פרופ` ליאו ליידרמן ומחלקת המחקר, פעילים
11/03/2021
העלייה בתשואות אג"ח ממשלתיות ובציפיות לאינפלציה בארה"ב היוותה טריגר לתיקון משמעותי במדדי המניות בחודש האחרון. עם הירידה בתחלואה מהקורונה, והמשך תהליך ההתחסנות, התחזקו ההערכות לנורמליזציה קרובה בכלכלה האמריקאית. על הרקע הזה ובתוספת הציפיות לאישור תכנית ההרחבה הפיסקלית הגדולה של ממשל ביידן, התשואה לפדיון על אג"ח ממשלה ל- 10 שנים עלתה מ- 1.17% לפני חודש ל- 1.60% בסוף המסחר אתמול.
העלייה בתשואות שיקפה עלייה בציפיות לאינפלציה וברכיב הריבית הריאלית. מדדי המניות הגיבו בצורה לא אחידה להתפתחות לעיל, כאשר עיקר הירידות נרשמו במדד הנאסד"ק ובמדד ה- CSI300 בסין, מדדים שעד אמצע פברואר היו אלה שעלו בצורה החדה ביותר. בשוק מט"ח, העלייה בתשואות הובילה להתחזקות של הדולר בחודש האחרון כלפי סל של מטבעות אחרים וגם כלפי השקל.
תהליך של רוטציה ממניות ענפי הטכנולוגיה לענפים מחזוריים, כולל בנקים ואנרגיה. ככל הנראה, מניות רבות במדד הנאסד"ק היו "בשלות" לתיקון מסוים לאחר העליות החדות בשנה שעברה ועד אמצע פברואר השנה. במקביל, ההערכות לנורמליזציה קרובה של הפעילות הגבירו את עניין המשקיעים באותם הענפים שנגעו משמעותית מהסגר והמגבלות תחת הקורונה, כגון המסחר, התיירות, והתעופה.
הערכות אלה תרמו גם לעלייה בביקוש למניות בנקים, המתנהגות בדרך כלל במתאם גבוה למחזור הכלכלי. את תהליך הרוטציה ממחישה היטב העובדה שבחודש האחרון עד אתמול, מדד הדאו ג'ונס עלה 1.4% ומאידך מדד הנאסד"ק ירד 10%.
האם צפוי המשך לעליית התשואות על אג"ח ממשלתיות? אין ספק שכעת זאת שאלה מרכזית עבור המשקיעים. מבחינה כלכלית, נראה סביר מאד שבתקופה של האצה של הצמיחה לאחר המיתון בשנה שעברה ותחת הרחבה פיסקלית ניכרת, תהיה עלייה בריבית הריאלית ובציפיות לאינפלציה מהסוג שראינו בחודש האחרון.
עם זאת, במידה ותהיה עלייה משמעותית ומהירה נוספת בתשואות, הדבר עלול להגביר את התנודתיות ואי-הוודאות בשווקים. במקרה כזה, ייתכן והפד ובנקים מרכזיים אחרים יגבירו את רכישות אג"ח במסגרת מדיניות ההתערבות שהופעלה בחודשים האחרונים. באשר לריבית הבנקים המרכזיים, לא צפוי שינוי בריבית הפד (וגם בנק ישראל) בשנה הקרובה.
תופעה בולטת בשוקי הסחורות בעולם: מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה 31% מתחילת השנה. רק בשבוע האחרון מחיר זה עלה 11%. עלייה זאת נובעת משלושה גורמים עיקריים: התנגדות של יצרניות הנפט העיקריות להעלאת מכסות התפוקה, פיגוע בתשתיות הנפט בסעודיה, והציפיות לנורמליזציה של הפעילות הכלכלית.
ארה"ב: בית הנבחרים והסנאט אישרו את חבילת החילוץ של הנשיא ביידן בהיקף גדול של 1.9 טריליון דולר. מדובר בהישג פוליטי מרשים של ביידן, בנושא שהיה ונותר במחלוקת בין המפלגה הדמוקרטית לרפובליקנית. במהלך מסע הבחירות ביידן הדגיש שהוא מעוניין להעביר במהירות, כבר בתחילת הקדנציה שלו, תכנית פיסקלית מרחיבה שתדאג להאריך את תוקף הסיוע למובטלים, ותפעל בדרכים נוספות להנעת מנועי הצמיחה של הכלכלה האמריקאית.
הרפובליקנים, ובראשם דונלד טראמפ, סברו שניתן להסתפק בתכנית צנועה יותר. זאת, מתוך חשש לעלייה חדה באינפלציה ובחוב הציבורי. עתה, עיקר מאמצי הנשיא יופנו להעברת תכנית אחרת, המיועדת להגדיל את ההשקעות בתשתית. ביום שישי האחרון, שוק העבודה סיפק חדשות טובות: חל גידול של 379 אלף משרות, כמעט כפול מהתחזית, ושיעור האבטלה ירד ל- 6.2%, השיעור הנמוך מתחילת משבר הקורונה. נתונים אלה תומכים בהערכה שהמשק האמריקאי בדרך להתאוששות מרשימה השנה.
סין: יעד הצמיחה שנקבע ע"י הממשלה לשנה הנוכחית הוא שיעור מעל 6%. מרבית ההערכות הן שזה לא יעד במיוחד שאפתני, שהרי תוואי הצמיחה הנוכחי מבטיח צמיחה בשיעור גבוה מהיעד. יעד הגרעון הממשלתי הופחת מ- 3.6 אחוזי תוצר בשנה שעברה ל- 3.2% השנה. הוחלט גם על הגדלת הוצאות הביטחון בשיעור של 6.8%, לאחר עלייה של 6.6% בשנה שעברה. בשוק ההון, התבטאויות של בכירים בממשלה ובבנק המרכזי שהביעו דאגה מהאפשרות של קיום בועה בחלק מהנכסים הפיננסיים הובילו לתנודתיות ואף ירידות חדות בחלק ממדדי המניות.
ישראל: הגרעון בתקציב הממשלה ב- 12 חודשי הקורונה האחרונים, ממרץ שנה שעברה עד לפברואר השנה, הגיע ל- 12.4% מהתמ"ג. על רקע משבר הקורונה, הסעיף העיקרי שתרם לגרעון הגבוה הוא הגידול בהוצאות הממשלה. בחודשיים האחרונים, ההכנסות ממסים עלו ריאלית בשיעור גבוה מהחזוי, בעקבות עלייה בגביית מס חברות במגזר הפיננסי ומס רווחי הון בענפי היי-טק. באשר לשנת 2021, אנו מעריכים שהגרעון יגיע לשיעור של מעט מתחת ל- 10% מהתוצר.
שיעור האבטלה הרחב, הכולל עובדים הנמצאים בחל"ת, ירד מ- 19.1% במחצית הראשונה ל- 18.2% במחצית השנייה של פברואר. הסרת המגבלות ופתיחת המשק צפויות להוביל לעלייה מסוימת בתעסוקה וירידה באבטלה. עם זאת, המשך הסדר החל"ת הנוכחי פוגע בתמריץ העובדים לסיים את החופשה ולחזור לעבודה הרגילה, ולכן השיפור בנתוני האבטלה הרחבה צפוי להיות איטי.
העלייה בתשואות שיקפה עלייה בציפיות לאינפלציה וברכיב הריבית הריאלית. מדדי המניות הגיבו בצורה לא אחידה להתפתחות לעיל, כאשר עיקר הירידות נרשמו במדד הנאסד"ק ובמדד ה- CSI300 בסין, מדדים שעד אמצע פברואר היו אלה שעלו בצורה החדה ביותר. בשוק מט"ח, העלייה בתשואות הובילה להתחזקות של הדולר בחודש האחרון כלפי סל של מטבעות אחרים וגם כלפי השקל.
תהליך של רוטציה ממניות ענפי הטכנולוגיה לענפים מחזוריים, כולל בנקים ואנרגיה. ככל הנראה, מניות רבות במדד הנאסד"ק היו "בשלות" לתיקון מסוים לאחר העליות החדות בשנה שעברה ועד אמצע פברואר השנה. במקביל, ההערכות לנורמליזציה קרובה של הפעילות הגבירו את עניין המשקיעים באותם הענפים שנגעו משמעותית מהסגר והמגבלות תחת הקורונה, כגון המסחר, התיירות, והתעופה.
הערכות אלה תרמו גם לעלייה בביקוש למניות בנקים, המתנהגות בדרך כלל במתאם גבוה למחזור הכלכלי. את תהליך הרוטציה ממחישה היטב העובדה שבחודש האחרון עד אתמול, מדד הדאו ג'ונס עלה 1.4% ומאידך מדד הנאסד"ק ירד 10%.
האם צפוי המשך לעליית התשואות על אג"ח ממשלתיות? אין ספק שכעת זאת שאלה מרכזית עבור המשקיעים. מבחינה כלכלית, נראה סביר מאד שבתקופה של האצה של הצמיחה לאחר המיתון בשנה שעברה ותחת הרחבה פיסקלית ניכרת, תהיה עלייה בריבית הריאלית ובציפיות לאינפלציה מהסוג שראינו בחודש האחרון.
עם זאת, במידה ותהיה עלייה משמעותית ומהירה נוספת בתשואות, הדבר עלול להגביר את התנודתיות ואי-הוודאות בשווקים. במקרה כזה, ייתכן והפד ובנקים מרכזיים אחרים יגבירו את רכישות אג"ח במסגרת מדיניות ההתערבות שהופעלה בחודשים האחרונים. באשר לריבית הבנקים המרכזיים, לא צפוי שינוי בריבית הפד (וגם בנק ישראל) בשנה הקרובה.
תופעה בולטת בשוקי הסחורות בעולם: מחיר חבית נפט מסוג ברנט עלה 31% מתחילת השנה. רק בשבוע האחרון מחיר זה עלה 11%. עלייה זאת נובעת משלושה גורמים עיקריים: התנגדות של יצרניות הנפט העיקריות להעלאת מכסות התפוקה, פיגוע בתשתיות הנפט בסעודיה, והציפיות לנורמליזציה של הפעילות הכלכלית.
ארה"ב: בית הנבחרים והסנאט אישרו את חבילת החילוץ של הנשיא ביידן בהיקף גדול של 1.9 טריליון דולר. מדובר בהישג פוליטי מרשים של ביידן, בנושא שהיה ונותר במחלוקת בין המפלגה הדמוקרטית לרפובליקנית. במהלך מסע הבחירות ביידן הדגיש שהוא מעוניין להעביר במהירות, כבר בתחילת הקדנציה שלו, תכנית פיסקלית מרחיבה שתדאג להאריך את תוקף הסיוע למובטלים, ותפעל בדרכים נוספות להנעת מנועי הצמיחה של הכלכלה האמריקאית.
הרפובליקנים, ובראשם דונלד טראמפ, סברו שניתן להסתפק בתכנית צנועה יותר. זאת, מתוך חשש לעלייה חדה באינפלציה ובחוב הציבורי. עתה, עיקר מאמצי הנשיא יופנו להעברת תכנית אחרת, המיועדת להגדיל את ההשקעות בתשתית. ביום שישי האחרון, שוק העבודה סיפק חדשות טובות: חל גידול של 379 אלף משרות, כמעט כפול מהתחזית, ושיעור האבטלה ירד ל- 6.2%, השיעור הנמוך מתחילת משבר הקורונה. נתונים אלה תומכים בהערכה שהמשק האמריקאי בדרך להתאוששות מרשימה השנה.
סין: יעד הצמיחה שנקבע ע"י הממשלה לשנה הנוכחית הוא שיעור מעל 6%. מרבית ההערכות הן שזה לא יעד במיוחד שאפתני, שהרי תוואי הצמיחה הנוכחי מבטיח צמיחה בשיעור גבוה מהיעד. יעד הגרעון הממשלתי הופחת מ- 3.6 אחוזי תוצר בשנה שעברה ל- 3.2% השנה. הוחלט גם על הגדלת הוצאות הביטחון בשיעור של 6.8%, לאחר עלייה של 6.6% בשנה שעברה. בשוק ההון, התבטאויות של בכירים בממשלה ובבנק המרכזי שהביעו דאגה מהאפשרות של קיום בועה בחלק מהנכסים הפיננסיים הובילו לתנודתיות ואף ירידות חדות בחלק ממדדי המניות.
ישראל: הגרעון בתקציב הממשלה ב- 12 חודשי הקורונה האחרונים, ממרץ שנה שעברה עד לפברואר השנה, הגיע ל- 12.4% מהתמ"ג. על רקע משבר הקורונה, הסעיף העיקרי שתרם לגרעון הגבוה הוא הגידול בהוצאות הממשלה. בחודשיים האחרונים, ההכנסות ממסים עלו ריאלית בשיעור גבוה מהחזוי, בעקבות עלייה בגביית מס חברות במגזר הפיננסי ומס רווחי הון בענפי היי-טק. באשר לשנת 2021, אנו מעריכים שהגרעון יגיע לשיעור של מעט מתחת ל- 10% מהתוצר.
שיעור האבטלה הרחב, הכולל עובדים הנמצאים בחל"ת, ירד מ- 19.1% במחצית הראשונה ל- 18.2% במחצית השנייה של פברואר. הסרת המגבלות ופתיחת המשק צפויות להוביל לעלייה מסוימת בתעסוקה וירידה באבטלה. עם זאת, המשך הסדר החל"ת הנוכחי פוגע בתמריץ העובדים לסיים את החופשה ולחזור לעבודה הרגילה, ולכן השיפור בנתוני האבטלה הרחבה צפוי להיות איטי.
