, לבלות בערבים ולא לטרוח להגיע לשיעורים. בסיום המסלול הזה מבטיח לכם המרצה לקבל ציון של 90.

לפי האנלוגיה הזו, משקיע המשקיע דרך קרנות נאמנות (ניהול אקטיבי) מקווה שהקרן אותה בחר "תכה" את מדד הייחוס (בנצ'מרק). לדוגמא, קרן המשקיעה במניות מתוך מדד ת"א 100 תשאף להניב תשואה עודפת על מדד ת"א 100. כאמור, מחקרים מוכיחים כי ישנה סבירות לא קטנה שהמשקיע יקבל תשואה נמוכה מהמדד. לעומת זאת, משקיע הרוכש תעודת סל על מדד ת"א 100 (ניהול פאסיבי) יקבל בדיוק את תשואת המדד ובהשוואה מול קרנות, ימצא את עצמו לרוב ברף העליון של התשואות.

דמי הניהול הנמוכים מסייעים לתעודות הסל לצבור תאוצה

חשוב לזכור, דמי הניהול הנהוגים בקרנות נאמנות (בניהול אקטיבי) הם בממוצע גבוהים משמעותית מדמי הניהול הממוצעים הנהוגים בענף תעודות הסל. לכן, התאוצה שצובר בשנים האחרונות האפיק הפאסיבי מוסברת גם לנוכח דמי הניהול הנמוכים עד אפסיים הנהוגים בענף תעודות הסל.

יחד עם זאת, תיק השקעות של לקוח אמור להכיל את שתי דרכי ההשקעה הללו. כלומר, החלק הארי של התיק ינוהל דרך ניהול פאסיבי והשארית דרך ניהול אקטיבי וזאת רק משום שישנם מעטים ביננו אשר יש ביכולתם לנחש במדויק את כיוון השוק ולהגיב בהתאם.

במילים אחרות, שיטת ה- Stock Picking (בחירת מניות ישירות בבורסה), Bond Picking (בחירת אג"ח ישירות בבורסה) וקרנות נאמנות יכולות להביא למשקיע תשואה עודפת על מדדי השוק אבל יכולות גם לא. וזאת אסור לשכוח!

תיקון 14

שנת 2010 צפויה להיות שנה מעניינת בדרכי הניהול הפאסיבי. נכון להיום, תעודות סל באשר הן, "יושבות" תחת חוק אגרות חוב.

למעשה, על חברות תעודות הסל לא חלה אותה חובת גילוי כמו בקרנות נאמנות. במהלך שנת 2010 צפוי לעבור תיקון 14 שאמור לשנות את המבנה המשפטי של חברות תעודות הסל ולהפוך אותו לדומה יותר למבנה המשפטי של חברת קרנות נאמנות.

תעודות הסל, בעקבות התיקון לחוק, צפויות להיות כפופות למשטר של פיקוח ובעלות מבנה משפטי דומה למבנה הנהוג בקרנות נאמנות.  תיקון 14 לא יהיה תקף רק לתעודות סל אלא גם לקרנות נאמנות. התיקון יאפשר לקרנות נאמנות מסוימות (קרנות סל) להיסחר במהלך כל שעות המסחר כמו תעודות סל, אך במקביל יצטרך המשקיע לשלם את עמלות הקניה והמכירה בדומה לתעודות סל ומכשירים אחרים הנסחרים בצורה רציפה.

הדרכים לעקוב אחר המדד

כדי לעשות קצת סדר, לאחר הרפורמה בענף, צפויים לעמוד בפני המשקיע שלוש אלטרנטיבות לעקוב אחרי מדד:

א. קרן מחקה – קרן נאמנות, זהה למבנה הקיים היום, כלומר, קרן נאמנות הנסחרת פעם ביום, העושה את מירב המאמצים לעקוב אחרי המדד. יש להבין כי פרוש צמד המילים מירב המאמצים לא בהכרח מחייב את מנהלי הקרן להשיג את תשואת המדד. באפשרות זו, קיימת אופציה לקבל תשואה גבוהה יותר או נמוכה יותר מתשואת המדד. היתרון המובהק של הקרן המחקה על פני שתי האלטרנטיבות האחרות היא האופציה לבצע הוראת קבע בקנייה ובמכירת קרן הנאמנות.

ב. קרן סל – קרן נאמנות הנסחרת לאורך כל שעות המסחר. המשקיע ישלם את עמלות הקנייה והמכירה לבנק דרכו הוא קונה ודמי ניהול (אם יהיו) למנהלי הקרן. ההבדל המהותי בין קרן הסל והקרן המחקה יהיה היכולת לסחור בקרן הסל באופן רציף. גם באפשרות זו קרן הסל לא מתחייבת לתשואת המדד אלא ל"מירב המאמצים" לעקוב אחרי המדד.

ג. תעודות סל, בנוסף למבנה המשפטי החדש שלאחר הרפורמה, תמשכנה  להיות מוצר אשר מתחייב על פי תשקיף לעקוב בצורה מדויקת אחר המדד.
חברות תעודות סל יאלצו גם לאחר הרפורמה להחזיק הון עצמי המהווה כרית ביטחון למשקיעים עבור ההתחייבות לספק את תשואת המדד.

קרנות הסל – מתחרות חדשות בזירה

יש האומרים כי לאור מה שקורה בארה"ב, שם שוק קרנות הסל (ETF) גדול משמעותית משוק תעודות הסל (ETN), ענף תעודות הסל צפוי לתחרות משמעותית  מול קרנות הסל.

חשוב להכיר כמה נתונים חשובים בנושא:

א. ה – ETF (Exchange-Traded Fund - מקביל לקרן סל ישראלית) הונפק לראשונה בארה"ב בשנת 1993 . בסוף 2008 נסחרו בבורסות השונות בעולם למעלה מ – 1000 ETFs.

ב. ה – ETN (Exchange-Traded Note- מקביל לתעודת סל ישראלית) הונפק לראשונה בארה"ב בשנת 2006. בסוף 2008 נסחרו בעולם כ – 56 ETNs. 

מנתונים אלו אפשר להסיק שכאשר ה - ETN הראשון בעולם החל להיסחר, הייתה כבר תשתית של 13 שנות שימוש ב- ETF וזהו פער אדיר שכמעט ואי-אפשר באופן טבעי להדביק.

בנוסף, שחקנים גדולים בעולם דוגמת Ishares  מעדיפות לא להיכנס לתחום בשלב זה. בארץ, לעומת זאת, המצב הפוך. תעודות סל החלו לצבור תאוצה בישראל משנת 2003 ורק בשנה האחרונה מתחיל להתפתח שוק קרנות הסל.

הכותב הינו סמנכ"ל מכירות ופיתוח עסקי באינדקס תעודות סל

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.