חיים נתן
10/02/2010
מה אפשר ללמוד מדוח התעסוקה שפורסם ביום שישי, למה הבעיה היא המובטלים העקשנים, האם אבטלה הינה אינדיקאטור מוביל ומהי תחזית האבטלה שלנו לשנים הבאות?
דוח התעסוקה שפורסם ביום שישי היה מבלבל. לטובת הסדר הטוב נזכיר שנתוני התעסוקה הראו על ירידה של 20,000 משרות לעומת צפי לתוספת של כ-15,000 משרות. כמו כן שיעור האבטלה הראה על ירידה חדה ל-9.7% כשהצפי היה ל-10% אבטלה. כיצד ייתכן ששיעור האבטלה יורד כאשר מספר המשרות יורד גם הוא? הבעייתיות הינה סקרי התעסוקה שמפרסם ה-Bureau of Labor Statistics. ה-BLS פשוט מפרסם שני סקרים שונים בהם התפרסמו תוצאות סותרות. אם תוסיפו לזה את העובדה שהחודש הודיע הגוף על עדכון המודל שלו לאחור לכל שנת 2009 שם הוא גילה להפתעתו גריעה של עוד כ-577 אלף מקומות עבודה, אז תבינו למה גוברים הקולות שטוענים שהנתונים אינם אמינים.
כבר מספר פעמים הסברתי ששיעור האבטלה מוגדר כאחוז הלא מועסקים מתוך מחפשי העבודה בפועל. בארה"ב מחפשי העבודה בפועל מוגדרים כמי שמחפשים עבודה עד 4 שבועות, מהרגע שאתה מחפש עבודה מעל 4 שבועות- אתה נמחק מהמאגר. האמת שזו שיטה מצוינת להחליק את הנתונים, הרי ככל שהמיתון קשה יותר, כך המובטלים מתקשים יותר למצוא עבודה דבר שמביא לירידה בהיקף כוח מחפשי העבודה ושיעור האבטלה לא יורד במהירות הצפויה. (נעזר בדוגמא מספרית פשוטה: נאמר שיש 2 עובדים ו-3 מחפשי עבודה. כוח העבודה הינו 5 ושיעור האבטלה הינו 60% שהם 3 מתוך 5. נאמר ואחד מהעובדים פוטר ואחד התייאש והפסיק לחפש עבודה. במקרה כזה כוח העבודה יירד ל-4 במקום ל-5, ומספר המובטלים יישאר 3, כך ששיעור האבטלה יהיה 75% ולא 80% כפי שהיה מתקיים אם לא היינו גורעים עובד אחד מכוח העבודה). חייבים להודות שזו שיטה פנטסטית להוריד את שיעור האבטלה. אם רק היו המובטלים בארה"ב פחות עקשנים ודבקים במטרה, כבר מזמן היינו מקבלים שיעור אבטלה של טרום משבר...
אבל רגע של רצינות, מספר המובטלים למשך תקופה של יותר מ-27 שבועות הגיע ל-6.3 מיליון, וזה לעומת מיליון בדצמבר 2007, הדבר מראה עד כמה האבטלה קשה ועמוקה. אבל לאן האבטלה בארה"ב מתקדמת?
נהוג להתייחס לשיעור האבטלה כאל Lagging Indicator, אינדיקטור כלכלי שמפגר בעדכונו אחר הצמיחה הכלכלית. ההיגיון מאחורי ההתייחסות הזו הוא שרק לאחר שיש צמיחה וחוזרים הביקושים, מתחילים העסקים לגייס כוח אדם. את ההיגיון הבסיסי הזה מנסים לערער אלו שטוענים ששיעור האבטלה הגבוה בארה"ב מביא לכך שהאבטלה הופכת להיות leading Indicator – אינדיקטור מוביל. ההיגיון מאחורי הטענה הזו הוא ששיעור האבטלה הגבוה מונע מהאזרחים לצרוך וללוות, שני הגלגלים שמניעים את הכלכלה האמריקאית, ולכן שיעור האבטלה הגבוה יביא את ארה"ב למיתון נוסף.
בטרם ננסה לחשב את שיעור האבטלה לשנים הבאות, נראה האם ניתן להסיק משהו ממיתונים קודמים.
להלן הטבלהשל שוק האבטלה
Year Jan Feb Mar Apr May Jun Jul Aug Sep Oct Nov Dec Annual Average Max 1998 81 7 395 116 -81 85 61 596 13 281 322 1,876 170.5 596 1999 425 -171 91 8 356 67 36 177 116 286 316 214 1,496 160.1 425 2000 2036 39 103 569 -640 310 -409 131 231 195 234 292 1,055 257.6 2036 2001 164 -166 171 -484 -207 -219 198 -830 605 -454 -154 -191 -1,731 -130.6 605 2002 -346 737 -261 -51 413 -124 -2 292 597 -294 -487 -95 725 31.6 737 2003 991 65 -48 199 -89 246 -316 75 60 375 440 -13 994 165.4 991 2004 61 70 -89 227 172 322 382 17 -86 245 499 -106 1,653 142.8 499 2005 120 140 269 600 355 105 312 408 -33 147 -49 253 2,507 218.9 600 2006 390 302 321 29 314 262 -141 402 166 495 185 437 2,772 263.5 495 2007 118 11 325 -682 266 127 -153 -241 508 -308 598 -310 141 21.6 598 2008 248 -256 8 133 -283 -255 -253 -328 -166 -344 -770 -719 -3,233 -248.8 248 2009 -967 -534 -833 48 -464 -400 -221 -384 -665 -526 139 -589 -4,429 -449.7 139 2010 541 - 541 541
באדום ובמודגש סימנתי את המיתונים הקודמים. ניתן ללמוד ששיעור האבטלה גדל באיטיות, ומקבל תאוצה עם הזמן. ניתן לראות שב-2002 נוספו רק כ-30 אלף משרות בממוצע לשוק, ובשנת 2003 נוספו 165. המספר גדל בשנת 2005 ו-2006 עד המיתון הנוכחי ב-דצמבר 2007. כמו כן ניתן לראות שבממוצע שיעור האבטלה הינו עד שינוי של כרבע מיליון מובטלים, ואילו במיתון הנוכחי, קצב איבוד העבודות החודשי כמעט והכפיל עצמו ל-450 אלף מובטלים.
אם ננסה לקחת את שיעור השינוי ההיסטורי (הקצב הממוצע שמופיע ברקע אפור בטבלה לעיל) ונשליך אותו על נתוני התעסוקה הנוכחיים עם התאמות מתבקשות נקבל שבסוף שנת 2010 שיעור האבטלה יהיה כ-9.2%. כמובן שזה נובע מהעובדה שיותר מובטלים יחזרו למעגל מחפשי העבודה דבר שמאט את קצב הירידה באבטלה.
אם ניקח את התיאוריה שטוענת כי כעוצמת הירידה כך תהיה עוצמת הצמיחה, ונניח שקצב הוספת המשרות יהיה תמונת ראי של הירידות הרי שנקבל ששיעור האבטלה בסוף 2010 יהיה כ- 8.6%. גם תחת תרחיש לא הגיוני זה הרי ששיעור האבטלה יישאר גבוה בשנה הקרובה.
תחת התרחיש האופטימי הזה, שיעור האבטלה יחזור לרמתו שלפני המשבר רק ב-2014.
מה שמוזר בנתוני האבטלה שפורסמו ביום שישי הוא שבכדי להגיע לשיעור של 9.7%, הגידול הגלום במשרות הינו של 541 אלף. הגידול המהיר הזה מגיע לאחר חודש בו נגרעו מספר דומה של משרות, כך שלא נראה שהזיגזג הזה הגיוני. לנו נראה שבחודש הבא נראה תיקון לנתון או שנראה עליה בשיעור האבטלה.
עודף הנתונים, הסקרים והפרסומים לגבי שוק התעסוקה בארה"ב מוסיף המון רעש. אך בשורה התחתונה המגמה הינה חיובית - שיעור האבטלה בירידה והמשק מייצר משרות. עם זאת, קצב השיפור איטי ועלול להעיב על הצמיחה בארה"ב. אנו ממליצים לקבל בסקפטיות את שיעור האבטלה שפורסם ביום שישי, ולהיערך לקראת תנודתיות בנתונים במועד הפרסום בחודש הבא.
הכותב הוא מנהל השקעות במחלקת חו"ל מנורה
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
