מאיר מזוז, מנכ"ל אקסלנס קרנות נאמנות בראיון בלעדי לפאנדר: כל עוד הריבית היא אפסית נחזה במעבר של הון אל השוק

בדומה לשאר החברות בשוק ההון, גם בחברת הקרנות של אקסלנס לא זרמו השנתיים האחרונות על מי מנוחות. בכל הנוגע לאיוש התפקידים הבכירים, לאחר הרכישה של חברת ההשקעות פריזמה (חברת ענק בפני עצמה, טרם המשבר), אי הוודאות שררה במסדרונות החברה. דוגמא בולטת לכך, היא תהליך מינויו של מאיר מזוז למנכ"ל אקסלנס קרנות נאמנות. כבר בתחילת 2009 מזוז סומן כאדם המתאים ביותר לתפקיד והמהלך שיובילו לתפקיד מתפקידו הקודם כמנכ"ל הקרנות של חברת פריזמה, היה טבעי ומובן.  אך במארס 2009,כשבועיים לאחר ההודעה על חתימת העסקה עם פריזמה, מזוז חזר בו. גלעד שמעוני, מנכ"ל הקרנות הנוכחי של אקסלנס, היה אמור להמשיך בתפקידו כמנכ"ל החברה הממוזגת. אולם, שנה חלפה ובאמצע פברואר, הודיעה אקסלנס כי מאיר מזוז ימונה סופית למנכ"ל קרנות הנאמנות. זאת, לאחר ששימש בתפקיד מנכ"ל הקרנות של אקסלנס, באופן זמני, בעקבות פרישתו של גלעד שמעוני, מנכ"ל הקרנות הקודם.

יצאנו לראיין את מזוז לכבוד המינוי הסופי, ולשמוע את דעותיו על הבעיות בשוק ההון בימים אלו ועל כדאיות ההשקעה בישראל של שנת 2010.

מחקר ידוע טוען שיש קשר הדוק בין כמות חשיפת הפעולות הבלתי לגאליות בשוק ההון לבין משברים פיננסיים. המחקר טוען, כי בתקופות של צמיחה כלכלית ופריחה בשוק ההון, העם, כמו המשקיעים, באופוריה מסוימת שלעיתים מקלה על העוסקים בדבר לחצות את הקווים האפורים של המותר והאסור בהשקעות ציבוריות. עם סיומה של התקופה והשינוי באווירה הכללית סביב, מתחילים לחקור ולחשוף את אותן הפעילויות, תוך לחץ ציבורי למיצוי הדין עם אותם אשמים.

יותר משנה לאחר המשבר הפיננסי, נדמה כי לא חולף לו שבוע מבלי שנחשפת פרשה של מסחר בלתי חוקי. הרשות לניירות ערך יודעת שזמנים אלו הם הזמנים בהם מצפים ממנה למעשה. לכן, היא תרה אחר רפורמות בשוק בכדי להשיג את מטרתה. לעיתים, היא אף הולכת רחוק מדי.  בחודש שעבר, קם קול מחאה, כאשר נחשף כי פרופ' גושן יו"ר הרשות לניירות ערך, מקדם הצעת חוק בה יוקם מנגנון אכיפה אזרחי חדש, שיילחם בהפרות דיני ני"ע. עבירות שבעבר נפלו בין הכיסאות, ולא טופלו בשל מורכבותו ומחירו של ההליך הפלילי, יטופלו בהליך מהיר וממוקד.

מזוז בתיאורו את מעשי פרופ' גושן מסקנותיו משתדל להתבטא בצורה העדינה ביותר: "ראשית, אחריות פלילית כנגד מנהלי השקעות היא ממש מאיימת. החוק שמכוון בעיקר ליועצי השקעות בבנק מעורר רעש ואי וודאות ממשית להשלכותיו. בהתרשמות מן השטח חלקם אף שוקלים אם להמשיך באופי עבודתם הנוכחי. השאלה היא האם פעולה זו באה לטפל בשורש העניין ולאו דווקא בהשלכות שלה. על הפעולות להיות ענייניות ולא קנסות והפחדה על בסיס אישי שיינתנו על טעויות אנוש. "

השאלה היא האם אתה יכול לציין מקומות ספציפיים בשוק ההון בהם לדעתך עדיין נחוץ שינוי והקפדה יתרה על מהלכי המסחר?

תחום הקרנות עבר בשנים האחרונות די והותר ביקורת וזהו ותחום שלפעמים ניתן לומר שיש בו עודף רגולציה ביומיום. מאידך, רגולציה היא דבר חשוב וחיוני. כל רגולאטור טוב יודע לבחון את עצמו מדי תקופה ולבדוק האם הרגולציה לא מכבידה מדי, כך שידע להקל או לשחרר את ההידוק החוקתי.

שוק ההון ומדדיו צועדים במהרה אל שיאי 2007. ההתאוששות המהירה של הכלכלה הריאלית ובעקבותיה שוק ההון המקומי בולטים מאוד, אפילו ברמה העולמית. אך, אליה וקוץ בא. ישנה קבוצה רחבה של אנליסטים שאינם מאמינים באמת שהכלכלה הריאלית בישראל יכולה להתאושש לבדה מן המיתון העולמי וסבורים כי מדדי ההון הישראלים עולים גבוה ומדי ומהר מידי.
למרות דעת האנליסטים שמתווים להיזהר, מזוז תמיד היה הכיר בחשיבות בחשיפה מלאה למניות. הסיבה העיקרית לדעתו נובעת מן המקרה הייחודי של ריבית גלובלית אפסית. כל עוד זה לא יסתיים, לטעמו, הכסף לא יפסיק לזרום אל שוק ההון בחיפושו אחרי אלטרנטיבה להשקעה.

לטענת מזוז:  "הניסיון הוא המרכיב החשוב ביותר של המשקיע בשוק ההון. כל עוד הריבית היא אפסית נחזה במעבר של הון אל השוק. אנו עדיין לא רואים עליית ריבית משמעותית בארה"ב. עדיין הריבית הריאלית שלילית, ולכן יש ביכולתו של השוק להנפיק תשואות עודפות. למשקיע לטווח ארוך תיקונים אלו יכולים להוות תחנות זמן נהדרות, בכדי לשוב את השוק וליהנות מפירותיו.

בחודש פברואר חזית כי השווקים מתנהלים כממתינים לבשורה, שלילית או חיובית. בהתאם לאופייה יוכלו לזנק קדימה או אולי אף לתקן בחדות מטה. האם תסכים שבמצב כזה על המשקיע המנוסה להשתמש באופציות על מדדי השוק המקומי או לחלופין על מדדי חו"ל?

סטיות התקן במדדי ההון בישראל נמוכה יחסית, מצב המעיד על רגיעה מסוימת בשוק ההון ובביטחון בהמשך הדרך מעלה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהתלות הכמעט מלאה באופי הבשורות שיגיעו מעבר לים, ובפרט מארה"ב, שם הביטחון בכלכלה עדיין לא שב. אם החדשות הכלכליות שם יהיו טובות, שוק ההון יגיב בהתאם.

בעבר טענת שגם על המשקיע הסולידי לנהוג בחוכמה ולהפעיל שיקול דעת. שכן, אם יניח את כספו במק"ם יאבד מערכו כאשר יעלו הריביות, לכן הפתרון הוא אג"ח בריבית משתנה. אחרי המדד השלילי של פברואר אתה עדיין עומד מאחורי דעתך?

ההסתכלות של המשקיע חייבת להיות תמיד קדימה. כמו מדדי ההון, עליית הריבית אינה תלויה רק בנו, אלא בעליות שיתרחשו בארה"ב. אם המשקיע מבקש לבנות תיק סולידי הוא לא יכול להרשות לעצמו להשקיע רק במק"מים בריבית קבועה.

אחת הטענות הקולניות ביותר נודעת לעלות ההשקעה בקרנות הנאמנות. למרות התלאות ששוק ההון עבר בשנתיים האחרונות, ובודאי לנוכח כניסתן של הקרנות המחקות, היה צפי ברור  מהתעשייה להוזיל עלויות. התהליך אכן התרחש עם פרוץ המשבר, אך מהר מאוד הגיע לסופו.
מהי השיטה לפיה אתם קובעים את גובה דמי הניהול ומדוע הוא זול יחסית?

כמדיניות לקחנו על עצמנו את ההחלטה, כי לעד נגבה פחות מן הממוצע בסקטור המסוים אליו שייכת הקרן. אנו גם משתדלים להשיק מוצרים בעלי עלות מינימאלית. דוגמא לכך היא הקרן מק"ם שיא פלוס, שעלותה היא רבע אחוז דמי ניהול. אמנם הקרן ותיקה אך הרעיון הטמון בה להעניק למשקיע הסולידי את האפשרות לרווח, כשדמי הניהול כמעט ולא משפיעים על התשואה העודפת.

מתי לדעתך יעלו דמי הניהול בקרנות המחקות?
 
הקרנות המחקות לא מצליחות לתפוס עקב השוני המהותי בזמני המסחר בינן לבין תעודות הסל הרגילות. לא לחינם כולם ממתינים להשקתן של קרנות הסל. אלו יוכלו להיסחר על בסיס תמידי (בדומה לתעודות סל). הפערים בין הקרנות האקטיביות לקרנות הפסיביות יהיו קטנים יחסית ואלו ישתוו למערך הגיוסים הכולל.

ישנה סברה שבשוק ההון המשקיעים בתחום האג"ח הסולידי והקונצרני כאחד מעדיפים את הניהול הפעיל על פני הצמדות למדדים. מאידך, בשוק המניות המצב בדיוק הפוך כאשר הקורלציה בשוק המניות גבוהה בין מניה אחת לאחרת. לכן מעדיפים המשקיעים להיצמד למדדים על פני ניהול אקטיבי כדוגמת קרנות נאמנות.

הסיטואציה בשווקים גורמת למעבר מסיבי לקרנות אג"ח. התנועות המהירות שמתרחשות בין החשש לאינפלציה לבין מיתון, מקשות על מדדים ניטרליים לנפק תשואה שתטיב עם המשקיעים. לשם דוגמא מדד פברואר השלילי כבר הוטמע בתוך הצפי של השוק. המהלך מבחינתנו הינו נכון אך למשקיע הפרטי הקושי לפעול על פי השינויים המינורים הללו הוא עצום. מאידך, ישנה אקסיומה שהשתרשה, גם בקרב המשקיעים, שהקרנות מנייתיות אינן יכולות להכות את המדדים לאורך זמן. אני מציע לטועני סברה זו שייבדקו היטב את תשואות שנת 2009 וכמובן את התשואות שנרשמו בשנים הקודמות, וכך יבינו שטענה זו אינה בהכרח נכונה, בפרט כאשר המשקיע אינו מחזיק אפיקים לאורך זמן.

כשנכנס מזוז לתפקידו הצהיר בריש גלי על כוונתו להעצים את אגף הקרנות של אקסלנס לעקוף את פסגות המחזיקים בהון הגדול ביותר בקרנות הנאמנות בשוק ההון.

האם המשא ומתן עם בית ההשקעות MORE  היה חלק מאותו מסע להפוך לאגף הקרנות לגדול בישראל?

בוא נניח דברים על דיוקם. אני מכחיש. לא היה משא ומתן עם בית ההשקעות MORE אבל בכל אופן אני מאמין שאם נזהה הזדמנויות רכישה נפעל בהתאם. כפי שהזכרתי בעבר אנו נמצאים בעיצומו של תהליך מיזוגים כללי בשוק ההון ותהליך זה עוד צפוי להימשך ולהפוך ריכוזי אף יותר את השוק.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש