האם לנגד עינינו מתחילה פריצת דרך חדשה ברפואת הנפש?

הביטו בזינוק המטאורי של שוק הקנאביס הרפואי בחמש השנים האחרונות: רבים מהמוצרים בו מיועדים לטיפול במחלות של מערכת העצבים המרכזית. ככלל, יש לדעת שתחום רפואת הנפש נותר אחד המסתוריים והסבוכים ביותר, בהשוואה להתקדמות המהירה של ענפי רפואה אחרים במאה ה-21: ברפואת הנפש במיוחד מורגש צורך חריף במציאת טיפולים ותרופות חדשים. טיפולים רפואיים המבוססים על חומרים פסיכדליים הם תחום חדש-ישן שמתלהט, לאחר עשרות שנים שבהן נאסר ונזנח, וכיום המחקרים הקליניים בכיוון זה מניבים תוצאות מבטיחות במידה מפתיעה. אם יבשילו לכדי תרופה מאושרת, חומרים אלה עשויים להביא מזור למצבים פסיכיאטריים קשים שכיום נותרים חסרי מענה טיפולי. בהתאם, כל תרופה פסיכדלית חדשה שתאושר לשימוש תבטיח תשואות נאות לחברה המפתחת.

לפי הערכות המומחים, בעולם כולו כמיליארד בני אדם סובלים ממצבים המוגדרים כהפרעה נפשית או כהתמכרות לחומרים. מתוכם כ-300 מיליון איש סובלים מחרדה, וכ-270 מיליון לוקים בדיכאון קליני. בנוסף, כ-100 מיליון בני אדם ברחבי העולם סובלים מאלכוהוליזם, וכ-70 מיליון סובלים מהתמכרות לסמים. מדובר באוכלוסיית-ענק שברובה אינה זוכה למענה טיפולי הולם.

הסיבות לכך הן שונות: ראשית, בשונה ממחלות שכיחות אחרות, דוגמת מחלות מטאבוליות או ממאירות, בקבוצת המחלות המדוברת קשה במיוחד לפענח את המנגנון שבו המחלה מתפתחת – משום שבמרבית הפעמים למחלות כאלה אין סמנים ביולוגיים (ביו-מרקרים) שניתן לגלות בבדיקות מעבדה מקובלות, כמו בדיקות דם. עד עתה נבחנו מחקרית מספר חלבונים, גנים ונגזרות (מטבוליטים) אחרים, אשר מקושרים למחלות נוירו-פסיכוטיות, ולמרות זאת, עדיין אף אחד מכיווני המחקר הללו לא הבשיל לכדי שיטת אבחון מעשית.

כמו כן, בשונה ממחלות נפוצות אחרות שבהן המחקר הראשוני נערך על חיות מעבדה שונות, במקרה של מחלות נפש והתמכרויות המחקרים הנערכים בחיות מעבדה אינם מצליחים לנבא את היעילות ואת תופעות הלוואי של הטיפולים האפשריים. פרט לכך, אוכלוסיית מתמודדי הנפש והמכורים מתאפיינת בשונות נרחבת, אשר מקשה במיוחד על הפיתוח של טיפולים, וגורמת בסופו של דבר לכישלונם של פיתוחים רבים. כתוצאה, בתחום זה תרופות חדשות מעטות בלבד מגיעות לשלב האישור מצד רשויות הבריאות. כך, מתוך כ-1500 תרופות חדשות שאושרו ב-50 השנים האחרונות, רק עשרות בודדות הן תרופות אשר מיועדות לטיפול במחלות נפש או בהתמכרויות.

על כן, החיפוש אחר תרופות חלופיות נמשך בכיוונים שונים, ואחד הכיוונים המפתיעים יותר הוא השימוש בחומרי הזיה לטיפול בתחום מחלות הנפש. חומרי ההזיה הם קבוצת חומרים אשר משותפת להם היכולת להשפיע בעוצמה על המוח ולגרום מצבים ייחודיים של חשיבה ותפיסה. המנהל לאכיפת הסמים בארה"ב (DEA) ומוסדות מקבילים ברחבי העולם מגדירים חומרי הזיה כסמים מסוכנים האסורים לייצור, למכירה ולצריכה, בשל העובדה ששימוש בלתי-מבוקר בהם עלול לגרור התמכרויות או פגיעות חמורות במיוחד בבריאות הגוף והנפש. בשונה מכך, יש להדגיש שכאשר מדברים על תרופות פסיכדליות, מתכוונים לשימוש בחומרי ההזיה להתוויות רפואיות, על פי התקנים המחמירים ביותר של מנהל המזון והתרופות האמריקני (ה-FDA) ומקביליו המערביים. 

בעבר, בעיקר באמצע המאה ה-20, בוצעו מחקרים על השימוש בחומרי הזיה לריפוי מחלות נפש, אך במהרה הפעילות המחקרית בתחום נאסרה ונעצרה כליל עד לשנות ה-90 המאוחרות. עם זאת, לאחר התפתחות אמצעי המחקר ולאחר התפתחויות רגולטוריות מתאימות, תשומת ליבם של החוקרים החלה לשוב לקבוצת חומרי ההזיה. כל המחקרים הנערכים כיום, במאה ה-21, הם מחקרים רשמיים ומפוקחים של חברות פרמצבטיות שפועלות על פי התקנים והנהלים הקפדניים במיוחד אשר חלים על חומרים אלה. החומרים הפסיכדליים המשמשים במחקרים הקליניים הם חומרים נקיים המיוצרים בתנאי ייצור נאותים על ידי חברות פרמצבטיות בעלות אישור ה-FDA, והם ניתנים במינונים קטנים ומבוקרים, לפי פרוטוקול ניסוי מחמיר ומפורט שמאושר על ידי הרשויות.

נכון להיום, הצטברו הוכחות שהשימוש בתרופות הזיה, בשילוב עם טיפולים נוספים, אכן עשוי לסייע לאנשים המתמודדים עם מחלות נפש שונות. הדוגמה הבולטת ביותר היא אישור ה-FDA שניתן לתרופת הזיה בשם "Spravato", אשר פותחה על ידי ענקית התרופות "Johnson & Johnson", ומיועדת לטיפול במקרי דיכאון קשים, שאינם מגיבים לטיפולים אחרים.

באופן כללי, תרופות ההזיה נחלקות לשלוש קבוצות עיקריות: הראשונה בנויה בעיקר סביב החומר פסילוציבין, שהופק לראשונה מפטריות שהתפרסמו בכינוי "פטריות הזיה". כיום ניתן להכין חומר זה במעבדה בתהליך סינטטי, כפי שנעשה עבור רוב התרופות המאושרות הקיימות. בפסילוציבין נערכים ניסויים קליניים כדי לבדוק את השימוש בו לטיפול בחרדה, במקרים חמורים של דיכאון קליני, בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) ולגמילה מעישון ומאלכוהוליזם. קבוצה שנייה של חומרי ההזיה בנויה סביב החומר המוכר בראשי התיבות "LSD", ונערכים בו ניסויים קליניים לטיפול בהתמכרויות לסמים ואלכוהול, וכן לטיפול בחרדה ובדיכאון. חומר הזיה עיקרי שלישי הוא החומר MDMA, שהתפרסם בשפת הרחוב תחת הכינוי "אקסטזי". 

חשוב להבין שתרופות ההזיה שנמצאות בפיתוח אינן מיועדות לשמש כטיפול ראשי, או כפתרון יחיד להפרעות נפשיות, אלא אך ורק ככלי עזר במסגרת הטיפול הנפשי הכולל. נכון לעכשיו, מתקיימים ניסויים קליניים בכל השלבים בחומר פסילוציבין בתור תרופה, והתקבלו תוצאות חיוביות מאוד כאשר הוא שימש כתרופת-עזר לפסיכותרפיה. בשנת 2019 מנהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) העניק סטטוס של "טיפול פורץ-דרך" לטיפול המבוסס על פסילוציבין. טיפול זה פותח על ידי חברת "COMPASS Pathways plc" (סימול: CMPS). משמעות ההגדרה "פורץ דרך" היא שקיימות הוכחות מוצקות ליתרונותיו של הטיפול על פני הטיפולים הקיימים. לפיכך, ישנה סבירות גבוהה שעם סיום הניסויים הקליניים הפסילוציבין יזכה לאישור בתור תרופת מרשם. בדומה לכך, החומר MDMA נבדק בימים אלה במספר ניסויים קליניים במקביל, ומתוצאותיהם עולה כי הוא יעיל ובטיחותי לטיפול בהפרעת דחק פוסט-טראומטית. 

כעת נסקור את עיקר החברות הפועלות בתחום התרופות הפסיכדליות. במבט כללי על מצב החברות בתחום, בחמש השנים האחרונות נצפית מגמת צמיחה. שווי השוק הכולל של החברות הציבוריות העוסקות בתרופות הזיה חצה לא מכבר רף של עשרה מיליארד דולר. 

הגדולה מבין כולן היא "Atai Life Sciences N.V " הגרמנית (סימול: ATAI), שהונפקה בארה"ב בקיץ הנוכחי. החברה מריצה כתריסר תוכניות מחקר, המבוססות על תרופות הזיה מכלל הקבוצות שנמנו לעיל. מחקריה המתקדמים ביותר הגיעו לשלב II של המחקרים הקליניים. מדובר במחקרים שבוחנים טיפולים לדיכאון שאינו מגיב לתרופות הקיימות וטיפולים לבעיות קוגניטיביות הנובעות מסכיזופרניה.

חברה אחרת הנסחרת בנאסד"ק בארה"ב היא החברה האמריקאית "Mind Medicine Inc." (סימול:(MNMD המבוססת בניו-יורק. חברה זו מריצה שש תוכניות מחקר, שהחשובות מביניהן בוחנות שימוש ב-LSD לטיפול בחרדה, וכן שימוש במינון זעיר (microdosing) של LSD לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) בקרב מבוגרים.

חברה נוספת היא "COMPASS Pathways plc" (סימול: CMPS) שהוזכרה לעיל, אשר מריצה מחקר מתקדם (שלב 2) בפסילוציבין לטיפול בדיכאון שאינו ניתן לטיפול בתרופות הרגילות. מעניין לציין שבין משקיעיה של חברת "COMPASS" נמנה פיטר ת'יל, אחד ממייסדי חברת "PayPal". 

חברת "Field Trip Health ltd." (סימול: FTRP) הקנדית מציעה טיפולים בחרדה ובדיכאון, שבהם בתוכנית הטיפול הפסיכולוגי והפסיכיאטרי משולבת מינונים זעירים של התרופה הידועה "קטמין", המתאפיינת גם בפעילות פסיכדלית. יש לציין שבטיפול זה עבור כל מטופל מותאמת תוכנית אישית. בנוסף, החברה מפעילה תוכנית מחקרית רחבה לחיפוש אחר תרופות הזיה חדשות, מתקדמות ובטוחות לשימוש.

חברה נוספת, גם היא מקנדה, היא "CYBIN Inc." (סימול: CYBN) שמפתחת תרופות חדשות מקבוצת תרופות ההזיה בשילוב עם פיתוח צורות מתן חדשות ובנוסף, החברה מגבה את מחקריה במערכת חדשנית של בינה מלאכותית, אשר פותחה להתאים את הטיפול לחולה. שני המחקרים הקליניים העיקריים שהחברה מנהלת מתמקדים בשימוש בפסילוציבין לטיפול בדיכאון כללי (Major Depressive Disorder).

אלה הן החברות הגדולות ביותר בתחום התרופות הפסיכדליות, ולצידן פועלות כ-20 חברות קטנות יותר. רובן רשומות למסחר בבורסת טורונטו בקנדה. כמו כן, ראוי לציין שתי תעודות סל הכוללות את החברות בתחום: אחת מהן, הנקראת "Defiance Next Gen Altered Experience ETF" (סימול: (PSY, נסחרת בארה"ב. השנייה נסחרת בקנדה בשם "Horizons Psychedelic Stock Index ETF" (סימול: PSYK). ללא ספק, תחום זה עובר תחייה מחדש, בהשוואה לעשרות השנים שבהן הוא היה תחת איסור גורף.

כאמור, מבחינת הסטטוס הרגולטורי, נכון להיום כל החומרים הפסיכדליים מוגדרים כחומרים אסורים. עם זאת, תוצאות המחקרים הקליניים הן חיוביות: חומרים נבחרים נמצאו בעלי פעילות תרפויטית מוכחת מחקרית. מסיבה זו, ניתן לדבר על קיומו של אופק רפואי מעשי לתחום. ההתעניינות של המומחים בנושא נותרת גבוהה, ובימים אלה ממש מנוהלים ברחבי העולם כמאה מחקרים קליניים על תרופות הזיה.

יתרה מכך, חשוב לדעת שרגולציית התרופות שבתוכניות המחקר שהוזכרו היא זהה לזו של התרופות נגד מחלות אחרות, וזאת בשונה מהרגולציה הפחות מפותחת והמסורבלת למדי בתחום הקנאביס הרפואי. הדבר מעלה את הסיכויים שבמקרה שאחד מהניסויים הקליניים יצליח, התרופה הפסיכדלית תיכנס למסלול אישור רגולטורי רגיל (בדומה לכל תרופה קונבנציונלית), ותיכלל במהירות בתוכניות ביטוח או בסלי התרופות, בהתאם למדינת היעד.

על כן, אנו עדים להתחדשות של תחום התרופות המבוססות על חומרי הזיה. הפעם, הוא חווה צמיחה מחודשת על בסיס מידע מדעי מוצק משמעותית מבעבר, בשילוב אמצעי מחקר מתקדמים וחדשניים, מה שמעניק תקווה גדולה לתחום רפואת הנפש, שבו כה קשה לפתח תרופה חדשה יעילה. הצלחתה של כל אחת מן החברות שהוזכרו עשויה לשפר באופן ניכר את איכות החיים של מיליוני מטופלים ברחבי העולם, ובהתאם להזניק את ערך החברה לגבהים חדשים.

כותב המאמר הינו ד"ר אלכס וייסמן המשמש כיועץ חיצוני לקרן נאמנות מתחום החדשנות הרפואית של בית ההשקעות אינטראקטיב ישראל. ד"ר וייסמן הינו דוקטור בביוכימיה, בעל ניסיון של למעלה מ- 25 שנה בניהול, במחקר ובפיתוח של תרופות, באסטרטגיות פיתוח עסקי במגוון רחב של תחומי רפואה שונים ובאנליזה של השקעות בתחומים אלו, וזאת בין היתר במסגרת תפקידיו כסמנכ"ל מחקר ופיתוח ומדען ראשי בחברת– פריגו, בתפקידי ניהול בחברה האמורה וכבעלים של חברת קלתיאה פארמה בע"מ, שהינה חברה העוסקת בייעוץ לחברות מתחום הרפואה על כל סוגיה.