דירקטור הוא לא (רק) סמל סטטוס - בלי ביטוח את/ה לא בטוח

בתקופה האחרונה, תופעת הגשת התביעות כנגד דירקטורים הולכת וגוברת, במגמה להחיל על אותם גורמים בכירים בתאגידים השונים "אחריות אישית" בגין נזקים פיננסיים שנגרמו, ובכך להגדיל את מעגל "החייבים" ויכולת הפירעון. תביעות אלו מדאיגות מאוד, ובצדק, את הדירקטורים ובעלי התפקידים הבכירים עקב הסיכון והחשיפה שלהם לתביעות אישיות פיננסיות, ניהול חקירות והליכים פליליים, תשלומי הוצאות משפט גבוהות, ועוד. 

לדירקטור סמכויות רחבות ואחריות כבדה לעתיד ולגורל החברה, כאשר כל פועלו חייב להיות בתום לב ובשקיפות, באמצעות קבלת החלטות קריטיות בתוך סבך של גורמים- בין אם רגולטוריים, מימוניים, תאגידיים או סביבתיים. עוד בפרשת "בנק צפון אמריקה" המוכרת והידועה, הטיח נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט אהרן ברק, כי: "היות אדם דירקטור אינו עניין של כבוד או כיבוד. אין זה אך גמול על שירותים שניתנו בעבר למדינה ולחברה. זו אינה אך דרך מכובדת לצאת לגמלאות. להיות דירקטור משמעותו למלא תפקיד מרכזי בחברה...".

נקודת המוצא בדיני תאגידים היא כי התפקיד המרכזי של הדירקטורים בחברה (ונושאי משרה בכירים בפרט), הוא לייצג את ענייניהם של בעלי המניות בשקיפות, להתוות קווי מדיניות לחברה ולפקח כי מתנהלת לפיהם.

סעיף 261 לחוק החברות מסדיר את החובות העיקריות המוטלות על הדירקטור, בעת מילוי תפקידו: 

Duty of Care (חובת זהירות) המחייבת אותו לפעול ברמת מיומנות שבה היה פועל כל דירקטור ו/או נושא משרה סביר אחר באותן נסיבות. כמו כן, ישנן חובות אישיות המחייבות אותו להתפטר מתפקיד ולפנות לערכאות נדרשות, ככל וישנו חשש להפרת חובה כאמור. 

Fiduciary Duty (חובת אמונים) המחייבת אותו לפעול בתום לב ולטובת החברה בלבד, תוך הימנעות מניגוד עניינים, הימנעות מתחרות עם החברה ו/או ניצול הזדמנויות עסקיות של החברה על מנת להשיג טובת הנאה אישית. 

Financial Obligations (חבות כספית) שתוטל עליו לטובת אדם אחר על פי קביעת פסק דין ו/או פסק בורר שאושר ע"י בית המשפט.

לצורך "כיסוי" אותם גורמים בכירים, עומדים בפני החברות שלושה "מנגנוני הגנה":

עריכת הסכם "שיפוי", לפיו החברה והדירקטור/נושא המשרה יערכו "מנגנון שיפוי", ובו החברה תשפה אותו בגין הוצאות שיידרש להוציא עקב טענה כי הפר חובותיו.

עריכת הסכם "פטור", לפיו החברה תפטור את הדירקטור/נושא המשרה מכל אחריות וחובת זהירות כלפיה (חשוב לציין כי פטור כאמור יחול כלפיה בלבד, ואינו יחול כלפי גורמים אחרים).

עריכת פוליסת ביטוח, לפיה החברה יכולה לערוך פוליסת ביטוח לכיסוי אחריותם האישית של הדירקטורים ונושאי המשרה: Directors & Officers (D&O) Liability Insurance.

לא פעם, דירקטורים המכהנים בחברות מסוימות "תובעים" (ובצדק) כי החברה תערוך ביטוח זה לצורך כיסוי חבותם.

פוליסת ה- D&O הינה פוליסה המבוססת על "יום הגשת התביעה" ומכסה תביעות המוגשות במהלך תקופת הביטוח ולאחר המועד הרטרואקטיבי הנקוב בה, וזאת בגין מעשה שלא כדין (wrongful act) ובכפוף לכך שנסיבות התביעה הובאו לראשונה לידיעת המבוטח במהלך תקופת הביטוח והוא דיווח על כך למבטח.

ישנה חשיבות קריטית לאופן ההתאמה ודיוק הכיסוי הביטוחי לסיכוני החברה ומקבלי ההחלטות, פעילותה העסקית והדרישות הרגולטוריות החלות עליה, ולא די להסתפק בפוליסת "מדף" סטנדרטית.  

גם כאשר נרכשת פוליסה לכיסוי אחריות אותם דירקטורים ונושאי משרה בחברות פרטיות/ציבוריות, מעטים הם אותם מבוטחים שטורחים לעיין בפוליסה, או לחילופין, להיעזר בייעוץ מקצועי שיידע להתאים, להרחיב ולדייק את הכיסוי.

חשוב להגדיר ולדעת לענות על השאלות, כדוגמת: מי הוא אותו "נושא משרה", מה נחשב ל"מעשה שלא כדין", מה גובה גבולות האחריות הנכונים עבור החברה, אילו חריגים כדאי לבקש מהמבטח לבטל/לרכך, אילו הרחבות כדאי לכלול? מה לגבי חברות שיתווספו? האם ישנו צורך בהרחבה הכיסוי לגבי החלטות דירקטורים שכבר אינם מכהנים (כדוגמת תביעת הענק של נאמני חברת הבנייה "אורתם סהר" בסך של 200 מיליון ₪,  כנגד בכירים לשעבר), ועוד ועוד.