משתלם להיות ראשון מתחילת השנה? ולמה זה משפיע על הגיוסים בצורה רדיקאלית

בעיתות משבר ישנם גיבורים לא צפויים. על פי תיאורית הברבור השחור שגובשה על ידי המסאי-הפילוסוף וסוחר ניירות הערך נאסים טאלב, ברבור שחור הוא אירוע יוצא דופן בעל השפעה גדולה מאוד שלא היה ניתן לצפייה מראש - אך מבחינה היסטורית, יש לצפות שאירועים מסוג זה יקרו אחת לזמן מה.

טאלב, ביקש לתאר את המונומנטאלי ובה בעת הבלתי צפוי, וכיצד עלינו כאזרחים להתכונן אליו. בתוך כך הוא מנה את הסיבות, מדוע לטעמו, התרחיש הנ"ל מועד לשוב. אחת הסיבת הבולטות, לדעתו של טאלב, טמונה בחשיבה הסטטיסטית שהתקבעה בתודעה האנושית כנכונה.

ככלל התיאוריה הסטטיסטית, שפותחה על ידי המדען גאוס בגרמניה של סוף המאה ה18, גורסת כי כל קבוצת מדגם (מנת משכל, גובה, גיל תמותה ) לבסוף מתנקזת לממוצע מסוים. טאלב יוצא כנגד קביעה זו וטוען שגורמים כגון אופי האנושי, מהירות מעבר המידע וכוחות פיסיקליים גורמים למרכיבים קבועים בחיינו לחתור לקיצוניות ולאו דווקא להתמתן ולהתמרכז.

טאלב באחד העם?

בכדי לגלות סימנים של חוסר איזון- לא לצריך להצפין עד לגרמניה של המאה ה18. גם בבורסת תל אביב של המאה ה21 - ניתן למצוא סממנים מובהקים של קיצוניות או לפחות ניצנים של קיצוניות. דברים אלו אינם שונים גם לגבי אפיקים מנוהלים, כמו קרנות נאמנות, שאמורים, לפחות על בסיס תשלום העמלה, לנהוג כאפיק שקול יותר. 

כיצד נקבע קצב גיוסי הקרן?

הונה של קרן נקבע על בסיסם של שני נתונים. הנתון הראשון הוא כמובן תשואת הקרן. ככל שהמחיר של אחזקות הקרן עולה, מן ההכרח שההון הכולל של הקרן יעלה גם כן. הנתון השני הוא ההון הטרי שהקרן מגייסת מלקוחות חדשים. בין שני הנתונים יש כמובן מתאם מסוים כאשר צמיחה במחירי האחזקות של הקרן מניבים תשואה נאה למשקיעיה אלו בתורם מושכים לקוחות חדשים וחוזר חלילה. 

הסינדרום הנ"ל הוא בדיוק התרחיש שמקצין את הלך ההתנהלות בשוק ההון  וגורם להתרחבות השוני הן בתשואה והן בגיוסים בין קרן נאמנות אחת לרעותה. על פניו, זהו גם בדיוק המכניזם שמתנה שהתיקונים, לכשהם מתרחשים, להפוך חדים יותר. אולי זה לא ברבור שחור אבל אפרוח אפור זה בהחלט מתקבל על הדעת.

מה השתנה עם כניסת האינטרנט? 

כולנו טורחים לציין כיצד הלך הרוח השתנה מהתקופות בהם מערך המידע עדיין לא היה אלקטרוני. במוספי הכלכלה- של טרום האינטרנט- כולם היו ממהרים אל תור המניות שסגר את המוסף. דאז המניה או לחלופין קרן הנאמנות "המצטיינת", כלומר המניה בעלת התשואות הגבוהות מתחילתה של שנה, היו זוכות לכוכבית שסגרה את שמה של הקרן. הכוכבית דאז הייתה האות לזינוק במחזור המסחר של המניה ספק מיסודותיה הטובים של המניה ספק קטן יותר משום שהיא עוררה עניין. מכאן הסוף ידוע, או שמניה תמשיך עם גרף תשואות חד כלפי מעלה או שתתרסק.

היום הטכנולוגיה כבר כאן, אך המנהגים נותרו בעינם (או במרען). המידע זמין יותר לאורך שעות היממה ורכישת הנכסים הפכה מקוונת. בכל זאת למן הרגע בו קרן נאמנות הופכת למצטיינת בקטגוריה ניתן להבחין בתכונה גואה שנעשית סביב הכסף ובהצטברות מהירה של גיוסי "כסף חדש".  מצב השואף להפוך לקיצוני - כבר אמרנו?   

גיוס גואה- על כל אחוז תשואה

אם ניקח כדוגמה את הקרן תמיר פישמן יתר, נוכל לבסס את ההגות בעובדות היישר מן השטח.
הקרן היא הראשונה בתשואתה מתחילת השנה בקטגוריית קרנות היתר .

ענף היתר לכשעצמו - נהנה מתחילתה של שנת 2010 מגיוסים נאים- עם המסקנה כי מי אשר תר אחר תשואה עודפת יוכל למוצאה שם. קרן היתר של תמיר פישמן הינה מובילת התשואות בקטגוריה מתחילת השנה. בתוך כך הקרן החלה לגייס סכומים נכבדים מחודש ינואר.

נכון ל 11.03.10 תשואת הקרן מתחילת השנה מסתכמת בתשואה חיובית של 27%. עם זאת על פי גרף הון הקרן (ראה נספח 1) באותה תקופה- צמחו ביותר מ120%. בתחילת מרץ ההון נאמד בכמעט 58 מיליוני שקלים לאחר שבדצמבר 2009  עמד על מעט יותר מ24 מיליון ₪.

להיות במקום הראשון בתשואה מתחילת השנה זהו הישג נאה לאחר חודשיים של מסחר אך דבר לא היווה רמז לקפיצה המשמעותית בהון הקרן. לא לנוכח מדד שארפ* הנמוך של הקרן (מקום תשיעי - 120.13) וודאי לנוכח העלות הגבוהה של הקרן – 3.7% - היקרה בקטגוריה מ16 הקרנות. כנראה שמשתלם להיות הראשונים בקטגוריה.

נספח 1: הון קרן תמיר פישמן יתר מן השנה שעברה

*מדד שארפ (Sharpe ratio או Sharpe index) הוא כלי למדידת ביצועים של תיקי השקעות. הוא מודד את עודף התשואה ליחידת סיכון על נכסי השקעה. ככל שהוא יותר גבוה הסיכון על ההשקעה מתוגמל יותר