ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור

בשנים האחרונות התפתחו בישראל שירותי תשלום מתקדמים, דוגמת אפליקציות התשלומים, הן מבחינת היקפי הפעילות והן מבחינת האפשרויות לבצע תשלומים לצורך רכישת מוצרים ושירותים בבתי עסק. נוכח זאת, הפיקוח על הבנקים מצא לנכון לקבוע אסדרה פיקוחית בהיבטים של איסור הלבנת הון ומימון טרור, וזאת בהתאם לרמת הסיכון. האסדרה תחול ביחס לשירותי תשלום מסוימים, כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 ("חוק שירותי תשלום"), שניתנים על ידי תאגיד בנקאי למקבל שירות.

בצד היתרונות הגלומים בשימוש בשירותי תשלום מתקדמים, ישנם סיכונים הכרוכים בשימוש בהם, ובכלל זאת, ניצול אמצעי התשלום להלבנת הון ולמימון טרור. הערכת הסיכונים שנערכה במסגרת גיבוש האסדרה מצביעה על כך שסיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור, הכרוכים בפעילות בשירותי תשלום אינם גבוהים, נכון להיום, וזאת בהינתן מגבלות מהודקות, ובין השאר, הגבלת היקפי הפעילות ומסגרות האשראי. בהתאם, ניתן לקבוע דרכי זיהוי ואימות חלופיים ביחס לחלק מדרישות צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים למניעת הלבנת הון ומימון טרור), התשס"א-2001 ("הצו").

דוח ביקורת שנערך על ידי ארגון ה- (Financial Action Task Force (FATF על מדינת ישראל בנושא איסור הלבנת הון ומימון טרור שפורסם בדצמבר 2018, העלה כי קיימים פערים מסוימים בין הסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו בנושא, לבין ההנחיות הקיימות בישראל ואלו הוסדרו במסגרת עדכון הוראה זו.

ביום 14 במרץ, 2021 פורסם בקובץ התקנות תיקון לצו איסור הלבנת הון שחל על נותני שירותי אשראי, ובין היתר נקבע כי יחול גם על נותני שירות בנכס פיננסי, תוך התאמות ועדכונים שונים ("צו אה"ה על נש"א"). הצו יכנס לתוקף ב- 14.11.2021. התיקון לצו אה"ה על נש"א משמש נדבך נוסף בהפחתת הסיכונים למערכת הבנקאית בפתיחה וניהול חשבונות לנותני שירותים אלו ומאפשר מתן הקלות מסוימות בניהול חשבונות לגופים אלו.

לצורך הצטרפות מרחוק של לקוחות, המנהלים חשבון בתאגיד בנקאי, לשירות ניהול תיקי השקעות ("חשבון מנוהל"), ניתנו הקלות מחובות מסוימות הקבועות בצו; ההערכה היא שסיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור הכרוכים בפתיחת חשבון מנוהל ללקוח המנהל חשבון קיים, אינם גבוהים ומאפשרים מתן הקלות מסוימות מהדרישות שחלות מכוח הצו;

לאור כניסתו לתוקף ביום 20 באוקטובר, 2019, של חוק שירותי תשלום, תשע"ט-2019 ("חוק שירותי תשלום") שבין השאר ביטל את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986; נערכו התאמות בהוראה זו. עם זאת, נותר השימוש במונח "כרטיס חיוב", כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א - 1981.

לאור האמור לעיל, ולאחר התייעצות עם הועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות ובאישור הנגיד, תיקנתי הוראה זו.

להמשך לחצו כאן.