האם הנסיון הדני יכול להקרין על המשק הישראלי?

הבנק המרכזי בדנמרק, שהיה עד כה מהיחידים במערב להעלות ריבית (בחודש מרץ), התחרט על ההחלטה והפחית אותה בחזרה ל-0.6%-. ההפחתה מחדש התקבלה למרות זינוק באינפלציה השנתית לרמה הגבוהה ביותר מאז 2012 - 1.8%, אבטלה שירדה ל-3.1%, עדכון כלפי מעלה לתחזיות הצמיחה ומחירי דירות שזינקו מתחילת הקורונה בשיעור של מעל 15%. הסיבה העיקרית להפחתה היתה המטבע המקומי החזק מול היורו וחוסר ההצלחה להחלישו באמצעות רכישות מט"ח אגרסיביות. המצב הזה מזכיר כמובן מאד את זה של ישראל רק בחמור פחות. אצלנו השקל זינק גם מעבר לקורונה הדנית, רכישות המט"ח של ב"י היו כישלון גדול יותר, שיעור האבטלה בישראל גבוה יותר ואף בעליה (באוגוסט טיפס מ-5.2% ל5.5%) ולחצי האינפלציה בשתי המדינות די דומים, סביב 2% לשנה. מה שמעלה את האפשרות שעבור בנק ישראל התנאים להפחתת ריבית מוצדקים יותר. השקל מתחזק במהירות לעבר הרמה שלו מול סל המטבעות בחודש ינואר, אז כזכור ב"י השיק בבהלה ומחוץ למועדי ההחלטות הקבועים את "נשק יום הדין" - פרסום תוכנית גרנדיוזית לרכישת מט"ח בהיקף של 30 מיליארד דולר שרובו כבר "נורה" ועדיין שוק האג"ח בישראל ממשיך לגלם מתווה העלאות ריבית ארוך טווח, שכדי שיתממש יידרש להערכתנו נס.

 

בינתיים בעולם, מדד ה- S&P500 סגר ביום חמישי את ספטמבר, עם הירידה החודשית הראשונה מזה שבעה חודשים, כשאלה נמשכו גם ביום המסחר האחרון שלו. חודש אוקטובר נפתח ביום שישי גם הוא בירידות אך מהר מאד עבר לעליות על רקע הודעה של חברת התרופות מרק על תוצאות מבטיחות לכדור ניסיוני לטיפול במחלת הקורונה. בלטו לטובה המניות של חברות שיהנו מפתיחה מחדש של הכלכלה, כמו תעופה, מפעילי שייט, בתי מלון, פארקי שעשועים וסקטורים כמו אנרגיה ותעשייה. בעליות השערים תמך גם גל של נתוני מאקרו גבוהים מהציפיות, בניהם סקרי מנהלי הרכש ביצור של ISM, נתוני האינפלציה (PCE) שהאיצו מ-4.2% ל-4.3%, וסקרי אמון הצרכנים של אונ' מישיגן (אף שאלה עדיין סביב רמות שפל). ההתפתחות החיובית בסוגיית הנגיף יחד עם נתונים על  התאוששות היצור גררו תקוות להקלה בשיבושים ובלחצי המחירים, מה שקיזז השפעה אינפלציונית של המשך עליית מחירי האנרגיה שזינק (WTI הגיע ל-76 דולר וכלכלני בנק אוף אמריקה חוזים שיגיע גם ל-100). למרות האופטימיות מהכלכלה תשואות האג"ח בארה"ב נסחרו דווקא בירידה:

תשואות האג"ח בארה"ב רשמו ירידה בולטת בחמישי ושישי, מ-1.55% ל-1.46%, לאחר שהצבעה צפויה בסנאט ביום שישי על תכנית התשתיות של ביידן נדחתה והגבירה את הספקות לגבי היכולת להעביר חבילת תמריצים רחבה. עוד הכבידה על התשואות ההתקדמות הנמשכת אל עבר תקרת החוב של ארה"ב עם הסיכון לחדלות פירעון טכנית של הממשל:

 

מתכוננים להתנגשות - התשואה על שטרות חוב אמריקאיות לפדיון ב-21 באוקטובר עלתה ל-0.13%, בעוד שטרות במח"מ מעט מוקדם או מאוחר מהם נסחרים סביב 0.05%, זאת מתוך חשש לעיכוב בתשלום אם לא תושג עד אז הסכמה על העלאת תקרת החוב. סוכנות הדירוג פיץ' הזהירה כי במקרה כזה דירוג האג"ח המושלם של ארה"ב (AAA) ימצא בסכנה. לפי מזכירת האוצר האמריקאי, ילן, ההתנגשות צפויה ב-18 באוקטובר. התרחיש הזה בעל סבירות נמוכה מאד, אך אם אכן יתממש, נשאלת השאלה מה יקרה לתשואות הארוכות? באופן פרדוקסלי סביר שדווקא ירדו! השווקים סביר שיגלמו שהתקרה לבסוף תעלה, והחוב ישולם, אך הנזקים מההתנגשות בניהם הפסקת פעילות חלקים מהממשל יחד עם הפסקת שירות החוב של ארה"ב, עלולים לגרום לשיבושים במערכת הפיננסית, עד כדי זעזועי אשראי ובלימת הכלכלה למשך זמן רב יחסית. בתרחיש כזה הבנק המרכזי, הפד, ינסה להקל בכיוונו ולהימנע גם הוא מהידוק התנאים הפיננסים לתקופה ממושכת.

 

השבוע המשקיעים יחכו בעיקר לקבל את נתוני התעסוקה של חודש ספטמבר, שיפורסמו ביום שישי.