למי היית מלווה לאובמה או לבאפט? פרשנות שונה לעליית מחירי האג"ח מסביב לעולם

מתחילת השנה כולם עוקבים אחרי האג"ח הקנצרני. הענף אף זכה לאחרונה להתייחסות של בנק ישראל . הסחף, נהוג לחשוב, מגיע עם גדילת התיאבון לסיכון ובתוך כך להגדלת החשיפה לאגרות חוב לא מדורגות. בכדי להבין כיצד הגענו למצב הנוכחי, אולי כדאי לסקור את את שוק האג"ח המדורגות ואף מדורגות באפשריות הגבוהות (AA) ואף אלו ללא סיכון (AAA).

כאשר חושבים על אגרת חוב ללא סיכון, עד לאחרונה ההתייחסות הייתה כמובן לאגרת חוב ממש של ארה"ב ודומותיה. אך גם בעולם זה חלו שינויים מעניינים מאוד בעדננו.

לפני כמה שבועות ממשלת ארה"ב פרסמה את דוחות הוצאותיה והכנסותיה- לרבעון האחרון של שנת 2009. המסמך היה אות וסמל לפעולות הממשל והשוק ידע להגיב אליו ובמהרה. 

מה חשף הדו"ח ?

האמת, הדו"ח לא חידש יותר מדי. הוא אישש את אשר השוק חשב מלכתחילה. בעוד משקי הבית והעסקים הפרטיים המשיכו בצמצום החוב, החוב הריבוני של הערים, המדינות והחוב הממשלתי- הצליחו להאמיר את החוב האמריקאי לסטטיסטיקה אשר טרם הכיר. אם תהיתם, החוב הוא 34.7 טריליון דולר.

בין השיטין ניתן היה לדלות את הנתונים הבאים:

• חוב משקי הבית ירד בממוצע שנתי של 1.2% ברבע הרביעי, כאשר החוב העיסקי ירד בקצב של 3.1% שנתי.
• החוב של משקי הבית משולב עם החוב העיסקי הצטמצם ל 24.3 טריליון דולר.  ירידה שנתית של 2.1%.
• חובה של הממשלה וחובם של המדינות בתוך ארה"ב גדלו בקצב של 4.7% בשנה ברבעון. החוב הממשלתי גדל ב 12.6% בקצב שנתי.  

למי היית מלווה כסף, לאובמה או ברננקי?

משקיעי העולם לא צריכים שיאמרו להם פעמיים. המשקיעים ממשיכים לעקוב בדאגה אחר פעולות עוקבים בדאגה אחר פעולות הממשלה האמריקאית.בתוך כך הם משנים לאט את הכללים.

בסופו של חודש מרץ התפרסם בבלומברג מאמר עם הכותרת "אובמה משלם יותר מבאפט, כאשר אג"ח החוב של ארה"ב מסתכנת בהורדת דירוג". המאמר סיקר את ההבדל בתימחור בין האג"ח מבית "ברקשוויר התוואי" לשנתיים, לבין אגרת החוב של ממשלת ארה"ב בת אותה התקופה.

האמנם ההבדל היה מינורי של 3.5 נקודות בסיס (100 נקודות מהווים הבדל של אחוז). מאידך, לא ניתן כבר להתעלם מן העובדה שעולם האשראי הסכין עם העובדה שמוטב להלוות לוורן באפט מאשר לאובמה או לחלופין מוטב להלוות לתאגידי ענק מאשר לממשלות.

האגרת של וורן באפט אינה האגרת היחידה בעולם כיום, אשר נהנית מסטטוס של אפיק חסר סיכון. "פרוטקטור אנד גמבל", "ג'ונסון אנד ג'ונסון", גם הן אגרותן נסחרות במעמד דומה. אכן סיטואציה שלא הכרנו עד כה.

מי ראוי לכספך?

האם כדאי להסתכל על המצב כאנקדוטה היסטורית או שמא המצב הנוכחי כאן בכדי להישאר?  מוקדם מדי בכדי לענות על כך. בשבילי המצב האמור בא לרמוז- לא תמיד כדאי לתלות את כל התהליכים בשוק ההון ב"הגידול בתיאבון לסיכון מצד המשקיעים".

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.