אם קראתם את
הסקירה הדו-שבועית שלי על המניות (אתמול) קיבלתם שם מבט על מצב הנזילות האמריקאית. דהיינו, מצב הזרמת הכספים הטריים, יש מאין, לתוך המערכת הכלכלית של המעצמה הגדולה. וכפי שבוודאי שמתם לב בגרף המוצג, אותה נזילות נמצאת בדשדוש אופקי. וזה אומר תקופה של איזון בין כניסה של "דולרים פנויים" למערכת מול היציאה ממנה על ידי משתמשים בהם.
ומה זה גורם? לביקוש של המטבע האמריקאי. לא ביקוש גדול מדיי ורחב כמו בזמני מיתון ושפל כלכלי או בזמנים של "ספיגה" של נזילות על ידי הבנק המרכזי. לא. אבל נוצר מספיק לחץ מצד הביקוש כדי לגרום לדולר האמריקאי לעלות מול המטבעות הגדולים בעולם. וזה בדיוק מה שקרה בדולר מאז התחלת הדשדוש בנזילות וזה מה שממשיך להיות הגורם המכריע גם עכשיו.
תיכף נראה שהעניין הזה בולט הרבה יותר מול היורו האירופי מאשר מול השקל. גם זה די מובן כפי שכתבתי
בסקירה על התופעה הזו לפני שבועיים: הסוחרים המוסדיים הגדולים מהסיטי של לונדון ושל תל-אביב פשוט טובים יותר במסחר במט"ח מאשר מי שמעוניין שהדולר אצלנו יהיה חזק. חזק לפחות כמו אביו הבינלאומי. אגב, הפעם, נראה שהמצב הפך להיות פשוט קיצוני בסימבוליות שלו: ביורו, הזוג נמצא מתחת לתמיכה ההיסטורית המשמעותית, דהיינו חוזק אדיר מימדים בדולר שיכול לשבור תמיכות חשובות. ואצלנו, רק
Rebound קטן ממצב של תחתיות מינוריות. מאכזב למדי עבוד הייצוא הישראלי...
אם נחזור לרגע לבסיס ההיגיון של התנועה נאמר: מדוע הביקוש לדולר מאזן עכשיו את ההרחבות וההזרמות מצד הבנקים המרכזיים? הסיבה פשוטה למדי: בונים רזרבות ומחזירים קצת הלוואות דולריות. התחושה הכללית היא שהמימוש היורד המשמעותי בשוקי הכספים עומד בשער וזה רק עניין של ימים-שבועות עד שהוא יקרה. והדולר הוא נכס המפלט העיקרי ומטבע הרזרבות להליכה לישיבה על הגדר. וכאשר הפדרל רזרב מדבר על
Tapering אין ספק שחלק מכובד ממי שלקח הלוואות דולריות להשקעה בנכסים מחליט לממש ולהחזיר בריבית נמוכה עכשיו מאשר בריבית מתגלגלת גבוהה יותר מאוחר יותר. אגב, בעיקר בשווקים המתעוררים.
בקיצור: נזילות – רוגע מדשדש יורד = דולר מתחזק.
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המטבעות...
EURUSD
אחרי התנועה המתקנת מעלה של תחילת אוגוסט, ראינו במטבע האירופי התדרדרות חוזרת לאזור התמיכה המאסיבית סביב 1.17-1.165. וברמה התוך יומית, ראינו גם שבירה של זו, וסיכוי טוב שהיא תשבר. אירוע כזה יהיה מאוד משמעותי כי רמה זו הייתה התחתית שממנה החלה החזרה ההיסטורית המשמעותית מעלה, באביב השנה. אז, ראינו בזה סימן חיובי מאוד לצמיחה חוזרת אחרי אירוע הקורונה.
חולשת הדולר, דהיינו עלייה של המטבעות מולו, היו לגורם "מרגיע שווקים". גורם שכעת נעלם כלא היה. המומנטום נמצא על הגבול של מכירות היתר. וזה אומר שהוא עדיין לא נכנס אליו ובוודאי לא נמצא במצב שדורש עלייה מתקנת טכנית. לכן, בסה"כ, מדובר במצב די ביש עבור המאמינים במטבעות מול הדולר ובמקרה הזה ביורו האירופי.
האם זו בעיה? תלוי למי כמובן. עבור הממשלות המבקשות מטבע זול ליצוא מתחרה זה ממש נחמד. עבור החוסכים הגרמנים, הצרפתים, וכו... זה אסון. ועבור העוסקים בשוקי ההון זה מתריע לגבי עתיד פחות רגוע. יש לי תחושה שנראה בקרוב מאוד אם החששות האלו יתגשמו, ונראה תיקון טכני יורד משמעותי, או לא.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: עמידה איתנה מעל 1.17. בכל מחיר!
לשליליים: שבירה של 1.1650. בכל מחיר!
USDILS
יש האומרים שחולשתו של הדולר אצלנו מוגזמת ומעוררת חשש כבד בדבר שוק לא כל כך מאוזן. על פי הגרף הזה, האומרים די צודקים. מה שנראה כמהלך מכריע רמות תמיכה חשובות (של היורו מול הדולר) בחו"ל, נראה כאן כתגובה טכנית לבדיקה של שבירה, והתנהלות מול התנגדות (סביב 3.26-24).
או במילים אחרות: שם יש כוח לקבוע מהלכים מגמתיים של עלייה, פה יש רק תגובה טכנית לתנועה יורדת.
נכון שעוד לא הגענו למומנטום משמעותי (אזור קניות יתר) אבל הירידה בסוף יולי ותחילת אוגוסט, מ-3.30 ועד 3.20, הורידה המון רוח מהמפרשים של המאמינים בדולר המקומי. חוץ ממקרה שבו נראה מהלך דרמטי לטובתו של הדולר בעולם, ושחלק מהשחקנים המקומיים יחליטו לסגור עמדות שורט עליו כאן, אינני רואה אפשרות לשינוי מהותי בקורלציה הלא מתפקדת הזו.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: אתם חייבים לעבור את 3.26 אבל במיוחד 3.30 כדי לתת סוג של בטחון בחיוב אפשרי.
לשליליים: עמידה שלילית איתנה סביב 3.26 וחזרה מהירה לכיוון 3.20 בואכה 3.10.
