ואם כולם טועים?

במכתבו השנתי למשקיעים שפורסם ביום שישי האחרון, כתב באפט את המשפט המופלא הבא:

משקיעים אשר קונים ומוכרים על סמך התקשורת או על סמך תחזיות אנליסטים אינם בשבילנו.  זה שמישהו אמר משהו אינו קובע שזה אכן כך. 

מדוע בחרנו להדגיש דווקא את המשפט הזה מתוך המכתב המלומד (כרגיל) של באפט? 

מאחר ובעת האחרונה אנו חשים שתחזיות הצמיחה של המשק המקומי מתבססות יותר על סמך...תחזיות קודמות ופחות על סמך הנתונים שמתפרסמים.  כמה חם ונעים להיות חלק מהקונצנזוס.

לפני שבועיים כתבנו שנתוני סחר החוץ שהראו על ירידה (בחלק מהענפים, אפילו משמעותית) בהיקף היבוא והיצוא מדליקים נורה אדומה לגבי תחזיות הצמיחה של המשק המקומי וזאת בשל העובדה שהיצוא מהווה כמחצית מהתל"ג.  לכן, דומה שבסיטואציה שנוצרה, על מנת להעריך את שיעורי הצמיחה הצפויים של המשק הישראלי, יש לבחון ראשית את ההתפתחויות במשקי היצוא העיקריים של ישראל : ארה"ב ואירופה. 

לאחר שניתן היה לקבל את הרושם בשני הרבעונים האחרונים שהעולם המערבי חזר לצמוח בשיעורים נאים, הנתונים האחרונים מעלים מחשבות שניות לגבי הצמיחה בעתיד הקרוב.

על אירופה אין מה להרחיב מאחר והתמונה שם נראית ברורה למדי. אירופה נאלצת להתמודד בשבועות האחרונים עם בעיית החובות הלאומיים התופחים, התמודדות שתלווה אותה לעוד זמן רב.  פתרונה של הבעיה הזו יהיה כרוך בשיעורי צמיחה נמוכים בשל הקטנת מעורבותן של הממשלות בכלכלות והגברת הנטל על האזרחים.  למי ששכח, היצוא לאירופה מהווה כשליש מכלל היצוא של ישראל.

ואם לגבי אירופה קיים קונצנזוס די רחב (שוב המילה הזו), הרי שנתוני השבועיים האחרונים סודקים במידה רבה גם את הביטחון ביכולתה של ארה"ב לשמר את שיעורי הצמיחה הגבוהים שהיא הפגינה בשני הרבעונים האחרונים.  כמעט כל נתון שהתפרסם לאחרונה הראה שהשפעתן החיובית של תוכניות התמרוץ הממשלתיות ושל חידוש המלאים הולך ומתפוגג.  מכירות בתים מיד שנייה נפלו לרמתם הנמוכה ביותר אי פעם, הצריכה פרטית (כפי שנמדדה בנתוני התוצר המעודכנים שפורסמו ביום שישי) חזרה לרדת והיקף ההשקעות רשמו ירידות אף הם.

בקיצור, אם נבחן את הנתונים נכוחה, מה שהיה בארה"ב (עד לפני שנתיים) הוא ממש לא מה שיהיה.

אז איך כל זה קשור אלינו?

קשור גם קשור.  בעדכון התחזית האחרון שפרסם בנק ישראל הוא כתב :
 גידול התוצר מובל על ידי עלייה בביקוש ליצוא כתוצאה מההתאוששות העולמית. בנק ישראל מוסיף בהמשך : השימושים המקומיים, למעט ההשקעה וצריכת מוצרים בני-קיימא, גדלים בשיעור נמוך יותר. 

נבהיר : בנק ישראל אומר שחלק ניכר מהגידול בתוצר יגיע מהגדלת היצוא.  הפעילות המקומית לבדה לא תוכל לתמוך לבדה בצמיחה.  לא שלא ידענו, אבל העדפנו להדחיק.  בל נשלה את עצמנו, המשק הישראלי יתקשה מאוד לצמוח בשיעור גבוה (הקונצנזוס מעריך צמיחה של כ 3.5%) במידה והכלכלה הגלובלית לא תשמור על שיעורי צמיחה גבוהים.

רגע, יכול להיות שהשורות הנ"ל מצליחות להסביר את האנומליה שהתפתחה בין שוק האג"ח לשוק המניות?  אחרת, מה עוד יכול לתמוך בירידת תשואות לצד עלייה בשערי המניות?  טוב, אולי ריבית אפסית.  אבל אם זו באמת הסיבה, אז זוהי סיבה מאוד לא מבוססת לעלייה מקבילה בשני השווקים הללו.

לאורך זמן, צריך להיות מתאם הפוך בין תשואות האג"ח לשערי המניות.  טריוויאלי.  בעת משבר, הריבית יורדת על מנת לסייע להתאוששות וזו הנקודה היחידה שבה יש מתאם ישר בין מחירי האג"ח למניות. אולם בשוך הסערה, המתאם מתהפך מאחר וההתאוששות הכלכלית מעלה מחדש את החששות לעלייה באינפלציה והתשואות עולות בשל הציפיות לעלייה בריבית.  בינתיים, זה לא קורה. 

התשואות שומרות על רמה נמוכה לצד עלייה במחירי המניות.  נפטור את עצמנו מהסבר לתופעה הזו בכך שנניח שיתכן והשוק מעריך שהמשק נמצא עדיין בשלב ההתאוששות מהמשבר.  הנתונים המקומיים תומכים בכך.  נתוני הצריכה המקומית נמצאים במגמת עלייה כבר כמה חודשים, רמת האבטלה מתקרבת לרמה של לפני המשבר והמדיניות הפיסקלית הוכיחה את עצמה בזמן המשבר.  אולם כפי שכתבנו כבר, השאלה היא האם הצרכן המקומי יצליח למלא את מקומו של היצוא במידה וזה ימשיך להפגין חולשה ? ספק רב.

אלו אמנם נתונים של תקופה קצרה מידי בשביל שניתן יהיה להסיק ממנה מסקנות חותכות.
לעת עתה, נמתין לנתונים נוספים על מנת שנוכל לקבוע בוודאות גבוהה יותר האם חל שינוי בתחזיות הצמיחה של המשק ולאיזה כיוונים עומדים לפנות האפיקים המנייתיים והאג"חיים.  מי יודע ? אולי עד פרסום הנתונים הבאים גם הקונצנזוס ישתנה.

לסיום, רצינו לחזק את ידיהם של 1.2 מיליון אמריקאים מובטלים שאיבדו היום את זכאותם לדמי אבטלה.  אל דאגה, לא תישארו לבדכם בסטטוס הזה עוד הרבה זמן.  עד יוני עומדים להצטרף אליכם עוד חמישה מיליון אמריקאים.  סתם, סתם, הקונגרס יאריך לכם את תקופת הזכאות.

עידן אזולאי, מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות

 
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.