כלכלות המערב אחרי משבר האשראי

להערכת כלכלני פאנדר, כלכלת המערב בתקופה שאחרי משבר האשראי תראה באופן שונה מהותית מאשר לפניו. הנקודה המהותית הראשונה נוגעת למנועי הצמיחה שהניעו את הצמיחה העולמית בשנים 2003-2007. בראש  ובראשונה, אשראי זול וזמין לכל דורש (ומסתבר שדורשים לא חסרו...) , שהיווה "שמן לגלגלי הכלכלה" וגרם לפריחה חסרת תקדים בעיקר בתחומי הסחורות והנדל"ן, ובדיעבד גם לבועות נדל"ן ואשראי בארה"ב, אנגליה, ספרד ומקומות נוספים.

בעידן שאחרי התפוצצות בועת האשראי, הבנקים בכל רחבי העולם אינם ממהרים לתת הלוואות לכל דורש  ובוודאי דורשים בטחונות מוצקים הרבה יותר . זאת, למרות שבשנה האחרונה נרשמה הקלה מסוימת בתחום האשראי ( לעומת קיפאון מוחלט ששרר ב-2008). 

הנקודה שנייה נוגעת ברגולציה הרופפת והמעורבות הממשלתית האפסית ששררה בכלכלות העולם עד סוף 2007 , שאפשרה גם היא את התפתחותן של בועות נכסים שונות.

מידת המעורבות הממשלתית במשבר האחרון הייתה (ועודנה) חסרת תקדים ביחס לתקופות מיתון קודמות, הן במישור הפיסקלי, קרי הזרמת כספים ע"י הממשלות ברחבי העולם והן במישור המוניטרי, קרי הורדה דרסטית של הריביות ברחבי העולם, על מנת לשחרר את "מחנק הנזילות" ששרר בסוף 2008.

את תוצאות ההתערבות הממשלתית הזו אנחנו עדיין יכולים לראות גם כיום, כאשר חברות האיחוד האירופי ובראשן גרמניה, נחלצות להציע "תוכנית חילוץ" ליוון שנמצאת על סף חדלות פירעון.(וייתכן שבעקבותיה יגיעו גם תוכניות חילוץ לחברות איחוד נוספות כמו ספרד, פורטוגל ואירלנד...).

כלומר, גם בנקודה הזו של מעורבות ממשלתית גבוהה, המחיר יהיה בדמות גירעונות גבוהים בחלק ניכר ממדינות העולם, שאותם ניתן יהיה לכסות רק באמצעות ביצוע קיצוצים בתחומי רווחה, ביטחון וכד', הטלת מיסוי גבוה יותר על שכבות אוכלוסייה מסוימות, והטלת מיסים נוספים "יסייעו" לממן את תוכניות החילוץ השונות שהופעלו ועדיין מופעלות בחלק מהעולם.

המסקנות מכל הנאמר לעיל הן כי  הצמיחה בכלכלות המערב בשנתיים הקרובות (לפחות),  תהיה נמוכה מפוטנציאל הצמיחה הטבעי שלהן ("הנורמלי החדש" כהגדרת פימקו). הריביות שישררו ברוב המשקים הכלכליים הנ"ל ימשיכו להיות נמוכות יחסית ( למרות שיהיו בקו עלייה ) וקצב האינפלציה יהיה אף הוא מתחת לנורמלי (בשל עודף כושר הייצור בעולם ופערי התוצר הגדולים שנפתחו בעיקר במדינות המערב).
בעולם כזה, לדעתנו, התשואות הנומינליות של מדדי המניות המרכזיים במערב יהיו כ-7%-10% בשנה, ולכן הצורך להיעזר בשירותיהן של "קרנות מנוהלות" המשלבות רכיב משתנה של מניות , בהתאם להתפתחויות ומבצעות "סטוק פיקינג" של אותן מניות, עולה במידה ניכרת.

הופיע גיליון פברואר של עיתון FUNDER

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות – בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.