Image: Dreamstime.com
משה שלום
04/07/2021
לדעתו הצנועה של כותב שורות אלו, היו השבוע שני אירועים מעניינן במיוחד, עבור המשקיע הישראלי. אחר בחו"ל, ואחד בארץ. נתחיל בנתון החיצוני, הקובע עבורנו בגלל הקורלציה החיובית שקיימת בין השוק האמריקאי ושוק המניות שלנו.
ב-29 ליוני התפרסם בארה"ב נתון כלכלי הנקרא Chicago Board Consumer Confidence. זהו נתון המגיע מסקר רחב מאוד של הצרכן האמריקאי, לגבי יכולתו לצרוך, ואיך נראה לו העתיד המיידי והבינוני. כל זה, מזווית ראייה של כוח הקניה ורצון הצריכה שלו. ולמה זה נתון שנראה לי חשוב יותר מאשר נתוני התעסוקה, שקיבלנו גם כן בסוף השבוע שעבר (הפתעה חיובית של יותר מ-800 משרות חדשות...)? בגלל שהוא נתון מנבא עתיד, ומכיל כבר את כל מה שמשפיע על הצרכן (פרמטרים חיוביים כשליליים) הקיימים כבר עכשיו.
אחרי הכול, אם תחשבו על זה, נתוני תעסוקה, נתוני תמ"ג וייצור, ואפילו נתוני גרעון ומלאיים, כל אלו מביאים לנו מצב של עבר קרוב-רחוק. משבועות עד חודשים אחורה. לעומת זאת, סקרים, כמו זה שהזכרתי לעיל, מייצג את הפסיכולוגיה הנוכחית של הצרכן. וזו, כידוע, מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם (עדיין...).
אז מה הראה לנו אותו נתון חשוב? לעומת ערך של 120, בפעם הקודמת, ולעומת צפי קצת פסימי של האנליסטים סביב 118.9, המספר בפועל יצא 127.3. הווה אומר שהצרכן האמריקאי פשוט אופטימי ביחס ליכולותיו לעשות את הדבר האהוב עליו ביותר: להוציא כסף. אגב, מספיק להזכיר שהצריכה היא כ-70% מהתוצר באותה מדינה.
הנתון הזה מפתיע במקצת: ראשית, ישנם כבר סקרים שליליים מאוד לגבי תפקוד הממשל החדש, וזאת במיוחד ביכולתו ליישם את תוכניותיו הגרנדיוזיות לשיקום התשתיות, וליציאה מהקורונה. שנית, כל נושא האינפלציה היה צריך להעיב על אותה אופטימיות צרכנית. אחרי הכול, האבטלה עדיין גבוהה יותר מהרגיל (5.9%). ולכן, כוח השכנוע של העובדים להעלות את שכרם אפסית מול עליית מחירים של מוצרים בסיסיים כמו מזון ואנרגיה. בקיצור נמרץ:
"מס האינפלציה" הוא אסון עבור קהל צרכנים שאינו יכול לדרוש התאמה והצמדה מצד ההכנסות.
ובכל זאת, קיימת אותה אופטימיות צרכנית אשר הצליחה לגרום להמשכה של אותה אופטימיות בשוקי המניות, ולייצר מנוע דחיפה לשיאים חדשים. ומה הנושא המקומי? הרפורמה הגדולה בשוק קרנות הנאמנות. אמנם, יש החושבים שזהו נושא ליודעי חן בלבד: יועצי בנקים ומנהלי תיקים פרטיים ומוסדיים. והאמת היא, שמשמעותה של הרפורמה הרבה יותר נרחבת.
לא כל כך בצד המיזוגים (כ-100 קרנות יתמזגו) ולא כל כך בשינוי הענפי והסיווג, אלא בשינויים הגובלים בתשואה. במיוחד שתי נקודות: דירוג הקרנות ייעשה על תקופה ארוכה יותר (שלוש שנים), ויוכנסו "פרמטרים איכותיים" לאותו דירוג משוכלל יותר. כמו כן, החברות "התנדבו" לנהל 2 קרנות בלבד בכל קטגוריה.
לדעתי, אוסף הדברים האחרונים האלו מכיל פוטנציאל של מהפכה של איכות, וטיב, בניהול הכספים בעולם הקרנות. ויש לזכור שיש המון כסף בעולם הזה. את התוצאות נראה בעתיד הקצת יותר רחוק אבל כבר עכשיו ניתן לומר: יש עוד סיכוי שהמשקיע הישראלי ייהנה מאוד מאותה רפורמה מעניינת ומטלטלת עבור החברות המנהלות. על ההשפעה האפשרית של הרפורמה בהתנהלות המידית של שוק ההון שלנו נראה בהמשך...
ועכשיו, הבה נבחן את החלק הטכני של השווקים.
S&P500
מדד המניות האמריקאי ממשיך להיות חיובי בצורה הקלאסית ביותר שיש: המשך שיאים ושפלים עולים עם שיאים היסטוריים חדשים. למרות החשש מהאינפלציה, וממה שקובעי המדיניות צריכים, ויכולים, לעשות כנגדה, השוק ממשיך את דרכו קדימה במומנטום חיובי. כמו שאתם רואים בגרף, המדד מייצר רצף של נרות ירוקים גם כאשר הוא נמצא במצב של קניות יתר די חמור (סטוקסטיקס- חלון תחתון).
על הסיבות לכך קצת הרחבתי בפתיח אבל אני חושב שכל מדדי הסנטימנט ממשיכים להצביע על כך שהמשקיעים הקובעים בזירה הזו פשוט לא מוכנים להאמין שכמות הכסף הנוצרת על ידי קובעי המדיניות לא תגיע לזירה הפיננסית ולא תמשיך להוות דלק להמשך עליות. לכן, הפסיכולוגיה עדיין תקפה: כל תיקון, של מעל כמה אחוזים, מהווה הזדמנות קנייה וסיבה ליצירת שפל גבוה יותר. משם, פשוט מתחילים את הסגמנט העולה הבא.
ארבעת ימי הירידות של אמצע מאי אינם סגמנט אנטי מגמתי שונה מהבחינה הזו: אז, כולם אמרו: "וואוו, מדד המחירים לצרכן גבוה, ולכן הריבית הולכת להיות גובהה יותר!". ועכשיו? הם יצרו פשוט עוד שפל (4167), אשר מהווה מדרגה לשיא החדש מעל 4260. עם כל זה חייבים לומר ש: VIX סביב 15, ולא קטן מ-10, עדיין מהווה סמן של מה שקראתי לו: "קונים עם כאבי בטן". מעין משחק הכיסאות המוזיקאליים. אבל, וכאן העניין: לא רואים שום סיבה נראית לעין שהמנגינה תיפסק בקרוב...
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: תמשיכו כך.
לשליליים: קשה לי לחזור על עצמי אבל להיות שלילי בשוק הזה הוא סוג של מזוכיזם הכרוך בחבטת הראש בקיר, ללא סימן של שינוי קרוב. זה כואב, ואין בזה תועלת רבה. תקופות הסגמנטים השליליים קצרים למדי (מאז סיום הקורונה) וקשה מאוד להיכנס ולצאת מהם בשלום, מצד השורט. ובכל זאת: 4160 היא רמת התמיכה המינורית לשבירה של העתיד הקרוב.
תא 35
השוק שלנו משול לתנין בשמש. לא זז בכלל אבל, כאשר יפער את פיו, יש סיכוי שנראה שיניים מגמתיות לא רעות בכלל. בינתיים, קשה לתאר את המדמנה הזו במילים שונות מאשר: סוחר פעיל ירחק משמרתו מרחק רב! משקיע לטווח ארוך פשוט אינו מתעניין בטווח הקצר, ולכן, זה לא כל כך משנה לו. זוהי גם תקופה שבה אין כל כך הרבה דמיון בין מה שקורה בחו"ל וכאן. שם, כאמור בפסקה הקודמת, ראינו יציאה נוספת לכיוון השמים.
ואצלנו, ישנה השגה של ערכים חדשים של שעמום מרדים. הסטוק סביב 50! האם לרפורמה בשוק קרנות הנאמנות יש קשר לזה? אני חושב שכן אבל רק מנהלי הקרנות יודעים זאת באמת. בכל אופן, השינוי בממשלה, והחידוש הפוטנציאלי של הקורונה במקומותינו, יחד עם היציאה ממשטר "רשת הביטחון" (01-07-2021) עם יותר מ-400 אלף מובטלים, כל אלו לא נראים כגורמים משפיעים על שוק המניות שלנו.
כמו כן, היציבות של המט"ח (3.25-3.30 בדולר-שקל) גם היא תורמת לתרדמה הכללית. בסה"כ, חייבים לעבור זאת בשלום. סוחרי המומנטום, בחוץ. המשקיעים, בעמדותיהם. ושחקני הנגזרים ימשיכו לגזור קופונים של שחיקת הזמן באופציות.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: אין לי חוכמה יתרה עבורכם חוץ מלשמור על הקיים, דהיינו רמת התמיכה 1675-1650.
לשליליים: ולכם, אין לי בכלל תובנה: חכו שהתנין יפער את פיו.
ב-29 ליוני התפרסם בארה"ב נתון כלכלי הנקרא Chicago Board Consumer Confidence. זהו נתון המגיע מסקר רחב מאוד של הצרכן האמריקאי, לגבי יכולתו לצרוך, ואיך נראה לו העתיד המיידי והבינוני. כל זה, מזווית ראייה של כוח הקניה ורצון הצריכה שלו. ולמה זה נתון שנראה לי חשוב יותר מאשר נתוני התעסוקה, שקיבלנו גם כן בסוף השבוע שעבר (הפתעה חיובית של יותר מ-800 משרות חדשות...)? בגלל שהוא נתון מנבא עתיד, ומכיל כבר את כל מה שמשפיע על הצרכן (פרמטרים חיוביים כשליליים) הקיימים כבר עכשיו.
אחרי הכול, אם תחשבו על זה, נתוני תעסוקה, נתוני תמ"ג וייצור, ואפילו נתוני גרעון ומלאיים, כל אלו מביאים לנו מצב של עבר קרוב-רחוק. משבועות עד חודשים אחורה. לעומת זאת, סקרים, כמו זה שהזכרתי לעיל, מייצג את הפסיכולוגיה הנוכחית של הצרכן. וזו, כידוע, מהווה את מנוע הצמיחה העיקרי של המעצמה הכלכלית הגדולה בעולם (עדיין...).
אז מה הראה לנו אותו נתון חשוב? לעומת ערך של 120, בפעם הקודמת, ולעומת צפי קצת פסימי של האנליסטים סביב 118.9, המספר בפועל יצא 127.3. הווה אומר שהצרכן האמריקאי פשוט אופטימי ביחס ליכולותיו לעשות את הדבר האהוב עליו ביותר: להוציא כסף. אגב, מספיק להזכיר שהצריכה היא כ-70% מהתוצר באותה מדינה.
הנתון הזה מפתיע במקצת: ראשית, ישנם כבר סקרים שליליים מאוד לגבי תפקוד הממשל החדש, וזאת במיוחד ביכולתו ליישם את תוכניותיו הגרנדיוזיות לשיקום התשתיות, וליציאה מהקורונה. שנית, כל נושא האינפלציה היה צריך להעיב על אותה אופטימיות צרכנית. אחרי הכול, האבטלה עדיין גבוהה יותר מהרגיל (5.9%). ולכן, כוח השכנוע של העובדים להעלות את שכרם אפסית מול עליית מחירים של מוצרים בסיסיים כמו מזון ואנרגיה. בקיצור נמרץ:
"מס האינפלציה" הוא אסון עבור קהל צרכנים שאינו יכול לדרוש התאמה והצמדה מצד ההכנסות.
ובכל זאת, קיימת אותה אופטימיות צרכנית אשר הצליחה לגרום להמשכה של אותה אופטימיות בשוקי המניות, ולייצר מנוע דחיפה לשיאים חדשים. ומה הנושא המקומי? הרפורמה הגדולה בשוק קרנות הנאמנות. אמנם, יש החושבים שזהו נושא ליודעי חן בלבד: יועצי בנקים ומנהלי תיקים פרטיים ומוסדיים. והאמת היא, שמשמעותה של הרפורמה הרבה יותר נרחבת.
לא כל כך בצד המיזוגים (כ-100 קרנות יתמזגו) ולא כל כך בשינוי הענפי והסיווג, אלא בשינויים הגובלים בתשואה. במיוחד שתי נקודות: דירוג הקרנות ייעשה על תקופה ארוכה יותר (שלוש שנים), ויוכנסו "פרמטרים איכותיים" לאותו דירוג משוכלל יותר. כמו כן, החברות "התנדבו" לנהל 2 קרנות בלבד בכל קטגוריה.
לדעתי, אוסף הדברים האחרונים האלו מכיל פוטנציאל של מהפכה של איכות, וטיב, בניהול הכספים בעולם הקרנות. ויש לזכור שיש המון כסף בעולם הזה. את התוצאות נראה בעתיד הקצת יותר רחוק אבל כבר עכשיו ניתן לומר: יש עוד סיכוי שהמשקיע הישראלי ייהנה מאוד מאותה רפורמה מעניינת ומטלטלת עבור החברות המנהלות. על ההשפעה האפשרית של הרפורמה בהתנהלות המידית של שוק ההון שלנו נראה בהמשך...
ועכשיו, הבה נבחן את החלק הטכני של השווקים.
S&P500
מדד המניות האמריקאי ממשיך להיות חיובי בצורה הקלאסית ביותר שיש: המשך שיאים ושפלים עולים עם שיאים היסטוריים חדשים. למרות החשש מהאינפלציה, וממה שקובעי המדיניות צריכים, ויכולים, לעשות כנגדה, השוק ממשיך את דרכו קדימה במומנטום חיובי. כמו שאתם רואים בגרף, המדד מייצר רצף של נרות ירוקים גם כאשר הוא נמצא במצב של קניות יתר די חמור (סטוקסטיקס- חלון תחתון).
על הסיבות לכך קצת הרחבתי בפתיח אבל אני חושב שכל מדדי הסנטימנט ממשיכים להצביע על כך שהמשקיעים הקובעים בזירה הזו פשוט לא מוכנים להאמין שכמות הכסף הנוצרת על ידי קובעי המדיניות לא תגיע לזירה הפיננסית ולא תמשיך להוות דלק להמשך עליות. לכן, הפסיכולוגיה עדיין תקפה: כל תיקון, של מעל כמה אחוזים, מהווה הזדמנות קנייה וסיבה ליצירת שפל גבוה יותר. משם, פשוט מתחילים את הסגמנט העולה הבא.
ארבעת ימי הירידות של אמצע מאי אינם סגמנט אנטי מגמתי שונה מהבחינה הזו: אז, כולם אמרו: "וואוו, מדד המחירים לצרכן גבוה, ולכן הריבית הולכת להיות גובהה יותר!". ועכשיו? הם יצרו פשוט עוד שפל (4167), אשר מהווה מדרגה לשיא החדש מעל 4260. עם כל זה חייבים לומר ש: VIX סביב 15, ולא קטן מ-10, עדיין מהווה סמן של מה שקראתי לו: "קונים עם כאבי בטן". מעין משחק הכיסאות המוזיקאליים. אבל, וכאן העניין: לא רואים שום סיבה נראית לעין שהמנגינה תיפסק בקרוב...
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: תמשיכו כך.
לשליליים: קשה לי לחזור על עצמי אבל להיות שלילי בשוק הזה הוא סוג של מזוכיזם הכרוך בחבטת הראש בקיר, ללא סימן של שינוי קרוב. זה כואב, ואין בזה תועלת רבה. תקופות הסגמנטים השליליים קצרים למדי (מאז סיום הקורונה) וקשה מאוד להיכנס ולצאת מהם בשלום, מצד השורט. ובכל זאת: 4160 היא רמת התמיכה המינורית לשבירה של העתיד הקרוב.
תא 35
השוק שלנו משול לתנין בשמש. לא זז בכלל אבל, כאשר יפער את פיו, יש סיכוי שנראה שיניים מגמתיות לא רעות בכלל. בינתיים, קשה לתאר את המדמנה הזו במילים שונות מאשר: סוחר פעיל ירחק משמרתו מרחק רב! משקיע לטווח ארוך פשוט אינו מתעניין בטווח הקצר, ולכן, זה לא כל כך משנה לו. זוהי גם תקופה שבה אין כל כך הרבה דמיון בין מה שקורה בחו"ל וכאן. שם, כאמור בפסקה הקודמת, ראינו יציאה נוספת לכיוון השמים.
ואצלנו, ישנה השגה של ערכים חדשים של שעמום מרדים. הסטוק סביב 50! האם לרפורמה בשוק קרנות הנאמנות יש קשר לזה? אני חושב שכן אבל רק מנהלי הקרנות יודעים זאת באמת. בכל אופן, השינוי בממשלה, והחידוש הפוטנציאלי של הקורונה במקומותינו, יחד עם היציאה ממשטר "רשת הביטחון" (01-07-2021) עם יותר מ-400 אלף מובטלים, כל אלו לא נראים כגורמים משפיעים על שוק המניות שלנו.
כמו כן, היציבות של המט"ח (3.25-3.30 בדולר-שקל) גם היא תורמת לתרדמה הכללית. בסה"כ, חייבים לעבור זאת בשלום. סוחרי המומנטום, בחוץ. המשקיעים, בעמדותיהם. ושחקני הנגזרים ימשיכו לגזור קופונים של שחיקת הזמן באופציות.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: אין לי חוכמה יתרה עבורכם חוץ מלשמור על הקיים, דהיינו רמת התמיכה 1675-1650.
לשליליים: ולכם, אין לי בכלל תובנה: חכו שהתנין יפער את פיו.
