FreeImages.com
משה שלום
18/06/2021
זו כתבה ראשונה בסדרה העוסקת בהשפעת השינויים של אקלים כדור הארץ על הפרמטרים הכלכליים-פיננסיים בחיינו. לעיתים, נדבר על משהו קונקרטי מיידי, בדמות מדד-מניה-סחורה או כל דבר ספציפי בולט אחר לאותה עת. ולעיתים, נדבר על משהו הרבה יותר רחב, הנובע מתהליך ארוך טווח של שינוי הנוף הטבעי שמסביבנו. ואיך זה מגיע לאט, אך בטוח, להשקעות שלנו או לכיס הצרכני שלנו. אני די בטוח שיהיו הרבה נושאים שיתנו לנו הרבה סיבות לכתוב עליהן.
הפעם, נזכר ונתחבר לפינחס ספיר, ז"ל. שר האוצר האגדי בתחילת שנות המדינה הקטנה שלנו. והאיש שבזכותו יש לנו, בכל זאת, פריפריה ופיזור אוכלוסין מעבר לאזורי הביקוש של המרכזים המטרופולינים. בזמנו, הוא ציין שדאגתו הגדולה תהיה אם בארה"ב תהיה בצורת, וזאת הרבה יותר מאשר אם תהיה כזו אצלנו בנגב. דאגה נבואית שכנראה מתחילה להתגשם בימים אלו...
תמונה דרמטית של בצורת קשה
כיום, מייחסים את העלייה במחירי המוצרים לצרכן, כתופעת לוואי זמנית של חידוש הצמיחה אחרי משבר הקורונה. יש הגיון גדול בלחשוב כך. אחרי הכול, ההשבתה הגלובלית של חלקים נרחבים של המשק העולמי מחייבת תקופה של שיקום צריכה. וזו מביאה, בהכרח, לביקוש יתר על ההיצע של חומרי הגלם והמוצרים המוגמרים. האמת היא, שגם בתחום השירותים ישנה בעיה של חוסר איזון בין הביקוש וההיצע. מדוע? כי העזרה שנתנה בדמות דמי אבטלה ומענקים גרמו להרבה עובדים להעדיף לחכות לסיום התקופה של אותן עזרות כדי להתחיל מחדש את כניסתם למעגל התעסוקה. וכך קיבלנו אבסורד של ביקוש עצום של עובדים מול מספרי מקבלי תגמולים גבוהים בהרבה מהרגיל.
אבל, השאלה הגדולה היא אם סיום משבר הקורונה הוא באמת הגורם היחיד, או אפילו העיקרי, לאותה בעיה ישנה נושנה של עליית מחירים? ככל שמסתכלים שבוחנים את השאלה הזו, מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת שהוא הגורם המוביל אבל לא המלא לבעיה. החלק השני של המשוואה, הוא שינוי האקלים של כדור הארץ, ואיך הוא מתחיל-ממשיך להשפיע על הסקטורים השונים. למשל,בכל מה שקשור לחקלאות ומוצריה. דוגמא בולטת לכך ניתן למצוא בבצורת הקשה הפוקדת בימים אלו את מערב ארה"ב, כאשר נזכור שאנו רק בתחילתה של העונה החמה.
הנה מפה של המצב הנוכחי, מעודכנת לראשון ליוני:
ניחשתם שככל שהאזור הגיאוגרפי אדום יותר כך יש בו בצורת קשה יותר. מהמפה הזו אנו למדים על ההיקף המדהים של הבעיה: אין כמעט אזור מערבי שאינו נגוע בצורה זו אחרת של בצורת כאשר רוב המערב הדרומי פשוט צחיח. יתר על כן, ובצורה מפתיעה, אמצע צפון היבשת, מול קנדה (מדינות דקוטה) מציגות גם הן אזורי בצורת קשה במיוחד.
מעבר מהיר מתופעה טבעית לכיס הצרכן
ואיך כל זה מתגלגל לנושא האינפלציה? התשובה פשוטה למדי: חלקים נרחבים של השטח הזה מייצר מזון לאדם, אך במיוחד לענפים קריטיים כמו בקר, חזיר, ועופות. התופעה הזו היא החמורה ב-20 השנים האחרונות. רוב הזמן, לא היו יותר מ-11% מהשטח במערב מוגדר כאזור מיועד לבצורת. בימים אלו הגיעו לשיא סביב 27% (!) מהשטח. אם ניקח את צפון דקוטה כדוגמה של מעשים הנובעים מן התופעה הטבעית, נמצא שרוב החוות המגדלות בקר מנסות להיפטר מן העדרים שלהם. על פי דיווח של הגופים העוסקים במכירות פומביות של בקר, התקופה הנוכחית פשוט חריגה ביותר. מממוצע של 400-600 ראשי בקר הנמכרים בצורה רגילה ביום, עלו המספרים לכדי 4200 ראשים ביום בתקופה האחרונה (Rugby Livestock and Auction). וכל זה מדוע? נשמע זאת מפיהם של המגדלים: "אין לנו ברירה כל כך. רמת המחירים של התירס ושל העשב למאכל עלה לדרגה של אי כדאיות, ואף הפסדים נרחבים, כך שאיננו יכולים עוד לשאת זאת".
למעשה, על פי הערכה גסה, בין 20%-50% מן הבקר יימכר מעל המכסה הרגילה בגלל העליות הגדולות במחירי המזון, הנובע בעיקר מהבצורות של אזורי הגידול. ומה קורה כבר עכשיו בשוק הבשר, כתוצאה מהדינאמיקה הזו? עוד עליית מחירים כמובן. תחשבו על קיצוץ של עד חצי של בסיס האספקה של אותו מוצר בסיסי עבור ההמונים... ושוב: תזכרו שגם כך, המחירים עולים עקב היציאה ממשבר הקורונה. אחרי הכול, ככל שנפתחים מקומות בילוי המכילים עניין של מזון (מסעדות, תיירות) הביקוש לסקטור הזה פשוט ממשיך להתפוצץ מביקוש נוסף.
כדי להתרשם מהעוצמה של העלייה במחירי הבשר לצרכנים, הנה גרף של מחיר החזיר (Lean Hogs). וזאת על פי גרף שבועי (נרות הייקין אשי) מאתר Barchart:
מתחתית סביב ה-40$ המחיר מסתובב עכשיו סביב 118$. כמעט פי 3! וכך, ברוב המוצרים כאשר מסתכלים על השינוי מאז שיא הפסימיות של הקורונה. אגב, יש לציין שהשיאים של המחיר באותה סחורה סבב סביב 80$-90$ כך שאנו רואים תופעה הרבה יותר חריפה מאשר "חזרה לשגרה".
כמה מילים של סיכום פיננסי
ומה כל זה אמור לעניין אותנו, כמשקיעים? לכל דבר יש כמובן כמה צדדים. תחילה, על המחשבה כלפי עתיד האינפלציה שאנו חווים כרגע. האם היא באמת זמנית או מתחילה מסלול של קביעות? אם נייחס את רוב העניין לקורונה אזי ניקח את הצד הזמני. אחרת, וזה מה שאני מנסה לצייר כאן, יש חשש ל"דביקות" (Sticky) בה. ואז, בהיגיון בריא, נחשוש שהבנקים המרכזיים יתחילו להעלות ריבית וכו....
ומזה יכולה להיות אסטרטגיה של השקעות בטווח הבינוני-ארוך המגנות עלינו מפני נוראות האינפלציה. אבל, ישנו צד אופרטיבי הרבה יותר מעניין והוא אימוץ של השקעה בדברים שיכולים להיות עכשיו "נדירים" יותר ויקרים יותר. בצורה ישירה או עקיפה. למשל, הסחורות שהולכות ליהנות משינוי האקלים הספציפי של בצורת באזורי הייצור הגדולים (חיטה, סויה, כותנה, בשר, וכו...) וכמובן, בחברות העוסקות בכך בצורה רווחית. אין כאן המלצות, כמובן, אבל מה שאני מנסה לומר הוא, שכאשר מבינים ומנתחים קצת יותר לעומק נושא, יכולה בהחלט להיות סיבה למחשבה פיננסית שונה מהרגיל. מעבר למדדים המוכרים. הרבה הצלחה לכולם!
הפעם, נזכר ונתחבר לפינחס ספיר, ז"ל. שר האוצר האגדי בתחילת שנות המדינה הקטנה שלנו. והאיש שבזכותו יש לנו, בכל זאת, פריפריה ופיזור אוכלוסין מעבר לאזורי הביקוש של המרכזים המטרופולינים. בזמנו, הוא ציין שדאגתו הגדולה תהיה אם בארה"ב תהיה בצורת, וזאת הרבה יותר מאשר אם תהיה כזו אצלנו בנגב. דאגה נבואית שכנראה מתחילה להתגשם בימים אלו...
תמונה דרמטית של בצורת קשה
כיום, מייחסים את העלייה במחירי המוצרים לצרכן, כתופעת לוואי זמנית של חידוש הצמיחה אחרי משבר הקורונה. יש הגיון גדול בלחשוב כך. אחרי הכול, ההשבתה הגלובלית של חלקים נרחבים של המשק העולמי מחייבת תקופה של שיקום צריכה. וזו מביאה, בהכרח, לביקוש יתר על ההיצע של חומרי הגלם והמוצרים המוגמרים. האמת היא, שגם בתחום השירותים ישנה בעיה של חוסר איזון בין הביקוש וההיצע. מדוע? כי העזרה שנתנה בדמות דמי אבטלה ומענקים גרמו להרבה עובדים להעדיף לחכות לסיום התקופה של אותן עזרות כדי להתחיל מחדש את כניסתם למעגל התעסוקה. וכך קיבלנו אבסורד של ביקוש עצום של עובדים מול מספרי מקבלי תגמולים גבוהים בהרבה מהרגיל.
אבל, השאלה הגדולה היא אם סיום משבר הקורונה הוא באמת הגורם היחיד, או אפילו העיקרי, לאותה בעיה ישנה נושנה של עליית מחירים? ככל שמסתכלים שבוחנים את השאלה הזו, מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת שהוא הגורם המוביל אבל לא המלא לבעיה. החלק השני של המשוואה, הוא שינוי האקלים של כדור הארץ, ואיך הוא מתחיל-ממשיך להשפיע על הסקטורים השונים. למשל,בכל מה שקשור לחקלאות ומוצריה. דוגמא בולטת לכך ניתן למצוא בבצורת הקשה הפוקדת בימים אלו את מערב ארה"ב, כאשר נזכור שאנו רק בתחילתה של העונה החמה.
הנה מפה של המצב הנוכחי, מעודכנת לראשון ליוני:
ניחשתם שככל שהאזור הגיאוגרפי אדום יותר כך יש בו בצורת קשה יותר. מהמפה הזו אנו למדים על ההיקף המדהים של הבעיה: אין כמעט אזור מערבי שאינו נגוע בצורה זו אחרת של בצורת כאשר רוב המערב הדרומי פשוט צחיח. יתר על כן, ובצורה מפתיעה, אמצע צפון היבשת, מול קנדה (מדינות דקוטה) מציגות גם הן אזורי בצורת קשה במיוחד.
מעבר מהיר מתופעה טבעית לכיס הצרכן
ואיך כל זה מתגלגל לנושא האינפלציה? התשובה פשוטה למדי: חלקים נרחבים של השטח הזה מייצר מזון לאדם, אך במיוחד לענפים קריטיים כמו בקר, חזיר, ועופות. התופעה הזו היא החמורה ב-20 השנים האחרונות. רוב הזמן, לא היו יותר מ-11% מהשטח במערב מוגדר כאזור מיועד לבצורת. בימים אלו הגיעו לשיא סביב 27% (!) מהשטח. אם ניקח את צפון דקוטה כדוגמה של מעשים הנובעים מן התופעה הטבעית, נמצא שרוב החוות המגדלות בקר מנסות להיפטר מן העדרים שלהם. על פי דיווח של הגופים העוסקים במכירות פומביות של בקר, התקופה הנוכחית פשוט חריגה ביותר. מממוצע של 400-600 ראשי בקר הנמכרים בצורה רגילה ביום, עלו המספרים לכדי 4200 ראשים ביום בתקופה האחרונה (Rugby Livestock and Auction). וכל זה מדוע? נשמע זאת מפיהם של המגדלים: "אין לנו ברירה כל כך. רמת המחירים של התירס ושל העשב למאכל עלה לדרגה של אי כדאיות, ואף הפסדים נרחבים, כך שאיננו יכולים עוד לשאת זאת".
למעשה, על פי הערכה גסה, בין 20%-50% מן הבקר יימכר מעל המכסה הרגילה בגלל העליות הגדולות במחירי המזון, הנובע בעיקר מהבצורות של אזורי הגידול. ומה קורה כבר עכשיו בשוק הבשר, כתוצאה מהדינאמיקה הזו? עוד עליית מחירים כמובן. תחשבו על קיצוץ של עד חצי של בסיס האספקה של אותו מוצר בסיסי עבור ההמונים... ושוב: תזכרו שגם כך, המחירים עולים עקב היציאה ממשבר הקורונה. אחרי הכול, ככל שנפתחים מקומות בילוי המכילים עניין של מזון (מסעדות, תיירות) הביקוש לסקטור הזה פשוט ממשיך להתפוצץ מביקוש נוסף.
כדי להתרשם מהעוצמה של העלייה במחירי הבשר לצרכנים, הנה גרף של מחיר החזיר (Lean Hogs). וזאת על פי גרף שבועי (נרות הייקין אשי) מאתר Barchart:
מתחתית סביב ה-40$ המחיר מסתובב עכשיו סביב 118$. כמעט פי 3! וכך, ברוב המוצרים כאשר מסתכלים על השינוי מאז שיא הפסימיות של הקורונה. אגב, יש לציין שהשיאים של המחיר באותה סחורה סבב סביב 80$-90$ כך שאנו רואים תופעה הרבה יותר חריפה מאשר "חזרה לשגרה".
כמה מילים של סיכום פיננסי
ומה כל זה אמור לעניין אותנו, כמשקיעים? לכל דבר יש כמובן כמה צדדים. תחילה, על המחשבה כלפי עתיד האינפלציה שאנו חווים כרגע. האם היא באמת זמנית או מתחילה מסלול של קביעות? אם נייחס את רוב העניין לקורונה אזי ניקח את הצד הזמני. אחרת, וזה מה שאני מנסה לצייר כאן, יש חשש ל"דביקות" (Sticky) בה. ואז, בהיגיון בריא, נחשוש שהבנקים המרכזיים יתחילו להעלות ריבית וכו....
ומזה יכולה להיות אסטרטגיה של השקעות בטווח הבינוני-ארוך המגנות עלינו מפני נוראות האינפלציה. אבל, ישנו צד אופרטיבי הרבה יותר מעניין והוא אימוץ של השקעה בדברים שיכולים להיות עכשיו "נדירים" יותר ויקרים יותר. בצורה ישירה או עקיפה. למשל, הסחורות שהולכות ליהנות משינוי האקלים הספציפי של בצורת באזורי הייצור הגדולים (חיטה, סויה, כותנה, בשר, וכו...) וכמובן, בחברות העוסקות בכך בצורה רווחית. אין כאן המלצות, כמובן, אבל מה שאני מנסה לומר הוא, שכאשר מבינים ומנתחים קצת יותר לעומק נושא, יכולה בהחלט להיות סיבה למחשבה פיננסית שונה מהרגיל. מעבר למדדים המוכרים. הרבה הצלחה לכולם!
