יש סיבה לאופטימיות?

הקונצנזוס לגבי צמיחת המשק הישראלי בשנת 2010 עומד על שיעור שנע בין 3% ל 4%.  התחזית הזו מתבססת בעיקר על סמך צמיחה בכלכלה העולמית.  מאחר שהגורם שמשפיע יותר מכל גורם אחר על צמיחתו של המשק הישראלי הוא היצוא, היה מעניין לבחון את נתוני סחר החוץ של ישראל לחודש ינואר שהתפרסמו בשבוע שעבר. 

אם נבחן ראשית את נתוני היבוא נמצא שיש סיבה לאופטימיות.  יבוא חומרי הגלם המשיך לעלות בקצב מוגבר (אם כי בקצב נמוך מזה של החודשים הקודמים) וגם קצב יבוא מוצרי ההשקעה, המכונות והציוד שמר על קצב צמיחה גבוה שמעידים על כך שהתעשיין הישראלי אופטימי יותר מבעבר.  צמיחה אפיינה גם את יבוא מוצרי הצריכה למיניהם, שנובעת מכך שהצרכן הישראלי חש כיום בטוח יותר ביכולתו הכלכלית ולכן עולה נכונותו להגדיל את רמת הצריכה שלו.

אלא שנתוני היצוא לחודשים נובמבר – ינואר, על אף שהציגו צמיחה, מעוררים דאגה מסויימת.  יצוא הסחורות עלה בתקופה הזו בקצב שנתי של 15%, ירידה תלולה מקצב של כ 40% (!!!) בשלושת החודשים שקדמו לתקופה הנבחנת.  מה שמטריד יותר מכל בנתונים הללו הוא התרומה השלילית של יצוא ההיי טק בתקופה הזו.  תעשיית ההיי טק, הקטר של התעשייה והיצוא הישראלי (47% מכלל היצוא) הציגה ירידה של כ 8% בחישוב שנתי בתקופה זו.  היצוא של ענף הרכיבים האלקטרוניים צלל בקצב שנתי של 50%(!!!).  סך היצוא עלה אמנם בשל הצמיחה בשאר רכיבי היצוא, אלא שבכולם נרשמה ירידה בקצב הצמיחה לעומת התקופה המדווחת הקודמת.

עם קשר או בלי קשר לנתוני היצוא, מנתונים שהתפרסמו ביום שישי עולה כי כלכלת גוש האירו קפאה לגמרי ברבעון האחרון, ונתוני המלאי בארה"ב מראים ששלב חידוש המלאים שתמך בייצור התעשייתי (וכמובן שהשפיע מאוד על הצמיחה) ברבעונים האחרונים מגיע לסיומו.

השאלה שעולה כעת היא האם הצרכן הישראלי יכול לשאת על כתפיו את הצמיחה של המשק?

האם הישענותו של המשק הישראלי על היצוא תעמוד לו לרועץ במידה ומשקי היעד יחזרו לקצב צמיחה נמוך?

ראשית, יתכן ומוקדם מידי להכריע באם יש לשנות את תחזיות הצמיחה ל 2010 על סמך הנתונים הללו בלבד.  אולם, במידה וגם הנתונים הבאים של היצוא יצביעו על המשך המגמה, נצטרך לבחון שוב את הנחות העבודה שלנו על כל ההשלכות שיש לכך על תיק ההשקעות שלנו.

הנקודה הנוספת שעולה, היא האם היצוא הישראלי אינו ממוקד מידי בעולם המפותח, שמצבו הפיסקלי עומד לכפות עליו שנים רבות של סטגנציה כלכלית ?

הגרף מדו"ח בנק ישראל על ההתפתחויות הכלכליות ברבעון האחרון של 2009 שיצא לאור בשבוע שעבר תאר את חלוקת עוגת היצוא הישראלי לפי גושים גיאוגרפיים בשנת 2000 וב 2008.  חלקה של ארה"ב ביצוא הישראלי ירד בין השנים הללו  מ 30% ל 28%, בעוד שחלקו של האיחוד האירופי עלה בארבעה אחוזים בקירוב.  אולם הנתון הבעייתי בעוגת היצוא הוא משקלן של מדינות אסיה ביצוא הישראלי שלא השתנה כלל בעשור האחרון. 

האם יכול להיות שהיצוא הישראלי עדיין לא התאים את עצמו לתהליך הגלובלי המרכזי שמתרחש שהוא התהליך של היפרדות בין העולם המתפתח לעולם המפותח ? גם כאן, יתכן שמוקדם לקבוע זאת.  אולם אם אנו דבקים בהנחה שכלכלות ארה"ב וגוש האירו יקרטעו בשנים הקרובות ואלו של המשקים המעוררים ימשיכו לצמוח בקצב גבוה, הרי שהיצואן הישראלי יצטרך להגביר את מאמצי השיווק באסיה, על מנת להקטין את התלות הכמעט מוחלטת של היצוא הישראלי בשווקי היעד המסורתיים. 

אנחנו כאמור עוד לא ממהרים לשנות את תחזיות הצמיחה שלנו לשנה זו.  יתכן שהחדירה לשווקים המתעוררים כרוכה באתגרים רבים, הן שיווקיים והן מסחריים. 

אולם, אין ספק שבמידה ונתוני המקרו שיגיעו מארה"ב ומגוש האירו ימשיכו את המגמה השלילית שהחלה להסתמן בנתונים האחרונים, נצטרך לבצע חשיבה מחודשת לגבי הנחות הצמיחה שלנו.

הפעם זה שונה.  באמת.

שני גרפים פורסמו בשבוע שעבר ב"וול סטריט ג'ורנל".  הגרפים מתארים את המגמה המטרידה של העלייה החדה בכמות הכסף ובהלוואות הבנקאיות, וכן את העלייה המטאורית במחירי הנדל"ן לצד השפעתם על האינפלציה.

הבעיה אינה בגרפים, אלא באינטרפרטציה שמלווה אותם.  מי שיאזין לערוצים הכלכליים בעולם ישמע יותר ויותר את המשפט הבא :"סין זה לא ארה"ב.  בסין זה שונה".
לא...לא...בבקשה, בבקשה...רק לא המשפט הזה.  כל משפט אחר, רק לא זה.  בבקשה...

עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש ממאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.