נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

גלובליזציה, הזדמנויות והאתגרים של מחר

האם חשוב יותר לבחור השקעה טובה או לשים פוקוס על הקצאת הנכסים?

 

 
 

דן דוברי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
12/07/2021

לאחרונה השתתפתי בכנס בינלאומי בלאס ווגאס ארה"ב, שעסק בעולם ההשקעות. במהלך הכנס זכיתי לקבל הוקרה והכרה כאחד ממאה משפיעי העולם הפיננסי ואף נבחרתי להיות מרצה מרכזי בו. 

הכנס היה מרתק, אך לא הפתיע. הנושאים העיקריים היו המהפך בעולם הבנקאות ושינוי מבני משמעותי לכל הבנקים בעולם. חדירת המטבעות הוירטואליים, הקריפטו, והתפתחות הפינטק, אשר משתלט על העולם הישן המאופיין בייצור, ייעוץ ושיווק, הובילו למהפך בעולם הפיננסים. 

הדעה הרווחת בכנס הייתה שאנו חייבים להכין את עצמנו לעולם שונה לגמרי ומי שלא יבצע התאמות נדרשות, עלול למצוא את עצמו נדחק לשולי התחום או בקריסה כלכלית. 

נושא נוסף שנדון ונותח במספר רב של זוויות היה תחום ההשקעות, לגביו פותחו מתודות עבודה מעודכנות באקדמיה ואף הוגדרו דרישות ספציפיות לאנשי מקצוע לעתיד הקרוב. 

מסקנות הכנס: 

גלובליזציה וטכנולוגיה: הטכנולוגיה והקדמה הובילה לכך שגבולות בין מדינות התטשטשו, ויחד איתן המסחר במגזר הפיננסי הונגש למרבית האוכלוסייה העולמית. כמו כן, התנודתיות הקיצונית בשוק המניות הסחיר ותשואות נמוכות באג"ח הממשלתי ואג"ח של גופים מוסדיים בעלי דירוג אשראי, גורם לכך שמשקיעים מנוסים מעדיפים לבצע השקעות מחוץ למדינת מושבם, ולהשקיע באפיקים אלטרנטיביים וקבוצות נכסים בעלי סחירות נמוכה. בהנחה שמגמות אלו תימשכנה, אני צופה כי מעתה אנשי מקצוע יידרשו לפיזור רחב של השקעותיהם, באופן שיאפשר ניהול יעיל של הסיכונים הכרוכים מטבעם בביצוע ההשקעות. 

מחקרים אקדמיים מעודכנים: 

המחקרים האקדמיים שכבר נבחנים על פני יותר מעשרים שנה מפתיעים במסקנות שלהם. ממחקרים אלה עולה כי:

ישנו צורך לפזר השקעות גם בקבוצות נכסים שאינם נסחרים לרוב בסחירות משנית כגון נדל"ן, אשראי ו- Equity Private. למשל, מודל הפורטפוליו של פרופ' דוד סוונזון ז"ל ממליץ חשיפה של עד 90% לנכסים לא סחירים. 

המודל המתמטי של הכלכלן הארי מרקוביץ' מראה בבירור את כל היתרונות הטמונים בפיזור השקעות. יש להתרכז בבניית פורטפוליו ללקוח ולא בתוצאות פרטניות של מוצר זה או אחר, כמו כן לעבוד על קורלציה בין מוצרים ויצירת תזרמי מזומנים על פני מגוון רחב של קבוצות נכסים סחירות ולא סחירות. 

התמקדות בהשקעות ב-ESG הן "הדבר החם" הבא בעולם ההשקעות (השקעה המתחשבת ברווחה החברתית הכוללת נוסף על שיקולי הרווח הכלכלי – "השקעה ירוקה"). מגיפת הקורונה גרמה למשקיעים לבצע "חישוב מסלול מחדש" על האופן שבו אנו חיים על כדור הארץ. כיום, ממשלות, עסקים ומשקיעים מנוסים מבינים כי השקעה בעתיד כדור הארץ היא לא רק מטרה ראויה וצודקת אלא כדאית מבחינה כלכלית. כך למשל, המעבר מהפקת אנרגיה ממשאבי טבע לאנרגיה מתחדשת היא מגמה שתשנה את העולם שבו אנו חיים, ולכן זה יהיה אפיק השקעה מומלץ לדור הקרוב. 

האתגרים של מחר: 

יחד עם הבנת מתודות העבודה וההזדמנויות של מחר, צריך לזכור שמדובר גם בעולם חדש לגמרי שעדיין לא נבחן כראוי ועדיין לא מפוקח כראוי. 

פיקוח רגולטורי בדיעבד: לרוב, פיקוח רגולטורי נועד לתקן מצב קיים. כך, נוצר מצב שבו שוק מתנהל כ"מערב פרוע" מחייב הסדרה ומכאן מגיע הפיקוח הרגולטורי. קרי, הפיקוח נולד ממצב שבו יש כשל בהתנהלות השוק דבר שמצריך את התערבות המדינה בשוק החופשי.  

המשמעות היא שקודם כל כוחות השוק פועלים ולהלן התוצר: 

הציבור קודם כל מחליט שהוא מעוניין להשקיע שונה מאשר בעבר ונחשף לעולם אלטרנטיבי. 

השוק מציע הצעות שתואמות את הצורך של הציבור. 

מתחיל לעבור צונאמי של כספי ציבור להצעות החדשות הפחות מפקוחות. 

חלק מהצעות אילו יהיו מעולות וערכיות שמנוהלות באופן אחראי ומסודר וחלקם יוצעו ע"י חובבנים במקרה הטוב ונוכלים במקרה הרע. 

יהיה משבר סביב השקעות של חובבנים ו/או נוכלים וזה יכריח את הרגולטור לפעול. 

הצעד הראשון יהיה להשתדל להרחיק את הציבור ואנשי המקצוע שמייצגים אותם מהשקעות אילו וכך לחסוך לעצמם ללמוד ולהיחשף לתחום חדש. (שלב שעברנו כבר).

הצעד השני יהיה כאשר הרגולטור יבין שאי אפשר לעצור את הצונאמי לנסות להגביל את זה ללקוחות שמבינים ומוסדות הפיננסים הגדולים שניתן לסמוך עליהם יותר (שלב שאנו נמצאים כרגע בתוכו) אך בכך הוא מחזק את המונופולים וגופים אילו ישמרו את עיקר הרווח אצלם ולא ישתפו את הציבור כראוי. 

כאשר הציבור ימשיך להשקיע (כבר כמעט שליש משוק ההון נמצא שם) ודווקא יחפש את הבוטיקים הטובים זה יחייב את הרגולטורים לחשוב אחרת ולבנות מערך של פיקוח סביב השקעות אילו ולשנות את כל מערך הפיקוח שיתאים לעידן שלנו ולא לשנות החמישים של המאה הקודמת. 

ההמלצה האישית שלי: יש לשקול להחשף לעולם של השקעות לא סחירות אך בזהירות יתרה. יש להבין את הצרכים של המשפחה והצורך בתזרים מזומנים ולהעזר באיש מקצוע טוב שמבין את החשיבות של בדיקת נאותות ראוייה על כל השקעה, איך עדיף להחשף להשקעה (השקעה ישירה, קרן השקעה או חשבון מנוהל), ניהול סיכוני מטבע, ניהול סיכונים פוליטיים ציות לרגולציה ועוד. 

ניהול נכון של פורטפוליו בשילוב השקעות ריאליות וחשיפה ל Private Equity יכול לשנות גורל של משפחה ולהוביל אותם לחיים של ביטחון וכבוד. 

x