מניות הבנקים – ההתאוששות מהקורונה החלה אבל לא במהירות שהעריכו

עד סוף ספטמבר 2020 היו הרבה גופים גדולים, ומשקיעים קטנים, שישבו על קצה הכיסא שלהם בחרדה גדולה. אחד מהסקטורים שלא קם לתחייה, בצורה מהירה, אחרי ירידות הקורונה, היה סקטור הבנקים. עוד נרחיב על כך בהמשך, אבל משקיעים הביעו חשש לגבי מה שקורה מאחורי הקלעים. במיוחד לאור זיכרון משבר הסאב־פריים של 2007־9. אז, הבנקים, והמערכת הפיננסית כולה, היו במרכז העניינים. וכאשר הגיעו קובעי המדיניות בארץ ובעולם, והציגו את השכנוע העצמי הגדול שלהם לפתור את הבעיה, שיקום אותן החברות ומניותיהן היה אז מהיר כחץ.

הפעם, זה לא קרה, והמשקיעים נאלצו לחכות לאוקטובר־נובמבר 2020 כדי לראות שינוי משמעותי בהתנהגות הניירות הרלוונטיים. כתבה זו תנסה לסקור את כל הקשור לסקטור מניות הבנקים, וזאת מנקודת המבט של מדד הבנקים. אבל, לפני שניכנס לעומק האירועים והסיבות להתרחשות האירועים שציינתי, הנה כמה מילים על המערכת, ולמה הסקטור הזה חשוב כל כך.

הסקטור הבנקאי משמש מגדלור של בריאות עבור המערכת הפיננסית של כל מדינה. זה נובע, כמובן, מהתפקיד העיקרי שיש לבנקים במשק. הם מקור הנזילות (הכסף) העיקרי של כל הפעילות הכלכלית. והם מקנים את הביטחון העסקי הסביבתי. זה נכון לעסקים אבל גם, ובמיוחד נכון, עבור הציבור הכללי.

אצלנו, האמון הבסיסי בבנקים, ויציבותם, מובטח על ידי רגולציה חזקה. המערכת הבנקאית שלנו נהנית מיוקרה לא קטנה כמערכת בנקים טובה ביחס להרבה בעולם. היותנו משק קטן יחסית צמצם מאוד את כמות הבנקים שלנו, ובמיוחד את מספר הגדולים שבהם. ולמרות שקיימת תחרות עקרונית ביניהם, הם די דומים בקווים הכלליים של השירותים שהם נותנים והעלויות הכרוכות בפעולות איתם.

כאן חיי בים לציין את בנק ישראל, והממונה על הבנקים: המערכת הבנקאית שלנו נחשבת למצוינת וחלק מכך נובע מהרגולציה החזקה שהממונה מפעיל עליהם. אבל, כאשר יש לחצים ציבוריים לגבי נקודות ספציפיות, במיוחד בתחום התחרות והעלויות, הלובי הבנקאי מצליח "לרכך" מאוד את תוצאות אותו לחץ. וכך, לגרום לתוצאות מעשיות משמעותיות פחות עבור צרכן הקצה. כנראה שאין הרבה מה לעשות עם זה. בסופו של דבר, אופיו הטוב של הסקטור הצליח להציל אותנו מלא מעט בעיות במשבר 2007־9, ואת זה נזכור תמיד. לכן, הייתה זו הפתעה כאשר הבנקים הגיבו כפי שהגיבו בחלק הראשון של משבר הקורונה.

מה בעצם קרה במשבר הקורונה? היות והאירוע היה די פתאומי ופגע אנושות בחלק גדול מהמחזור העסקי של כמעט כל לקוחות המערכת הבנקאית, לא היה ברור מה יהיה היקף הבעיה שתיווצר ברווחיות המוסדות הפיננסיים האלו. כפי שניתן לראות בגרף 1 (גרף שבועי שנוצר במערכת הגרפית החדשה של אתר FUNDER) התגובה הראשונית הייתה אכן קשה.

בגרף 1 ניתן להתרשם מהירידה הדרמטית של 1200 נקודות מדד (משיא של 2700 ועד 1500 – 45% (!)). לא ארחיב יותר מדי, אבל נאמר רק שזו הייתה הפעם הראשונה שעמדה סכנה של שיתוק מעשי לא רק בבנקים עצמם (כוח אדם, כניסת לקוחות) אלא בפעילות של הצרכנים עצמם. ולכן, היתה תגובה חריפה. מה שקרה אח"כ היה מדאיג יותר. מהניסיון לחזור לפעילות חלקית, ובמיוחד לאור התגובה המאסיבית של קובעי המדיניות, היה צפי לתקומה מהירה. זו לא באה. בסה"כ חזר המדד ל־2100 נקודות ומיד עשה סיבוב 180 מעלות לכיוון התחתית של 1500. לא רק זאת אלא שהתופעה הזו לא הייתה רק בארץ. היא הייתה כלל עולמית. כפי שגרף 2 מראה לנו. בגרף זה אנו רואים קרן סל KBE המייצגת את הבנקים העיקריים בארה”ב.

אין כמו מראה עיניים, ובמקרה של גרף 2 מקבלים תמונת זהה למה שראינו בארץ. תמונה המוכיחה שהתחושה כלפי הסקטור הייתה זהה בכל מקום! מדוע זה היה כך? התשובה פשוטה: צעדי קובעי המדיניות לא הופנו, הפעם, אל המוסדות הפיננסיים אלא לנפגעים ישירות. בניגוד למה שקרה ב־2007־9, כאשר הבעיה הייתה אצלם והכספים לפתרון הועברו דרכם (הרחבות כמותיות), העסק הקטן, המובטל, והנפגעים קיבלו ישירות לחשבון את העזרה. למעשה, הבנקים היו כעוד נפגע ולא כאמצעי העברה של הפתרון.

יותר מכך, עקב הלחץ של הממשלה להקל על הנפגעים על ידי ויתור זמני על תשלומים שונים של חוב (עסקי, משכנתאות) נוצרה סכנה של חוסר בתזרים נכנס. משהו חדש שהבנקים ממש לא היו רגילים אליו. מה גם שחוסר הוודאות הכללית רק הוסיפה לחשש של חדלות פירעון מתפשטת ופשיטות רגל רבות. אירועים שהיו צריכים לנפח את כמויות החובות המסופקים ולהקטין משמעותית את הרווחיות של הבנקים.

בקיצור, במקרה של הקורונה, מעשי קובעי המדיניות לא עזרו לבנקים אלא ללקוחותיהם. וזה היה חדש ולא כל כך טוב למניות הבנקים. רק כאשר הסתמן הפתרון למשבר הרפואי עצמו, בדמות החיסונים, סביב סתיו 2020, ראינו את התקומה האמיתית של הבנקים. מהחשש המרחף ראינו שינוי אווירה לכיוון "הצמיחה שאחרי". זו שתמומן על ידם, עליה יקבלו הרבה קופונים ועל בסיסה ישוקמו המאזנים והבונוסים למיניהם. תוסיפו לכך את ביטול הסניפים שהקורונה האיצה, והגברת העבודה בדיגיטל במקום בסניף, וקיבלתם אוסף של גורמים תומכים לחידוש האופטימיות כלפי הסקטור.

מעניין לראות שהבנקים לא היו הנהנים העיקריים באותו חידוש של חיוב סביבתי. גרף 3 מראה זאת היטב (גם הוא נבנה על ידי המערכת הגראפית החדשה של FUNDER).

בגרף 3 רואים שלושה מדדים העוסקים (לעיתים בחפיפת מניות) בעולם הפיננסי שלנו. מדד הבנקים הוא העליון ביותר, כפי שראינו אותו בגרף 1, מתחתיו יש מדד הנדל"ן, ואחרון למטה מדד הפיננסים. בזה האחרון תמצאו את הבנקים אבל גם חברות הביטוח, גופי ההשקעה הגדולים במשק, וחברות האשראי. ומה רואים? ישנה קורלציה מאוד חזקה בין שלושת המדדים אבל הנדל"ן עשה טיפה יותר ומדד הפיננסים עשה הרבה יותר טוב ממדד הבנקים. בזה האחרון, השפל של אוקטובר היה גבוה יותר מהתחתית של מרץ כנגד שפל זהה במדד הבנקים. זה אומר שהבנקים היו החלק החלש יחסית (למרות העלייה המכובדת) של הקומפלקס כולו. בביטוח, באשראי, ובהשקעות היה כנראה טוב יותר להיות בזמן השיקום מהקורונה. זה די מובן כי בגופים האלו יכלו למנף קצת יותר את מה שנכנס מהממשלה. הן במגזר הפרטי והן במגזר העסקי. ובמיוחד במגזר הכרוך בהשקעות פיננסיות שנהנו במיוחד מהנזילות החדשה.

מדד הבנקים עורר בעבר לא מעט ביקורת, בעיקר לאור היותו מדד שכולל רק 5 חברות. יתכן גם כי הקורונה השפיעה, אינני יודע אם זה אכן המצב או לא אבל מדד הבנקים עובר טלטלה של רפורמה די גדולה. לאורך חודשי יוני־אוגוסט, ובעזרת שש פעימות, הוא ישנה את צורתו ויכיל הרבה יותר חברות. לא רק זאת, הוא גם ישנה את השפעת המניות בו על חישוב המדד, כאשר חלק מהבנקים יקבלו השפעה גדולה יותר וחלק יקטנו בצורה די דרמטית.

במקום מדד המכיל את 5 הבנקים הגדולים (פועלים, לאומי, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי) יהיו בו גם פיבי, ישראכרט, ושב"א. חברת המדדים אינדקס תנהל את המדד החדש כאשר התאמות ההרכב ידרשו ממנהל הקרנות העוקבות אחרי מדד הבנקים הישן לעשות את הרכישות־מכירות הבאות (כיום יש 7 מיליארד שקלים תחת ניהול של קרנות מחקות כאלו).

כפי שניתן לראות מהטבלה, אמורה להתרחש ירידה די דרמטית של השפעת לאומי ופועלים, לטובת הבנקים הקטנים יותר והגופים החדשים שנכנסים. כאמור, שינויים אלו ייעשו בשש פעימות כך שהשינוי יהיה מדורג ולא קיצוני מדיי בשערי הניירות. הפעימה הראשונה הייתה ב־03.06 והאחרונה אמורה להיות ב־05־08. יש לציין שרשות ניירות ערך הייתה מקור הדרישה לשינוי כך שתתבצע ירידה מה־30% השפעה שהיו לבנקים הגדולים ל־25% בלבד. זאת בהתאם למגבלה שקרנות הנאמנות יכולות להחזיק עד 25% מנכסי קרן בני"ע בודד במדד שאחריו היא עוקבת. לדעתי, כניסת השחקנים החדשים (חברת שליטה – פיבי, חברת אשראי – ישראכרט, וחברת סליקה – שב"א) תגוון מאוד את התמהיל ויהפוך את מה שהיה פעם מדד הבנקים נטו למשהו הדומה יותר למדד הפעילות התזרימית במשק. ללא הביטוח, ההשקעות, מקורות מימון אלטרנטיביות, וכו... שניתן למצוא במדדים פיננסיים אחרים.

כמה 'חודשי פחד', בין מרץ 2020 ואוקטובר ,2020 נשכחו כלא היו. כרגע, המערכת הפיננסית שלנו, והמערכת הבנקאית הכלולה בה, חזרו לשגרה כמעט לגמרי. משבר הקורונה עדיין ניכר אצל הלקוחות, ומי יודע מה יקרה כאשר יופסקו כל העזרות ותסתיים תקופת "רשת הביטחון" ב־01.07.2021? כמה עסקים יישארו סגורים, וכמה מובטלי אמת יימצאו בלשכות העבודה? מה שבטוח הוא שיש מגזרים פורחים שיפצו במקצת על הבעיות שהנופלים יגרמו: הנדל"ן וההשקעות בין הפורחים.

הממשלה החדשה אמורה לייצר וודאות חדשה בדמות תקציב מדינה, ויש הגיון בלחשוב שלא נראה צעדים ממתנים צמיחה כמו העלאות מיסים. איך כל זה יתבטא במאזני הבנקים? הצפי בארץ ובעולם הוא שכל עוד התחושה החיובית הנובעת מנדיבות הממשלות תימשך, הסקטור ימשיך את תקומתו מעלה וייהנה מאוד מהצמיחה שתסגור פערים מהקורונה. חזרת הגלובליזציה, העברת חלק גדול מהשירותים לדיגיטאליים, והקטנת כמות הסניפים גם לא יזיקו. בקיצור, העתיד נראה הרבה יותר ורוד מאשר התקופה שווירוס עקשן העסיק אותנו. בהצלחה לכולם!