הכול מתכנס למושג אחד: אינפלציה. ג"נט יילן, שרת האוצר של הממשל החדש בארה"ב, הצהירה השבוע על צורך אפשרי לעלייה בריבית. זאת, עקב לחצים אינפלציוניים הקיימים כבר היום במערכת. גם בחזית של חומרי הגלם, וגם בחזית של חלק גדול מהמוצרים והשירותים. אגב, שתי חזיתות בהחלט קשורות ביניהן.
לא עזרו "ההבהרות" ממנה, ומכל הנגידים האזוריים של הבנק המרכזי, כולל ג"ים פאוול, ראש הפד בכבודו ובעצמו. השוק לקח זאת ממש לא טוב, וראינו ירידות שלא נראו כבר זמן רב. האמת היא, שאת הנושא הזה סקרנו בדפים אלו כבר מזמן. השילוב הקטלני של יציאה איטית, אבל מתגברת, ממשבר הקורונה, עם ההקטנה הדרמטית של מקורות חומרי הגלם גם מלפני תחילת המגפה, שני גורמים אלו היו חייבים להביא לתופעה זמנית, או קבועה, של אינפלציית מחירים.
הביקוש פשוט הרבה יותר גבוה מן ההיצע: מתחילת שרשת הייצור ועד אספקת המוצר-שירות ללקוח. תוסיפו לכך את האגירה הגלויה של אותם חומרי גלם על ידי חלק גדול מהמדינות המתפתחות (במיוחד סין) וקיבלתם נוסחה בטוחה של רתיחה. באופן ישיר ראינו זאת בסחורות אבל תשואות האג"ח הממשלתי הראו זאת בצורה קצת יותר עקיפה ומדאיגה. כמו תמיד, ההפנמה בשוק ההון המנייתי לוקחת זמן להגיע.
וכך, עד ה-19-04, לא היו סימנים של השפעה ממשית של הבעיה החדשה על הפסיכולוגיה של המשקיעים. המגמה החיובית עד אז הייתה קלאסית עד כדי השתוממות ממש. מאז, הסיפור שונה. התחושה עדיין חיובית אבל המדדים "רוקדים" בהססנות מה. מי שעוסק בניתוח טכני, ואחרי הכול, זה טור טכני בהחלט, יכול היה להיווכח בכך גם מהצד של האינדיקציה. על כך בהמשך.
בכל אופן המצב הוא כזה: מנובמבר 2020 ראינו מגמה חיובית דרמטית ביופייה, כאשר ההפסקה המתודית של מרץ 2021 היוותה הזדמנות קנייה נדירה. ועכשיו? אנו נמצאים בעוד תקופה של אתרעה ואזהרה טכנית שאחוריה יש מהות פונדמנטלית שקובעי המדיניות מתכחשים לחומרתה. האם המשקיעים יראו ב"תיקון בזמן" שאנו חווים כרגע עוד סיטואציה של הגדלה בהחזקות, או תחילה של בעיה חמורה? קצת מוקדם לומר. הזמן יהיה מורנו ורבנו. ובינתיים, הבה נבחן עכשיו את החלק הטכני של הדברים.
S&P500
גבולות הגזרה די ברורים: 4230 למעלה ו-4100 למטה. המלבן הזה אינו סימטרי עד כדי שיעור בגיאומטריה אבל, כאשר מסתכלים על הגורמים המשפיעים על המשקיעים, יש בהחלט צורך להודות עבור תחום צר כל כך. הדיבורים על האינפלציה, והשפעתה האפשרית על הריבית הפדראלית, מהווים מקור פורה לתנועות אלימות והססנות גדולה.
כל זה כאשר אנו מביטים בהשתאות על הרצף הירוק שהיה חלקו של המדד מאז ה-26-03 ועד ה-19-04. גם אנשים די וותיקים כמוני מתקשים לזכור רצפים כה בולטים בשכנוע עצמי ועוצמה מגמתית. מי שחקר קצת את "אחורי הקלעים" בעזרת כלי האופציות (
Vix, Put-Call Ratio) ואת כלי רוחב השוק (
Advance-Decline Line, Bullish-Bearish Indicators) ראה ללא קושי את הערכים הקיצוניים היסטורית בזמן אותו רצף מדהים.
למעשה, היו אז גם שיאים ביחס לנתונים של עשרות שנים אחורה. כרגע, בזמן שהמדד עושה דרכו במסגרת המלבן המדשדש, כל הערכים של אותם כלי ניתוח חזרו לסוג של נורמאליות חיובית. וזה אומר משהו בהחלט לגבי השינוי באופטימיות היחסית של השחקנים בזירה הזו. אינדיקאציית המומנטום המוצגת על ידי ה-
Stochastic (חלון תחתון) גם היא מבהירה את השינוי באווירה: מעין פסגה משולשת באזור קניות היתר כאשר ערך ה-
Stochastic נמצא עכשיו מתחת לאותו אזור ועושה דרכו דרומה.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: אני חושב שאתם כבר יודעים את שאומר, אבל אני חייב לעשות זאת בכל זאת: 4230! זהו היעד לכיבוש, ובלעדיו אין הרבה מה לצייץ או לקוות לתקופה טובה. אבל, וכאן ההסתייגות הקטנה: בינתיים, מותר לכם לנוח במקצת, ולהסתפק בהגנה חזקה על 4100. אל תתנו לרמה הזו להישבר. אחרת, או ואבוי. מהלכים כמו שראינו באפריל שווי ערך ל-
Price Gap ולכן יעד השבירה הטבעי יהיה תחתית פער המחירים: 3850 (!!). הבנתם?
לשליליים: מה שכתבתי לחיוביים כבר רמז בלשון עבה על מה שראוי להיאמר עבורכם: שבירה מיידית, ומלאה בשכנוע עצמי (נר אדום גדול עם מחזור ענק!) של 4100. זהו הפתח היחיד לתקופה של חדווה ושמחה עבורכם, כאשר רוב המשקיעים יעמדו אז על פי התהום של הדילמה הגדולה: לברוח או לנסות לראות בזה עוד הזדמנות קנייה.
תא 35
אני חייב לומר שאני מופתע לחלוטין ממהלכו של המדד שלנו. לא שזה משפיע כהוא זה על הצעד המעשי של הדברים: המחיר הוא המלך. והוא הקובע היחיד של מה שאנו אמורים לעשות. לא מה שאנו חושבים שצריך להיות. אבל, וזה אבל גדול, המדד שלנו פשוט "התנתק" זה זמן מה מן הקורלציה הטבעית בינו לבין מה שקורה בעולם, ובמיוחד מול מדדי ארה"ב.
מי שמביט בגרף של מדד ת"א 35 ובגרף של מדד האס-אנ-פי-500 לעיל, רואה מיד את ההבדלים שיש בטווחים הארוכים יותר מאשר הקצרים. וזה בהחלט נדיר ומיוחד. מה קורה כאן? שעות מסחר וחגים? כן, אבל לא עד כדי כך. לדעתי הצנועה, והלא מחייבת, מדובר בשילוב של שני תהליכים:
ראשית, אי ההשתתפות שלנו בעליות היפות של אפריל בחו"ל גורמת לפעילות של ניסיון סגירה אצלנו, ושנית, הקטנת מה במחזורים. כאשר המסחר יותר דליל, התנועות יותר קיצוניות, ולעיתים, זה המקרה בו נשברות קורלציות היסטוריות. אי יציבות פוליטית? ירידה בדולר? כלכלת היי-טק? הנדל"ן המתחמם? כל זה טוב ויפה אבל כל אלו היו גורמים קיימים גם בעבר הלא רחוק והם לא הצליחו לקדם את המדד במיוחד.
בגדול, המצב הנוכחי ניתן לתיאור מהיר כך: כאשר השוק האמריקאי מציג עצירה במגמה החיובית, אצלנו החליטו לפרוץ לרמה חדשה, וגם לאשר אותה (מעל 1620). לא ברור בדיוק למה אבל כל הכבוד בכל זאת...
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: רמת המחיר סביב 1625 היא המגדלור לתקוותכם הגדולה. ב-04-04 היא נפרצה מעלה בחוזקה, וב-26-04 היא אושרה על ידי בדיקה מלמעלה, כאשר אחרי אותה בדיקה אנו רואים תנועה חיובית חדשה. מה שנותר לומר הוא: פשוט תמשיכו לעלות ובמיוחד, בכל מחיר, ש-1625 לא תשבר כלפי מטה!
לשליליים: מעבר לברור מאליו (שבירת סביבת 1625) הייתי מציין עבורכם עוד שתי משימות קטנות: ניצול העובדה שהמדד נכנס למצב של קניות יתר כדי להדגיש את "חוסר ההיגיון" בניתוק ממדדי העולם. ושנית, ניצול הגעתו האפשרית של שר אוצר חדש אצלנו, מרסן יותר, כדי לרמוז שהחגיגה נגמרה. יעד השבירה של 1625 הוא 1575-60. וזה מספיק לעת עתה.