אלמוג עזר
05/05/2010
שנת 2008 : מה שהיה הוא מה שיהיה?
בתחילת מאי שנת 2010, מנהלי ההשקעות בישראל מרגישים מעט יותר בנוח להאמין בכך שעברנו שלב פסיכולוגי נוסף מאז המשבר. לטענתם, ישנם סימפטומים ברורים של שינוי בהתנהלות ההשקעה של משקיעי ישראל. לאחר שבשנת 2008 ותחילת 2009, הציבור בחר להתכנס באפיקים חסרי הסיכון, גם אם התשואה עליהם הייתה למעשה אפסית (ולעיתים אף ריאלית שלילית) היום הוא קורא את נתוני המציאות אחרת לחלוטין. מתחילת השנה הציבור בישראל, על ידי שלל הכלים הנמצאים ברשותו להשקעה, שואף להרחיב את השקעות המוסכנות שברשותו. אלא כמובן נמצאים במגזר הפרטי ולמכביר*.
השלב האחרון מן הפסקה הקודמת, הינו מהלך טבעי שמגיע אחרי שלב ביניים . השלב שבו רק חברות גדולות במשק זוכות להלוואות מן המשק הפרטי. אלו הן כמובן אגרות החוב ה"סולידיות" אשר ממוקמות בין אג"ח המדינה לבין אג"ח החברות הבלתי מדורגות. כל השלבים הנ"ל- הם ההתמודדות הבריאה של המשק ושוק ההון עם מיתונים למינהם וסערות שמתרגשות עליו. זה הוכיח את עצמו בשנות השמונים, זה הוכיח עצמו בשנות השבעים. אך עדיין ישנם כמה הבדלים דקים שמאיבים על השמחה וההשוואה הברורה.
אז מה בכל זאת ההבדל?
ההבדל העיקרי הוא כמובן בזמנים. בעבר כרונולוגיית הזמנים התפרסה על פניה שנתיים לשלוש מאז המיתון או המשבר. כלומר המעבר להשקעות פרטיות, בעלות סיכון, הגיע רק אחרי השלב בו תמו ירידות ההכנסה של הציבור אך הריבית שנקבעה על ידי הבנק המרכזי עדיין נמוכה. בזמננו, התקופה, בה התיאבון לסיכון שב למחוזותינו, התקצרה לפחות משנה. הסיבה, ניתן לשער, נובעת מההתערבות המסיבית של הבנק המרכזים (או הממשלות) אשר הגדילו את בסיס הכסף ובצורה מסוכרנת, קבעו ריבית ריאלית שלילית.
לכן, כפי שניסיתי להסביר, למרות שהציבור תולה את נהירתו בסיבות כלליות כמו דוחות רווח, סקרי שוק וכו'- הוא למעשה מונע על בסיס וסנטימנט ידוע מראש. הדבר היחיד שניתן לשליטה על ידי קברניטי המשק- הוא אורך זמנושל התהליך. אך אבוי, יכול להיות שנחפזנו מדי?
ישנם במשק סמנים אובייקטייבם לכך שאנו עדיין בליבן של ההשלכות של שנת 2008, ממשלות על סף התמוטטות ואיחודים שמתפרקים. מאידך ציבור המשקיעים מתנהג, לכאורה היה כבר שלוש שנים לאחר המשבר.
הישנה כושי עורו?
הנחמה למשקיעים הסולידים בזמן פריחה, או אף סטגנציה כלכלית, היא תשואה חיובית על ההשקעות הבטוחות. העשור האחרון התאפיין בחולשה בולטת של שוק המניות אל מול שוק האג"ח הקונצרני והממשלתי. מדדי המניות העיקריים במדינות המופתחות, סיימו את ההרפתקה של העשור הראשון במילינום השני- ללא תשואה. הבעיה שהאנומליה שנוצרה בשוק יכולה לגרום לכך שהשנים הקרורובות יתאפיינו בחולשה בשוק האג"ח לצד שוק המניות. כן, גם בשוק האג"ח הסולידיות. ניהול נכון של אג"ח יוכל להנפיק תשואה עודפת, אך גם כאן הבחירה הינה קשה איזה מנהל השקעות כדאי לבחור.
לא אג"ח ולא מניות. מי אמר שאין ארוחות חינם בשוק ההון?
ענף הכספיות
תחילת שנת 2008 הביאה אלינו את בשורת קרנות הנאמנות הכספיות (market money funds).
הקרנות הכספיות הן קרנות סולידיות במיוחד, המשקיעות באג"ח קצר עם מח"מ של עד שנה בלבד. מוצר זה אמור להתחרות בפקדונות הבנקאיים השקליים, שכן זהו מכשיר סולידי במיוחד בעל פוטנציאל לתשואה עודפת לעומת הפקדונות עם סיכון נמוך מאוד.
כחלק מאלמנט החדירה לשוק חלק מבתי ההשקעות השיקו את המוצר בעמלת דמי ניהול של אפס אחוז והתוצאות לא אחרו לבוא.
בשבוע הראשון להשקת הקרנות הכספיות גייסו בתי ההשקעות מיליארד ש"ח. בתי ההשקעות שהובילו את הגיוסים היו פסגות (500 מיליון ש"ח), פריזמה (300 מיליון ש"ח) וכלל פיננסים (100 מיילון ש"ח).
המטרה של החברות הגדולות היא לגייס בשלב הראשון כמה שיותר כסף ולהצטייר בציבור כמובילי הקטגוריה החדשה, גם אם זה גורר הפסד כספי.
לאחר שהשיקו את המוצרים בעמלת ניהול של אפס אחוז התברר שעל פי תקנה ישנה של רשות ני"ע, אסור לקבוע דמי ניהול של 0% ומנהלי הקרנות שינו את גובה דמי הניהול למינימו המותר שעומד על 0.125% - כגובה עמלת ההפצה. אולם זמן קצר לאחר מיכן השתנתה התקנה ומנהלי הקרנות חזרו להציע אותן בדמי ניהול 0.
למרות ההתייחסות בביטול לאופי המוצר והצפי שעם הזמן יעלו בתי ההשקעות את דמי הניהול, המוצר כיום, שנתיים לאחר השקתו, כמעו באותו פורמט בו הוא הושק לראשונה.
שלושת הרבעונים האחרונים של שנת 2009 התאפיינו בנהירה מסיבית של הון מהאפיק הכספי, כאשר המשקיעים ביקשו להינות מעליות המדדים. למרות זאת, לא ניתן להתייחס בביטול לתשואות האפיק. 20 הקרנות הכספיות שהתחילו את פעולתן לפחות מתחילת שנת 2008 השיגו בממוצע תשואה של 5.17%. תשואה טובה יותר משמעותית לפקדון בבנק לאותו הזמן (טוב תלוי למי...). ארוחת חינם כבר אמרנו?
את המקום הראשון לתשואה דו שנתית אחוזין בצוותא צמד קרנות. מרכנתיל כספית פקדון שקלי ודש כספית שקלית, שניהן בעלות תשואה של 5.92%, 0.75% מעל הממוצע. את ההבדל ניתן למצוא בדיווח האחרון של השתים על האחזקות שברשותן. הקרן ממרכנתיל מחזיקה ב5 ניירות מסחריים שהם 9.31% מהקרן, לעומת הקרו מבית דש שאינה מחזיקה כלל אג"ח קונצרני או ניירות מסחריים. הבדל נוסף הוא בדמי הניהול: דש גובה את העמלה המינימלית (0.125%), מרכנתיל, משום הנתון הקודם, גובה עמלה של 0.2%.
את מדליית הכסף קוטפת הקרן הכספית שוהם פיקדון שקלי עם תשואה לשנתיים של 5.87%, 0.65% מעל הממוצע. מדלייית הארד ניתנת יחדיו לשתי קרנות בעלות תשואה של 5.82% לשנתיים האחרונות.
עדיף על פיקדון בנקאי: תשואת הקרנות הכספיות מתחילת שנת 2008
| שם הקרן הכספית | תשואה | |||
| 5109657 | מרכנתיל כספית פיקדון שקלי | 100 | 105.92 | 5.92% |
| 5109277 | דש כספית שקלית | 100 | 105.92 | 5.92% |
| 5101779 | אקסלנס פק"מ גמבו כספית | 78.39 | 82.99 | 5.87% |
| 5109780 | שוהם פיקדון שקלי | 100 | 105.82 | 5.82% |
| 5105077 | מנורה מבטחים כספית | 112.33 | 118.87 | 5.82% |
| 5105820 | אלטשולר שחם כספים | 109.02 | 115.24 | 5.71% |
| 5109335 | יובנק כספית | 100 | 105.71 | 5.71% |
| 5100045 | הראל פיא כספית שקלית | 178.12 | 188.14 | 5.63% |
| 5109848 | אפסילון כספית | 100 | 105.56 | 5.56% |
| 5109038 | פסגות כספית שקלית | 100 | 105.5 | 5.50% |
| 5102900 | כלל פק"מ פלטינום | 122.84 | 129.59 | 5.49% |
| 5108477 | מגדל כספית | 100 | 105.37 | 5.37% |
| 5109145 | אקסלנס כספית | 100 | 105.36 | 5.36% |
| 5103510 | אי.בי.אי. כספית פטורה | 117.53 | 123.79 | 5.33% |
| 5107008 | מיטב כספית שקלית | 92.24 | 97.06 | 5.23% |
| 5103619 | מגדל כספית פרימיום | 102.09 | 107.33 | 5.13% |
| 5100987 | אי.בי.אי. כספית חייבת | 127.92 | 133.63 | 4.46% |
| 5102991 | מגדל כספית חייבת | 126.07 | 131.65 | 4.43% |
| 5231014 | כלל פק"מ זהב | 4203.96 | 4376.41 | 4.10% |
| ממוצע | 5.17% |
כל התשואות נכונות ל4 במאי 2010
* אחת ההתבטאויות המשמעותיות ביותר לאחרונה שהושמעו על ידי בנק ישראל נגעה לדאגתו לגביי הכמות הרבה של הנפקות אגרות החוב הלא מדורגות במשק.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
