זה הזמן לגלות סוד שמור בענף ההשקעות - לאף אחד אין מושג מה הולך להיות

בסוף יום המסחר של יום חמישי התחזקו ההערכות שהטירוף שאחז בשוק בסוף היום אשר גרם בשיאו לירידות של כתשעה אחוזים במדדים, היה תולדה של טעות הקלדה. איזו הקלה,כבר היינו בטוחים שהירידות נגרמו בגלל שכמעט כל ממשלות העולם המערבי שקועות בחובות עד מעל לראשן. 

יתכן שבאמת והמסחר החריג ביום חמישי נגרם בשל תקלה טכנית, אולם הפחד שחזר לשוק הוא אמיתי וכנראה שהוא עומד ללוות אותנו במהלך הימים (הלוואי)/שבועות (לא נעים, אבל נסבל)/חודשים (ממש לא כיף) הקרובים.

ההוכחה לכך שהפחד חזר לשלוט בשווקים ניכרת כמעט בכל פרמטר אפשרי.  מדד התנודתיות (VIX) קפץ לרמות של כ 38%, רמה שמאפיינת תקופות של עלייה חדה באי ודאות. מרווח ה TED, שמודד את ההפרש שבין ריבית הליבור לתשואת האג"ח הממשלתית עלה לרמה שלא נראתה מאז אוגוסט האחרון.  ולעניות דעתנו, עצם העובדה שהשווקים המשיכו לרדת ביום שישי על אף נתוני האבטלה החיוביים שיצאו בארה"ב, יכולה להעיד טוב יותר מכל פרמטר אחר שהשוק מתחיל לחשוש מההשלכות שעלולות להתלוות למשבר החובות הממשלתיים שניכר כרגע כמעט בכל פינה באירופה.

בואו נפנים זאת כולנו: השאלה כעת היא איננה האם יש משבר. השאלה היא האם ניתן יהיה לטפל במשבר באופן כזה שלא יגרום לאבדן אמונם המוחלט של השווקים במי שמנהל את המשבר?

אנחנו עדיין רוצים להאמין שהתוצאות של קריסת ליהמן יביאו לכך שראשי המדינות יפנימו את הצורך במתן פתרונות מהירים ואיכותיים.  פלסטרים לא יעזרו כאן, אלא טיפול כירורגי שורשי עמוק וחריף כדוגמת זה שנעשה כעת ביוון. במידה ואלו אכן יעמדו במה שהם לקחו על עצמם...

המשבר הנוכחי הוא צפוי והשאלה היחידה בגינו היא לגבי העיתוי של התפרצותו. הפרופסורים רוגוף וריינהרט מהרווארד שמתמחים במשברי חוב ממשלתיים (פרסמו לאחרונה ספר מומלץ בותר בשם "this time is different") מתארים בגרף המצורף את הקשר הברור שבין משבר בנקאות למשבר חוב ממשלתי. מן הסתם, מדינה אינה יכולה להרשות לעצמה קריסה של המערכת הבנקאית שלה. לכן, בכל פעם שהבנקים נקלעים לצרה, המדינה נאלצת לתמוך בהם, מה שמצריך משאבים רבים.כסף. הרבה מאוד כסף (זוכרים את משבר ויסות מניות הבנקים בתחילת שנות השמונים בארץ?).

לכן, השורה התחתונה היא שלאחר שהמערכות הפיננסיות ניצלו על ידי הממשלות, אין מנוס מהידוק החגורה על מנת למנוע את הדימום הפיסקלי. לתהליך הזה מספר תוצאות שהעיקריות בהן הן ירידה בקצב הצמיחה שמביאה לירידה ברמת החיים. התהליך הזה אורך כמה שנים (תלוי בחומרת המצב) עד החזרה לשגרה. מישהו יכול לדמיין היכן היינו היום אלמלא משבר הבנקאות בארץ לא היה מטופל בשעתו במלוא החומרה.

אנו סבורים שהתהליכים שתחווה אירופה בזמן הקרוב יעלו את פרמיית הסיכון לא רק של החברות האירופאיות, אלא גם של החברות שחלק ניכר מעסקיהן נמצא באירופה.  לכן, אנחנו מקטינים את האחזקות במניותיהן ואגרות החוב של חברות שעונות על הקריטריון הנ"ל. בשבוע שעבר הרחבנו על ההשלכות שעלולות להיות למשבר הזה עלינו ולכן לא נדון בזה שוב. 

אולם להשפעה השלילית (המינורית?) שעלולה להיות למשבר באירופה על הכלכלה הישראלית, יש גם צדדים חיוביים.  השבוע התפרסמו נתוני הגרעון והכנסות המיסים של השליש הראשון של השנה שהצביעו על גרעון נמוך מהצפוי ועל עלייה בהכנסות ממיסים.  בימים שבהם מדינות נאבקות בגרעונות תופחים ובירידה בתקבולי המס, הנתונים הללו אינם דבר של מה בכך.  ישראל בדומה למדינות אחרות בעולם (שרובן מקוטלגות עדיין כמדינות מתפתחות) עשויות ליהנות בעתיד הקרוב מזרימה חיובית של השקעות בשל נתונים אלו.  המשקיעים בעולם יחלו לנתב סכומים הולכים וגדלים לכיוונן של  מדינות שמציגות איתנות פיסקלית גבוהה, מה שיחזק את המטבעות שלהן וישמר את תשואות אגרות החוב שלהן ברמה נמוכה יחסית.  

כפי שכתבנו בשבוע שעבר, יתכן שבמידה והמשבר יתעצם תהיה לכך השפעה ראשונית של עלייה בפרמיות הסיכון בכל אפיקי האג"ח, בדומה למה שראינו השבוע בשוק אגרות החוב הקונצרניות. אולם לכשתשכך הסערה, ניתן יהיה למצוא הזדמנויות השקעה נאות.

מאחר ואין ביכולתנו לתזמן את השוק ו/או המשבר, אנחנו נמשיך לנצל בימים הקרובים את המזומנים הרבים שאגרנו במהלך החודשים האחרונים על מנת לנצל הזדמנויות אלו.  המח"מ של התיק השקלי שלנו הוא עדיין קצר מאחר ואנו סבורים שהתמורה שמציעות האגרות הארוכות היא זעומה לעומת הסיכון, למרות שכאמור יתכן וקצב העלאת הריבית יואט בזמן הקרוב בשל המשבר. במקביל, הקטנו את החשיפה המנייתית בקרנות המעורבות שלנו בשל הנחתנו שמחזיקי היחידות בקרנות מעורבות הינם בעלי פרופיל סיכון נמוך יחסית, ולכן בתקופה כזו מן הראוי להפחית את רמת החשיפה לנכסי סיכון.

הערה לסיכום:ברגע שמתחיל המשבר, מתחילות להתפרסם גם "תחזיותיהם" של כל מיני פסימיסטים "מקצועיים".  זה הזמן לגלות סוד שמור בענף ההשקעות : לאף אחד אין מושג מה הולך להיות.  תפקידם של מנהלי השקעות ואנליסטים אינו לחזות את כיוונם של השווקים, אלא להעריך את רמת הסיכון שלהם. 

כל אחד רוצה להיות רוביני הבא (מסכנים המשקיעים שהקשיבו לרוביני לפני שנה, לאחר שזה "חזה" נפילה של 20% נוספים במדדי המניות). תחזיות קטסטרופליות הן לא יותר מאשר ניסיון מגוחך של שיטת "מצליח".  אם יצליח, אני גדול.  ואם לא, אז ננסה בפעם הבאה.  על מנת להמחיש את הנקודה הזו, צירפנו לינק שבו ציטוטים של כל מיני "גורואים לשעה" שניתנו לפני המשבר.  תבלו. 

 https://economicsofcontempt.blogspot.com/2008/07/official-list-of-punditsexperts-who.html.

_______________________________________________________________
עידן אזולאי,מנכ"ל אפסילון ניהול קרנות נאמנות

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.