ישראל חוגגת 62

ישראל חוגגת את יום הולדתה ה- 62. 62 שנים רוויות אתגרים חוויות, מכשולים, קשיים והתמודדויות עם אין סוף בעיות. 62 שנים פוריות, שנים של צמיחה והתפתחות מסחררת. כאזרחי המדינה, עברנו מלחמות, חווינו תקופות בהן לאינפלציה לא היה גבול, התמודדנו (ואנו מתמודדים עד היום) עם קשיים כלכליים ומדיניים רבים, כך שבלב שלם אנו יכולים להיות שותפים לתחושת הגאווה הלאומית על ההישגים שהשיגה ישראל ב - 62 שנותיה.

ישראל משתלבת בכפר הגלובלי

במהלך השנים, החליפה ארץ ישראל ידיים רבות, ונשלטה על ידי כובשים מלאומים ודתות שונות, עד שב- 1948 הפכה למדינה עצמאית. מכלכלה המתבססת על תפריט חד-גוני ופשוט, המושתת על הקיים באזור המחייה, הפכה כלכלת ישראל למפותחת יותר ויותר והשתלבה היטב בכפר הגלובלי. בתחילה, התבססה הכלכלה בישראל על עצי פרי, צאן ובקר, דיג, חיטה ושעורה. בנוסף, על שפת הים היו מפעלי זכוכית ומצבעות ארגמן, וים המלח נוצל כבר אז לאיסוף מלח ואספלט. מיקומה המרכזי של ארץ ישראל בין 3 יבשות שונות, וברצועה צרה בין ים למדבר, הוביל להפיכתה לנתיב מסחר ולעורק תחבורה מרכזי ונוח, מה שסייע לה להמשיך להתפתח ולהתקדם. עצמאותה הכלכלית של ישראל נבנתה בשלבים, וסייעה לשיפור מעמדה הפוליטי בקרב מדינות העולם. תחילה היה המשק מרוכז כולו בבניית תשתית כלכלית המורכבת מתמהיל של חקלאות, תעשיה, בניה, ומעט מסחר. עם השנים, וכתוצאה מהתפתחות ההון האנושי וחיזוק מעמדו של הצרכן, ירד חלקם של התעשייה, הבניה והחקלאות ועלה חלקם של המסחר והשירותים.

מכלכלה ריכוזית לכלכלה מודרנית

כלכלת ישראל עשתה בהדרגה מעבר מכלכלה ריכוזית לכלכלה מודרנית ומערבית. ממבנה של בעלות ממשלתית על חברות, עברה המדינה תהליכי ביזור והפרטה, ליברליזציה במט"ח, בורסה פעילה ותוססת המסייעת לגייס הון מהציבור, יציבות כלכלית וצמיחה מרשימה.

את ההיסטוריה הכלכלית של ישראל אפשר לחלק לשלוש תקופות עיקריות:
התקופה הראשונה, שהחלה עם הקמת המדינה והסתיימה בערב מלחמת יום הכיפורים, היתה תקופה של צמיחה כלכלית מהירה, יחד עם גידול מהיר באוכלוסייה. בעיקר בלט העשור שבין 1954 ל- 1965, העשור בו הצליחה ישראל להפוך ממדינת צנע קולטת עלייה המונית למדינה בעלת רמת חיים גבוהה כמעט כמו במדינות מערביות מפותחות ממנה.

התקופה השנייה, נמשכה  ממלחמת יום הכיפורים ועד לתוכנית הייצוב הכלכלית שביצועה החל בשנת 1985, ונחשבה לתקופה העגומה ביותר בתולדות כלכלת ישראל. זהו "העשור האבוד", שבמהלכו ביצעה ישראל אין ספור טעויות ניהוליות כלכליות ונסוגה באופן משמעותי מההישגים, שצברה בשלושת העשורים שקדמו לו.

התקופה השלישית, החלה ב- 1985, עם ביצועה של תוכנית הייצוב הכלכלית, והיא נחשבת לתקופת השיקום של כלכלת ישראל מהריסותיה. את השיקום הובילו בנק ישראל ומשרד האוצר, שהכתיבו את התפיסה הכלכלית החדשה של ישראל: תפיסה של כלכלת שוק מודרנית.
מאז, קצב הגידול בתוצר לנפש נמצא במגמה כמעט עקבית של גידול, האינפלציה, שהגיעה לשיאים של כל הזמנים, במהלך "העשור האבוד", נמצאת מאז תוכנית הייצוב בתהליך ריסון מתמיד, שיעור ההוצאה הביטחונית ירד משמעותית, ואי אפשר שלא להזכיר את  המהפך שהתרחש במצב החשבון השוטף במאזן התשלומים של ישראל. בעוד שבמשך כל שנות קיום המדינה, היה סך היבוא אליה גדול מסך היצוא ממנה, הרי שבשנים האחרונות התהפכה התמונה: ישראל הפכה למדינה בעלת עודף בחשבון השוטף, כלומר מדינה שמייצאת יותר מאשר מייבאת, ומחזיקה את עצמה מבחינה כלכלית.

אירועי 2008 העיבו מעט על התאוצה והשיקום של ישראל, והיו שחששו מכך ששנת 2008 תייצג  תקופה חדשה בהיסטוריה הכלכלית: תקופת משבר ונסיגה מהישגים כלכליים. אולם, נראה כי בשנים שחלפו יצרה לעצמה ישראל תשתית לצמיחה מתמשכת ארוכת טווח, תוך עלייה בהשכלה ושינוי מבני בתעשייה הישראלית. תשתית חזקה זו סייעה לכלכלת ישראל לצלוח את המשבר הנוכחי ולעמוד בו בגבורה, עם נזקים ברי תיקון. כעת, לאחר שנה מוצלחת ביותר, שתיקנה את נזקי המשבר, כל שנותר לקוות הוא שההשכלה הגבוהה בישראל וההון האנושי ימשיכו להצעיד את הכלכלה הישראלית קדימה לעבר לשיאים חדשים. כך, ששנותיה הבאות של המדינה יהיו שנות שגשוג והצלחה, לאחר הפקת לקחים וצבירת ניסיון מחשל שיסייע לה לעמוד במשברים עתידיים ולהפגין חוסן ויציבות בסערות הפוקדות את שוק ההון.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש