תמי זנד
תמי זנד
11/05/2010
הבורסות בארץ ובעולם מתנהגות כמו הפתגם הידוע לכל תמידי ערבית: "יום עסל ויום בסל", יום דבש ויום בצל, יום של התרסקויות ויום של אופוריה. על מה ולמה ואיך מתמודדים עם התנודתיות הזו בבורסה ומה בעצם לעשות עם תיק ההשקעות שלי? בואו ננסה לעשות קצת סדר בכל הבלאגאן הזה. קודם כל בואו ונבדוק בקצרה מה היה לנו בשבוע הדרמטי שחלף:
בחלק ממדינות ארופה ישנו משבר כלכלי שנובע מגרעונות גדולים. מדובר במדינות ה- piigs שאלה בעצם המדינות פורטוגל, אירלנד, איטליה, יוון וספרד. יוון הייתה זו שהציתה את גל הירידות האחרון. למרות שהציעו לה סיוע, ולמרות שממשלת יוון הסכימה למהלך קיצוץ אגרסיבי בהוצאותיה, התושבים התנגדו והחלו מהומות שליבו את החשש מכך שהמשבר היווני יגלוש אל יתר מדינות ארופה.
החשש ממשבר בארופה הוביל לירידות חדות בשוקי המניות בעולם וכמובן שגם בארץ. במקביל הדולר התחזק אל מול האירו ובארץ אל מול השקל הדולר עלה בחדות והאירו נחלש. המשקיעים העדיפו נכסים בטוחים ואיכותיים, הם מכרו סחורות ונפט וקנו אגרות חוב ארוכות של ממשלת ארה"ב.
במהלך יום ראשון התכנסו שרי האוצר הארופאים ובלילה, לפני פתיחת המסחר במזרח הכריזו על תוכנית סיוע גרנדיוזית בהקף של 840 מליארד אירו שהם יותר מטריליון דולר. האיחוד הארופאי יחד עם הבנק המרכזי הארופאי ועם קרן המטבע הבינלאומית (IMF) ירכשו אגרות חוב של מדינות ושל חברות בשווקים הפיננסים, יתנו הלוואות למדינות ויסייעו לנזילות הכספים. מדובר בהתערבות ופעילות שאינה מאפיינת את הגישה המסורתית של הבנק המרכזי הארופאי אבל מאוד מזכירה את השיטה האמריקאית. פעילות הסיוע הזו מראה שיש בעל הבית באיחוד הארופאי שדואג לכל 16 המדינות החברות בגוש.
כצפוי, ההכרזה על תוכנית הסיוע התקבלה בהתלהבות רבה בקרב המשקיעים, והובילה לעליות בשווקי אסיה שהיו הראשונים להיסחר, אחר כך עליות חדות אצלנו ובארופה ובערב של יום שני, בשעות המסחר בארה"ב, הגיבו השווקים בחדות גם שם.
הכל ורוד? לא לא בדיוק וגם לא כל כך מהר. אבל המשקיעים מחפשים סיבות חיוביות, כולם רוצים שוק עולה. הנה חמש תובנות התנהגותיות לתקופה הקרובה:
1. מי שאין לו לב חזק שלא ישתתף במשחק. זה נכון תמיד והיום במיוחד: אם אתם לא מסוגלים לעמוד במתח התנודתיות הקטינו חשיפה וחכו לרגיעה. לא בטוח שתדעו מתי היא באה אבל כנראה שלכם אין בעיה לא להרוויח העיקר שלא תראו הפסדים.
2. המתוחכמים לא פועלים עם המגמה אלא נגדה. כלומר, בימים של ירידות תקנו ובימים של עליות תמכרו.
3. אם אתם לא פחדנים אבל גם לא מתוחכמים אזי פשוט תתנהגו בחוכמה, פשוט שבו ואל תעשו כלום. לא עושים שינויים בתיק ההשקעות בימים של משבר. אל תבדקו שווי תיק וחכו בסבלנות. בטווח הארוך השקעות טובות ישובו ויבשילו.
4. אגרות החוב הממשלתיות חזרו להיות אפיק השקעה מעניין וגורמים רבים תומכים בהשקעה בהם בתקופה שכזו. במסגרת ה- Run to safety, אותה תופעה המאפיינת עיתות של משבר, התבצרות באג"ח ממשלתי יכולה להוות תשובה נכונה לכל אלה שנשארו עם עודפי נזילות. לשאלה מה עדיף, צמוד או שקלי, השחרים השקליים הפגינו יותר עוצמה בשבוע החולף כי בימי משבר האינפלציה לא מתפרצת. לשאלה מה עדיף, ריבית קבועה או ריבית משתנה, אז לאור המשבר סביר להניח כי קצב עליית הריבית בישראל בתקופה הקרובה יהיה איטי יותר, כך שלא בטוח שריבית משתנה היא הפיתרון הנכון.
5. לסיכום אני חוזרת ומדגישה, בניהול נכון של תיק השקעות לא פועלים מהבטן ולא על בסיס תחושה, לא פועלים כמו עדר ולא מגיבים בספונטניות. תקראו, תלמדו את המצב ותחליטו איזה סוג של משקיע אתם: מאוד רגיש לסיכון (פחדן מספר 1), אדיש לסיכון (מתוחכם מספר 2) או זהיר (חכם מספר 3).
תמי זנד, מנהלת מחלקת ניירות ערך, בנק ירושלים
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.
