בהתאם להוראות סעיף 40א לחוק יסודות התקציב התשמ"ה-1985 (להלן – החוק), יחד עם הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2019, הונחה על שולחן הכנסת תכנית התקציב לשנים 2020 עד 2022.
בהתאם לסעיף 40א(א) ו-(ט) לחוק, בחודש ספטמבר 2020 הוגש לאישור הממשלה עדכון לתכנית התקציב לשנים 2021 עד 2023. עקב אי אישור תקציב המדינה לשנים 2020 ו- 2021, ובהתאם להוראות סעיף 40א(ט), הוגשה בחודש מרץ 2021, תכנית תקציב תלת-שנתית חדשה עבור השנים 2022 עד 2024. כעת, ובהתאם לסעיף 40(א), במסגרת ההכנות לקראת הגשת תקציב המדינה לשנים 2021 ו–2022 לאישור הכנסת בחודשים הקרובים, מוגשת תכנית מעודכנת לשנים 2022 עד 2025. ביחס לתקציב לשנת 2021 מוצגים בתכנית רב שנתית זו שלוש שנות תקציב שהן 2022 - 2024, וביחס לשנת התקציב 2022 מוצגים בתכנית זו שלוש שנות תקציב שהן 2023 - 2025.
בהתאם להוראות החוק, תכנית התקציב התלת שנתית (להלן – הנומרטור) כוללת, עבור כל אחת משנות התקציב הנכללות בה: תחזית צמיחה, סכום ההוצאה הממשלתית הצפויה, תחזית הכנסות המדינה, תחזית הגירעון הכולל, מגבלת ההוצאה המותרת, סכום הגירעון המותר וכן את ההפרשים בין סכום ההוצאה הממשלתית הצפויה למגבלת ההוצאה המותרת (להלן – התאמות בצד ההוצאה) ובין תחזית הגירעון הכולל וסכום הגירעון המותר (להלן – התאמות בצד ההכנסה). בנוסף, כוללת התכנית פירוט על המגבלות הפיסקאליות הקבועות בחוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית התשנ"ב-1992 (להלן – חוק המסגרות), וכן את ההנחות העיקריות ששימשו לבניית אומדן הוצאות הממשלה ותחזית ההכנסות ממיסים.
בהתאם לסעיף 40א לחוק הממשלה לא תתמוך בחקיקה, לא תקדם הוראות ִמנהל, תקנות, חוזים או התחייבויות אחרות שבביצוען כרוכה הגדלה של ההוצאה הממשלתית או הפחתה של הכנסות המדינה אשר יביאו לחריגה מהמסגרות הפיסקאליות הקבועות בחוק המסגרות אלא בביצוע פעולות מאזנות שיהוו מקור תקציבי. הוראה זו מקבלת תמיכה מקצועית בקרב המוסדות הכלכליים הבין-לאומיים המציינים לחיוב את השפעתה על התחזקות יציבותה הכלכלית של הממשלה בטווח הבינוני וכן את הגברת השקיפות התקציבית הנובעת מפרסום אומדני ההוצאות וההכנסות במתכונת רב-שנתית.
תקציב המדינה המתגבש בימים אלו צפוי לכלול הגשה של תקציבים לשנים 2021 ו- 2022, תכנית התקציב הנוכחית כוללת פירוט אודות ארבע שנות תקציב: 2022 עד 2025. אישור תקציב המדינה לשנים 2021 ו- 2022, מייתר את הצורך שבפירוט נתוני התקציב המוזכרים לעיל לשנת 2021 כחלק מהתכנית התלת-שנתית. לפיכך, פרק זה יעסוק בעיקר בהצגת החלק בתכנית העוסק בשנים 2022–2025.

כידוע, החל משנת 2020 חלו שינויים משמעותיים במשק, לאור התפשטות נגיף הקורונה בישראל ובעולם. תקופה זו מאופיינת בחוסר ודאות משמעותי, הן לגבי ההיבטים הבריאותיים של התפשטות הנגיף והן לגבי המשמעויות וההשפעות הישירות והעקיפות על הכלכלה. השינויים הנדרשים מעת לעת, בהתאם להתפתחות התחלואה, במדיניות הריחוק החברתי למניעת ההדבקה בישראל ובמדיניות המגבלות על מקומות תעסוקה, מחריפים את חוסר הודאות. שינויים משמעותיים אלו משפיעים בצורה ישירה ומשמעותית גם על הנתונים הכלכליים, ובזאת גם על תחזיות הצמיחה וההכנסה של המשק בשנים הקרובות. כך לדוגמה, השיפור המהיר שחל בחודשים האחרונים בנתוני התחלואה, תרם להעלאת תחזיות הצמיחה וההכנסות. לחלופין, חזרה אפשרית של נתוני תחלואה וכניסת המשק להגבלות חדשות, עשויה להוביל לשינוי בנתוני המקרו, בתחזיות ועוד.
בנוסף, מדינת ישראל התנהלה בשנת 2020 במתכונת של תקציב המשכי ללא אישור חוק תקציב, ועודנה מתנהלת במסגרת זו גם עד שלב זה בשנת 2021. התקציב ההמשכי מגביל את יכולת הממשלה להרחיב את ההוצאה ולהתחייב לשנים הבאות מתוך הבנה כי הממשלה הנכנסת תקבע את סדר עדיפויותיה עם חקיקת חוק התקציב. לכן לתקציב ההמשכי השפעה מרסנת על גידול הוצאות הממשלה, ובמיוחד ביחס לשנות התכנית התלת-שנתית.
לנוחות הקוראים נתוני תכנית התקציב הרב-שנתית מוצגים גם באתר משרד האוצר בלינק:
כלל הנתונים מוצגים במחירים שוטפים כל עוד לא צוין במפורש אחרת.
תכנית התקציב הרב-שנתית לשנים 2022 עד 2025
יציבות פיסקאלית ושמירה על אמינותה הפיסקאלית של הממשלה הם תנאים הכרחיים ליציבותו הכלכלית של המשק וליכולתה של הממשלה להתמודד בהצלחה עם זעזועים כלכליים. כפי שניתן לראות גם בהתמודדות עם נגיף הקורונה, שמירה על אחריות פיסקאלית בשני העשורים האחרונים הביאה את מדינת ישראל ליכולת להגיב למשבר במהירות ובצורה איכותית, כאשר תנאי הפתיחה הטובים אפשרו להפעיל מדיניות אנטי מחזורית בשעת המשבר, וכך לתמוך במשק ולמתן את הפגיעה בו.
ההתמודדות עם הקורונה הביאה לעלייה חדה ביחס החוב תוצר של מדינת ישראל בשנת 2020 לרמה של 72.4%, וכתוצאה מכך לעלייה בתשלומי הריבית בשנים הבאות, ביחס לתשלומים לפני המשבר. מסיבה זו, ההשלכות התקציביות והפיסקאליות של המשבר ימשיכו ללוות את המשק גם שנים רבות לאחר ההתגברות על המשבר הבריאותי, כאשר אם בשנים 2014 - 2019 ירדו תשלומי הריבית כאחוז מביצוע התקציב, הוצאות אלו צפויות לגדול בשנות התקציב הקרובות ולתפוס נתח משמעותי יותר ממסגרת ההוצאה התקציבית. על מנת להבטיח את מוכנותה של מדינת ישראל לקראת האתגרים שעוד נכונו למשק הישראלי בשנה הקרובה ובשנים הבאות ישנה חשיבות רבה בחזרה לתוואי מדיניות אחראי מבחינה פיסקאלית.
העדכונים המשמעותיים בתכנית, קשורים באופן ישיר למשבר הקורונה ולהתנהלות ללא תקציב מאושר לשנים 2020 ו-2021. כאמור, התנהלות במהלך שנה שלא נתקבל בה חוק תקציב מרסנת את מסגרת ההוצאה של הממשלה ומגבילה את היכולת לבצע הוצאות שוטפות וליצור התחייבויות בסיסיות לשנים הבאות, וזאת בהתאם למדרג הקבוע בסעיף 3ב(ב) לחוק היסוד: משק המדינה.
על אף הירידה בתחזית ההוצאה בשנת 2021, על-פי המסגרת החוקית הקיימת היום והתחזיות העדכניות לגבי מחויבויותיה התקציביות של הממשלה ולגבי הכנסות המדינה לשנים 2022 עד 2025, עדיין יידרשו צעדי התאמה בכל אחת מהשנים האמורות לצורך עמידה במגבלת ההוצאה ולצורך התכנסות לתקרת הגירעון הקבועה בחוק, זאת בהתאם לנתונים הידועים נכון למועד זה, ובהתאם למתואר בטבלה שלהלן.
כמו כן, ההוצאות השוטפות של הממשלה המצוינות להלן אינן כוללות הוצאות חד פעמיות כחלק מתכנית ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה. יצוין כי בתיקון מס' 18 לחוק המסגרות תוקנה גם מגבלת ההוצאה לשנת 2021, לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה, אשר עוגנו בחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה), התש"ף-2020. בהתאם לתיקון האמור, הגידול בסכום ההוצאה הממשלתית לשם מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם משבר הקורונה לא יעלה על 12.69% מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת התקציב 2020, ולא יובא בחשבון כחלק מסכום ההוצאה הממשלתית בשנת 2021 לצורך השנים הבאות (להלן – שיעור הוצאות להתמודדות עם משבר הקורונה בשנת 2021).