פה לא אירלנד, כאן נלחמים חזרה!

" פה לא אירלנד, כאן נלחמים חזרה!"

קריאה זו נשמעת לסירוגין, ברחובות סלוניקי ואתונה. הקריאה נשמעת על ידי המפגינים כנגד קיצוץ תקציב ממשלה נרחב הצפוי במדינה, כחלק מתנאי ההלוואה שיוון זכתה משאר ארצות אירופה. מבלי משים ובצורה מדויקת להפליא, המפגינים מתארים את מצבה המורכב של כלכלת יוון וממשלתה ואת הסיכוי שיש לאירלנד להפוך לסמל של יציאה מהמשבר האירופי הנוכחי. אירלנד נחשבה כבר בעבר כסמל. קהל הבוחרים בישראל עוד זוכר את קריאתו של ביבי בנאום כלכלי, כאשר ביקש לקדם רפורמות הפרטה במשק ונתלה בכלכלת אירלנד כדוגמה ("היום באירלנד כולם שמחים").

בתחילת החודש (07.05.10) נפגשו מנהיגי גוש האיחוד בכדי לדון, לא במצבה של יוון, אלא דווקא במצבה של אירלנד והאיום הנשקף לה מחולשתו של הגוש ומחובותיו הריבוניים. בעקבות המהומות ביוון, אירלנד נתקלה בקשיים, בהם לא נתקלה עדיין, בהלוואה וגלגול חובותיה. עלות ההלוואה לממשלת אירלנד התייקרה עד לכדי 3% יותר מהעלות הגרמנית שמשמשת כמדד יחס לשאר ארצות אירופה. הרווח הצטמצם בצורה דרמטית עם ההחלטה המשותפת של האיחוד וקרן המטבע על הסיוע לממשלות היבשת בסך€720  מיליארד (913$ ).

למרות השוני מהאיים היווניים, לא הכול רגוע באירלנד. הקואליציה הימנית- מרכז שמנהיגה את אירלנד, ממשיכה לאבד ביציבות את תמיכתה בסקרים בעקבות הקיצוצים שהתחילו עוד בשנת 2008. המטרה הרשמית הייתה להפחית את הגירעון הממשלתי מ14.3% (הגבוה ביותר ביורו) אל 3%, בהתאם לאמנה האירופית, כבר ב2014. הקיצוץ לווה גם בהעלאת מיסים והפחתת המשכורות הציבוריות. ההתבטאויות האחרונות של הממשל, מעידות על כך שהעלאת מיסים נוספת צפויה בדרך בנוסף להיטל מים. נשמע מוכר. הקיצוץ משתקף היטב בנתונים הריאליים של המדינה. התוצר הריאלי צומק ב10% בין שנת 2007 ל- 2009. האבטלה צפויה להגיע לכדי 13.7%. 

קריאתו של בינימין נתניהו עדיין זכורה לטוב בעת נאומיו להחלת רפורמות ההפרטה במשק:" כי היום באירלנד  כולם שמחים". נתניהו כנראה לא יודע אבל הוא כנראה ניחן ביכולות חיזוי כאשר הרפורמות שבוצעו דאז באירלנד, הן כעין וכאפס, לעומת המצב כיום.

בדומה ליוון, אירלנד נהנתה מראלי במחירי הנדל"ן בין השנים 2004 ל-2008. חלק מהמחאה הציבורית תלויה בכך שהממשל לא השכיל להצניע את עליית המחירים ולהרגיע את הטרם עת.

יש תוצאות

לצמצום יש תוצאות, משקיעי האג"ח אינם מסכלים עוד על אירלנד כחולייה החלשה ביותר באירופה, כפי שחשבו עוד במרץ 2009. הארגון האירופי פרסם כי הצמיחה העתידית בשנת 2011 של אירלנד היא 3%, בנוסף, ירידת ערך היורו יש ויסייע למדינה להגביר את היצוא שלה. 

 ההתנגדות

ההסכם שנחתם בין ממשלת אירלנד לאיגודי העובדים, על השעיית הקיצוץ במשכורות הבא לארבע שנים, כנראה יידחה על ידי האיגודים שעדיין רותחים על הקיצוצים בהווה. עם זאת, לא צפויות להירשם פעילות חריגה כגון; שביתות כוללות במשק האירי. הפגנות הם תרחיש הגיוני יותר או במילים אחרות - "כאן זה לא יוון".

קרנות נאמנות שחשופות למצב האירי

אם בכל זאת המשבר יתפח למימדים בהם גם אירלנד לא תוכל להמשיך להלוות כדאי להניח את האצבע על החשיפה של הקרנות בישראל לחוב הריבוני של אירלנד. במאמר שכתבנו על החשיפה של הקרנות לאיטליה  התוצאות היו מפתיעות למדי, לכן ציפינו למצוא תוצאות מעניינות גם הפעם. אקסלנס ענבל דולר, היא ללא ספק הקרן הפגיעה ביותר למצבה הכלכלי של אירלנד. הקרן מחזיקה גם 2.5% באנגלו אייריש בנק, בנק שדה פאקטו, נרכש על ידי הממשלה לאחר שהודיע על פשיטת רגל וסיכן את יציבות המערכת הפיננסית כולה. הקרן הראל פיא יורו, החזיקה עד לאחרונה שיעור גבוה של 3.7% מנכסיה באג"ח ממשלת אירלנד.

לשאר החשיפות ראה טבלה (בכדי לחשוף את הקרן המשיקעה לחץ על האיגרת)

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש