גבירותי ורבותי מהפך || הבורסה חוזרת למרכז הבמה

כמה מילים על השינוי שעברה הבורסה המקומית

 

 

FacebookTwitter Whatsapp
צילום: עמי ארליך, FUNDERצילום: עמי ארליך, FUNDER

משה מימון, עורך FUNDER
25/04/2021

מנכ"ל הבורסה לשעבר, יוסי ביינארט ז"ל, הציג ב-2014 יעד של 100 הנפקות חדשות וחברות שיצטרפו לבורסה ב-5 שנים. 7 שנים חלפו מאז, והיעד הזה יגיע, רק בשנה אחת. איך זה קרה? בואו נסתכל רגע אחורה על השינויים שעברה הבורסה בשנים האחרונות.

מי שזוכר, עד 2013, הבורסה המקומית היתה גוף ארכאי, מנומנם, שהתנהל בעצם כהצגה ללא קהל. המבנה המשפטי היה של חברה ללא מטרת רווח, והבורסה אכן התנהלה כך.


אז אם את הכתרים אפשר, וצריך, לקשור להנהלה הנוכחית, הרי שאת התהליך החל יו"ר הרשות לניירות ערך הקודם, פרופ' שמואל האוזר.

כדי לתאר את התהליך, צריך ליסוע בערך 10 שנים אחורה. המגמה אז היתה מובהקת. ירידה עקבית ומתמשכת במחזורי המסחר, ירידה בכמות החברות הרשומות, וירידה באופן כללי באטרקטיביות של הבורסה. אסתר לבנון, סגרה כהונה של 5 שנים כמנכ"לית הבורסה, וסם ברונפלד, יו"ר הבורסה, שכיהן לפני כן כמנכ"ל, סגר פרק זמן דומה. נראה היה שאיש מהם לא חש בצורך בשינוי משמעותי בבורסה.

האוזר הבין טוב מאוד את חומרת מצבה של הבורסה. באותה שנה הקימה הרשות לניירות ערך ועדה לשכלול המסחר ולעידוד הנזילות בבורסה. המסקנה ראשונה של הוועדה היתה הפיכת הבורסה כתאגיד למטרות רווח.

עד 2013, כמעט ולא חשו מי שהיו אז בתפקיד הבכיר בבורסה כל לחץ. הכהונה עברה בשקט יחסי, חברי הבורסה אישרו בונוסים נאים למנכ"ל וליו"ר, ורק למתבונן מבחוץ אפשר היה לראות את המהלך שקורה בבורסה. תהליך התייבשות איטי אך עקבי. ירידה מתמשכת ועקבית באטרקטיביות של הבורסה.

היו גם נסיבות מקלות, אבל עדין
נשמור על ההגינות, ונציין שלא כל הסיבות מגיעות לפתחם של המנכ"לית והיו"ר דאז. בראש ובראשונה, משבר הסאבפריים, פגע חזק בשווקים, מחק לא מעט פעילים, והקטין את הפעילות בכלל השווקים. בנוסף, חוק הריכוזיות שהתקבל ב-2013, חייב צמצמום שלבי פירמידות, וחייב חברות למחוק חברות בנות, כדי לצמצם שלבים בפירמידה.

אבל, מה שאז זוהה ברשות ניירות ערך היה שבעוד שבורסות אחרות, שמבנה הבעלות שלהן הוא פרטי, הבורסה שלנו מתנהלת ללא דין וחשבון של לקוחות, שאלו בעצם החברות. הבורסה היתה חברה ללא מטרת רווח, שזה כשלעצמו שריד היסטורי ארכאי ולא ברור איך שרד כל כך הרבה זמן. במקום שאמור להיות אבן הראשה של מערכת שוק חופשי וקפיטליסטי, נמצאת חברה ללא מטרת רווח. זה גרם לבורסה להסתכל על עצמה כגורם בלעדיו אין, בעצם ללא לקוחות. אבל המציאות לא היתה כזו.

המציאות היתה שבעוד שהבורסה שלנו קפאה על השמרים, הציגה מערכת מסחר שלא התממשקה עם שום מערכת אחרת בעולם, לא פעלה בתנאים שתואמים לגופים אחרים בעולם, היא הלכה אחורה, ומצאה עצמה לא אטרקטיבית לחברות מקומיות. מי שרצה להנפיק עשה זאת מעבר לים, בארה"ב, בלונדון בסינגפור ואפילו באוסטרליה.

אז ב-2011, כתבה הוועדה שהאוזר הקים כך -

"שינוי מבנה הבעלות של הבורסות ממודל של שותפות למודל של תאגיד למטרות רווח נבע, בין היתר, מהצורך ליצור מבנה בעלות שמתמרץ את חברי הבורסה להשקיע את המשאבים הדרושים כדי להתמודד עם ההתקדמות הטכנולוגית ועם התעצמות התחרותיות מצד בורסות אחרות, ואשר יקל על קיום שיתוף פעולה בין בורסות (בין היתר באמצעות קשרי בעלות) לשם יצירה וניצול של יתרונות לגודל."


את המצב הזה ראה והבין לאשורו האוזר, וזה פתח חזית בין הרשות לניירות ערך, לבין הנהלת הבורסה. בהתחלה, יו"ר הבורסה סבר כי אם המנכ"לית תתפטר, הוא יישאר בתפקידו, אבל שבועיים בלבד לאחר התפטרות לבנון, התפטר גם ברונפלד.

בראיון שערכנו עם פרופ' האוזר לקראת סיום תפקידו, באוקטובר 2018, אמר אז האוזר לגבי הפיכת הבורסה לפרטית כי – 

“זו אכן אחת המהפכות המשמעותיות שעשינו, והיא הולכת לשנות סדרי עולם. אבל הכל ביחד יוצר את התשתית לשינוי בשוק ההון. חלק משמעותי מהשינויים הבשיל רק בשנה האחרונה, אין ספק שהיה כדאי לעשות את זה מהר יותר. אבל עלו שאלות בדרך. זה לגיטימי שעולות שאלות. אנחנו המדינה היחידה בעולם, חוץ מכמה מדינות ערב וסין, שבה הבורסה לא פרטית, זה לבדו כבר אומר לא מעט. התהליך היה ארוך ומורכב. הוא עבר לפני חצי שנה, ויש לו עוד חלק פורמלי שיגמר בעוד חצי שנה.
התהליך כבר עכשיו מוכיח את עצמו בכמה רמות. התחלנו להחזיר את אמון הציבור. חברות מגלות שירותיות מצד הרשות, מצד הבורסה. רואים כבר לא מעט הנפקות, ופעם ראשונה אחרי שנים, מספר החברות בבורסה גדל, מחזורי המסחר גדלים. בזכות השינוי המבני, אנחנו רואים פעם ראשונה, אחרי הרבה שנים, שיחות על שיתופי פעולה שמגיעים מטורונטו, מנאסד”ק, מלונדון, בורסות מאוד משמעותיות. עדין אין שום דבר סגור. אבל יש עניין.”

בעצם, האוזר הבין אז, שאין פתרון אחד, צריך אבל לייצר את התשתית לשינוי. התשתית הזו לא יכולה להיווצר כשהבורסה מתנהלת עדין כגוף ארכאי ללא מטרות רווח, ולכן דחף להפיכתה לחברה פרטית. זה לקח לא מעט זמן, אבל היום, בעצם קצת יותר משנתיים לאחר השלמת התהליך כבר רואים עד כמה השינוי ממשי.

נתונים: אתר הבורסה, סקירה שנתית 2020.

מילה טובה להנהלה הנוכחית
ב-2020 27 חברות חדשות הונפקו בבורסה. ב-3 החודשים הראשונים של 2021 אנחנו כבר עם 33 חברות חדשות, מה שאומר שאם הקצב הזה יימשך, אנחנו ב-120 חברות חדשות השנה. החזון התגשם, הבורסה חוזרת למרכז הבמה.

צריך להגיד בהגינות כי הנהלת הבורסה הנוכחית, בראשות איתי בן זאב, אכן לוקחים את השינויים והרפורמות השונות קדימה לטובת הגדלת הפעילות של הבורסה. פעילי שוק ההון היו שמחים לראות דברים קורים במהירות גבוהה יותר, אבל בסך הכל השינויים מורגשים. הבורסה נגישה יותר, פתוחה יותר, ובסופו של יום חוזרת למרכז הבמה כאבן מרכזית בתהליך גיוסי הון של חברות מקומיות. אין ספק שההנהלה הנוכחית מבינה את המציאות בה נמצאת הבורסה, והשינוי היום הוא תוצאה של פעילות משמעותית של ההנהלה דהיום, אבל את הזרעים לזה נטעו כבר אז לפני 8 שנים.