צילום פאנדר
משה שלום
05/12/2021
שיא העליות האחרונות, במדד האמריקאי שאנו סוקרים כאן, עמד על סביבות 4730-40. וזה קרה ב-22 לאוקטובר 2021. ימים שלמים לפני שראינו את השפעת החששות מפני המוטציה החדשה מדרום אפריקה. אין ספק שהופעתו של זה החמירה את מה שתיארנו כאן, כתחילה של תיקון טכני מתבקש (תת-גל 2 יורד של מהלך גל 5 עולה עד אמצע 2022). אבל, השתלשלות הדברים מצביעה בהחלט על עוד כמה גורמי יסוד נוספים, ואולי עיקריים, שעומדים מאחורי מה שאנו רואים בימים אלו בשוק המניות הגלובלי.
בגדול, מדובר באכזבה.
אכזבה רבתי ממה שהיה צריך להיות ה"יציאה הגדולה לאופק חדש" אחרי שהשפעות המגפה היו צריכים להתפוגג, וה"נורמאליות" הייתה צריכה לחזור בקרבת העולם המערבי. מה שקרה, במקום אותה חזרה איטית, אך ברורה, לעולם שלפני תחילת 2020, הוא מעבר מתיש בין גלים של תקווה וייאוש. לא כל כך מהמגפה עצמה, אלא מהמשך התנהלות קובעי המדיניות כלפי הגלים השונים של המחלה.
למרות שהחיסונים הוכרו כמונעי מחלה קשה אבל, גם, כחלשים למדי בדבר הפצתו של הווירוס, הם לא הצליחו להביא ל"חיים לצד הקורונה" שהכלכלנים שאפו להם כל כך. ומכיוון שאין מסלול פתוח של שיקום אמיתי בכלכלות המובילות בעולם, אשר בהן נמצאים הצרכנים העיקריים של השירותים והמוצרים, השיקום והצמיחה פשוט לא מתממשים על פי הציפיות.
יתר על כן, אצל היצרנים והמפיקים, יש צווארי בקבוק קשים של זמינות סחורות הגלם, וזמינות כוח האדם המיומן והמקצועי. כך שהצמיחה המועטה שכן מצליחה להיווצר נתקלת, כבר מאמצע 2021, בקיר של עלויות מכבידות ותפוקה מאוד מינימאלית ביחס למה שהיינו רגילים אליו לפני 2020. והמועקה הכללית הזו מתחילה להיכנס למוחם של השחקנים הקובעים.
היא מתבטאת במהלכים עזי מומנטום לשני הכיוונים: בכיוון העולה (מתחילת אוקטובר ועד ה-22) ועכשיו בכיוון היורד. שני המהלכים מלווים בעליה במדדי הפחד, וזה סימן מובהק שיש כאן משחק של כסאות מוזיקאליים. משחק שחייבים להשתתף בו אבל שתמיד מלווה בכאבי בטן לא מתונים כלל. האומיקרון הוא פשוט טריגר נוסף. גורם יחיד וברור שניתן להלביש עליו את האשמה בדבר הירידות האחרונות.
מי שהיה במעקב אחרי תוצאות נתוני המקרו של הזמנים האחרונים, ובמיוחד אלו של מלאי הנפט והשימוש באנרגיה בכלל, היה כבר מבין שיש סימנים ברורים של האטה בתוצר. גם הפעילות הכלכלית האזורית, וגם סנטימנט הצרכנים (אשר צייננו כאן בכתבה מיוחדת) נמצאים עכשיו בשפל חדש מאז התקווה לאותו שיקום מהיר.
ושימו לב לעוד תופעה מעניינת: שוקי המניות באירופה "חטפו" הרבה יותר, בגל האחרון, מאשר וול-סטריט. יאמרו לי: זה תמיד כך כי הם נזילים פחות ויש שם פחות אמונה בכלכלה האירופית גם כך. וזה נכון במידה מסוימת אבל אני מפרש זאת קצת אחרת: אירופה היא הבטן הרכה של הצמיחה החדשה שלאחר המגפה. היא נתונה, מטבעה, לרוח הפרצים של המוטציות הרבה יותר ממקומות שניתן לסגור במהירות, וביעילות (כמו אצלנו..), והיא מפוצלת כלכלית בין אזורי עושר ועוני. לכן, במידה והאומיקרון באמת מהווה שלב חדש ומיוחד בפאנדמיה, היא תפגע הרבה יותר מאשר ארה"ב, יפן, סין, וכו... מה גם שקונספט ה"כמה שזה יעלה" כבר איננו על שפתי הפוליטיקאים.
מה כל זה אומר, "תכלס": שימו לב לעוצמה של התנועות, ולא רק לעומקן היחסי ולרמות המחיר.
גודל הנרות אומר הרבה על הפחד של הפעילים. כעת, אזור 4500 מהווה את תיקון ה-50% מהעלייה הגדולה שהייתה מה-4 לאוקטובר. בינתיים, יום חמישי שעבר הוכיח ששחקני וול-סטריט אכן מבינים ברמות Fibonacci והגיבו בהתאם להגעה לרמה חשובה זו. מעניין מאוד יהיה לראות איך כל הפסימיות החדשה תתחלף למשהו קצת יותר חיובי, או שנעבור את 4500 מטה, לכיוון תיקון השני שליש, או ה-78.6% תיקון. משהו שיכניס הרבה "ויברציות", להרבה מאוד אנשים, בגלל שעומק כזה באמת "לא היה בקלפים".
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
בתחילת הדברים אני רוצה להציג לכם את הגרף השבועי שהבאתי כאן בשבוע שעבר:
מדוע? כדי להראות לכם כמה הגלים הגדולים מסתדרים היטב עם ההתפתחות של אלו ברמה הנמוכה יותר, שאני מציג בגרף היומי הנוכחי. אם אינני טועה, וזה בהחלט אפשרות סבירה, המדד שלפנינו נמצא בשלבי הסיום של מהלך עולה דרמטי מאוד. זה אשר התחיל בשיא הירידות של הקורונה (03-2020) וממשיך להתקיים עד עכשיו. בגדול, ובמונחי גלים, אנו עושים את גל 5 הגדול כאשר כבר עברנו את תת-גל 1 העולה, והירידות הנוכחיות הינן תת-גל 2 היורד.
לאחר מכן צריכים לבוא תת-גל 3 העולה (לרוב המשמעותי ביותר...), תת-גל ה-4 היורד או המדשדש ולבסוף, תת-גל 5 העולה והמסיים את המערך כולו. זאת, לפני התיקון של כל מה שקרה מאז מרץ 2020. כמו שאנו כבר יודעים, כל ההלוך-ושוב הזה יוסבר בזמן אמת על ידי אירועים ו"סיבות משכנעות" כאשר הרקע שתיארתי לעיל, דהיינו האכזבה הגדולה מהתחייה מחדש, ממשיכה לכרסם לקראת אמצע 2022. טכנית, המבנה הוא מושלם. לבטן, זה כבר משהו אחר...
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: לנצל את 4500 כדי להתחיל את תת-גל 3 המצופה כל כך עונתית.
לשליליים: ירידה מתחת ל-4500 ובמיוחד מתחת ל-4440 (61.8%). יש הרבה סטופ-לוסים שם!
TA35
ב-28-11-2021 הבורסה המקומית שלנו הכניסה הרבה מאוד משקיעים ללחץ. הפעילות התוך יומית של אותו יום הביאה את המדד המקומי שלנו ל-1834 נקודות משיא של 1897 ביום הקודם. לא שהיום הקודם היה משהו מיוחד... זה היה עוד יום של דשדוש אופקי, אבל הירידה הזו (של כמעט 4% - מקצה לקצה) והעובדה שהירידה הזו הביאה את המדד לנקודה נמוכה מרמת התמיכה של סוף אוקטובר (1845) בשרה שינוי זמני קשה.
בסופו של דבר, האיום הגדול לא התממש והשערים חזרו לאזור ה"רגוע יותר" סביב 1870 למרות שראינו המשך מימושים בחו"ל. בהתנהלות הזו, אני ממשיך לראות חוזק יחסי יפה במיוחד של שוק המניות שלנו. הכוח השלילי, המגיע מעבר לים, לא מצליח לגרום לפאניקה וירידות חדות, ובאופן מפתיע למדי, ממשיכות להוות הזדמנויות קניה. האם זה יימשך? אינני יודע. מה שאני כן יודע הוא שמה שקורה בדולר-שקל (התייצבות סביב 3.15) ממשיך לתמוך בתיאוריה הגדולה הרואה את ישראל כמעצמה כלכלית אזורית.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: חזרה מהירה מעל 1910. וכמה שיותר מהר כך טוב יותר.
לשליליים: לרגע השבירה של 1840 היה לכם משהו. תנסו לשחזר...
בגדול, מדובר באכזבה.
אכזבה רבתי ממה שהיה צריך להיות ה"יציאה הגדולה לאופק חדש" אחרי שהשפעות המגפה היו צריכים להתפוגג, וה"נורמאליות" הייתה צריכה לחזור בקרבת העולם המערבי. מה שקרה, במקום אותה חזרה איטית, אך ברורה, לעולם שלפני תחילת 2020, הוא מעבר מתיש בין גלים של תקווה וייאוש. לא כל כך מהמגפה עצמה, אלא מהמשך התנהלות קובעי המדיניות כלפי הגלים השונים של המחלה.
למרות שהחיסונים הוכרו כמונעי מחלה קשה אבל, גם, כחלשים למדי בדבר הפצתו של הווירוס, הם לא הצליחו להביא ל"חיים לצד הקורונה" שהכלכלנים שאפו להם כל כך. ומכיוון שאין מסלול פתוח של שיקום אמיתי בכלכלות המובילות בעולם, אשר בהן נמצאים הצרכנים העיקריים של השירותים והמוצרים, השיקום והצמיחה פשוט לא מתממשים על פי הציפיות.
יתר על כן, אצל היצרנים והמפיקים, יש צווארי בקבוק קשים של זמינות סחורות הגלם, וזמינות כוח האדם המיומן והמקצועי. כך שהצמיחה המועטה שכן מצליחה להיווצר נתקלת, כבר מאמצע 2021, בקיר של עלויות מכבידות ותפוקה מאוד מינימאלית ביחס למה שהיינו רגילים אליו לפני 2020. והמועקה הכללית הזו מתחילה להיכנס למוחם של השחקנים הקובעים.
היא מתבטאת במהלכים עזי מומנטום לשני הכיוונים: בכיוון העולה (מתחילת אוקטובר ועד ה-22) ועכשיו בכיוון היורד. שני המהלכים מלווים בעליה במדדי הפחד, וזה סימן מובהק שיש כאן משחק של כסאות מוזיקאליים. משחק שחייבים להשתתף בו אבל שתמיד מלווה בכאבי בטן לא מתונים כלל. האומיקרון הוא פשוט טריגר נוסף. גורם יחיד וברור שניתן להלביש עליו את האשמה בדבר הירידות האחרונות.
מי שהיה במעקב אחרי תוצאות נתוני המקרו של הזמנים האחרונים, ובמיוחד אלו של מלאי הנפט והשימוש באנרגיה בכלל, היה כבר מבין שיש סימנים ברורים של האטה בתוצר. גם הפעילות הכלכלית האזורית, וגם סנטימנט הצרכנים (אשר צייננו כאן בכתבה מיוחדת) נמצאים עכשיו בשפל חדש מאז התקווה לאותו שיקום מהיר.
ושימו לב לעוד תופעה מעניינת: שוקי המניות באירופה "חטפו" הרבה יותר, בגל האחרון, מאשר וול-סטריט. יאמרו לי: זה תמיד כך כי הם נזילים פחות ויש שם פחות אמונה בכלכלה האירופית גם כך. וזה נכון במידה מסוימת אבל אני מפרש זאת קצת אחרת: אירופה היא הבטן הרכה של הצמיחה החדשה שלאחר המגפה. היא נתונה, מטבעה, לרוח הפרצים של המוטציות הרבה יותר ממקומות שניתן לסגור במהירות, וביעילות (כמו אצלנו..), והיא מפוצלת כלכלית בין אזורי עושר ועוני. לכן, במידה והאומיקרון באמת מהווה שלב חדש ומיוחד בפאנדמיה, היא תפגע הרבה יותר מאשר ארה"ב, יפן, סין, וכו... מה גם שקונספט ה"כמה שזה יעלה" כבר איננו על שפתי הפוליטיקאים.
מה כל זה אומר, "תכלס": שימו לב לעוצמה של התנועות, ולא רק לעומקן היחסי ולרמות המחיר.
גודל הנרות אומר הרבה על הפחד של הפעילים. כעת, אזור 4500 מהווה את תיקון ה-50% מהעלייה הגדולה שהייתה מה-4 לאוקטובר. בינתיים, יום חמישי שעבר הוכיח ששחקני וול-סטריט אכן מבינים ברמות Fibonacci והגיבו בהתאם להגעה לרמה חשובה זו. מעניין מאוד יהיה לראות איך כל הפסימיות החדשה תתחלף למשהו קצת יותר חיובי, או שנעבור את 4500 מטה, לכיוון תיקון השני שליש, או ה-78.6% תיקון. משהו שיכניס הרבה "ויברציות", להרבה מאוד אנשים, בגלל שעומק כזה באמת "לא היה בקלפים".
ועכשיו, הבה נראה איך כל זה נראה בגרפים של המדדים...
S&P500
בתחילת הדברים אני רוצה להציג לכם את הגרף השבועי שהבאתי כאן בשבוע שעבר:
מדוע? כדי להראות לכם כמה הגלים הגדולים מסתדרים היטב עם ההתפתחות של אלו ברמה הנמוכה יותר, שאני מציג בגרף היומי הנוכחי. אם אינני טועה, וזה בהחלט אפשרות סבירה, המדד שלפנינו נמצא בשלבי הסיום של מהלך עולה דרמטי מאוד. זה אשר התחיל בשיא הירידות של הקורונה (03-2020) וממשיך להתקיים עד עכשיו. בגדול, ובמונחי גלים, אנו עושים את גל 5 הגדול כאשר כבר עברנו את תת-גל 1 העולה, והירידות הנוכחיות הינן תת-גל 2 היורד.
לאחר מכן צריכים לבוא תת-גל 3 העולה (לרוב המשמעותי ביותר...), תת-גל ה-4 היורד או המדשדש ולבסוף, תת-גל 5 העולה והמסיים את המערך כולו. זאת, לפני התיקון של כל מה שקרה מאז מרץ 2020. כמו שאנו כבר יודעים, כל ההלוך-ושוב הזה יוסבר בזמן אמת על ידי אירועים ו"סיבות משכנעות" כאשר הרקע שתיארתי לעיל, דהיינו האכזבה הגדולה מהתחייה מחדש, ממשיכה לכרסם לקראת אמצע 2022. טכנית, המבנה הוא מושלם. לבטן, זה כבר משהו אחר...
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: לנצל את 4500 כדי להתחיל את תת-גל 3 המצופה כל כך עונתית.
לשליליים: ירידה מתחת ל-4500 ובמיוחד מתחת ל-4440 (61.8%). יש הרבה סטופ-לוסים שם!
TA35
ב-28-11-2021 הבורסה המקומית שלנו הכניסה הרבה מאוד משקיעים ללחץ. הפעילות התוך יומית של אותו יום הביאה את המדד המקומי שלנו ל-1834 נקודות משיא של 1897 ביום הקודם. לא שהיום הקודם היה משהו מיוחד... זה היה עוד יום של דשדוש אופקי, אבל הירידה הזו (של כמעט 4% - מקצה לקצה) והעובדה שהירידה הזו הביאה את המדד לנקודה נמוכה מרמת התמיכה של סוף אוקטובר (1845) בשרה שינוי זמני קשה.
בסופו של דבר, האיום הגדול לא התממש והשערים חזרו לאזור ה"רגוע יותר" סביב 1870 למרות שראינו המשך מימושים בחו"ל. בהתנהלות הזו, אני ממשיך לראות חוזק יחסי יפה במיוחד של שוק המניות שלנו. הכוח השלילי, המגיע מעבר לים, לא מצליח לגרום לפאניקה וירידות חדות, ובאופן מפתיע למדי, ממשיכות להוות הזדמנויות קניה. האם זה יימשך? אינני יודע. מה שאני כן יודע הוא שמה שקורה בדולר-שקל (התייצבות סביב 3.15) ממשיך לתמוך בתיאוריה הגדולה הרואה את ישראל כמעצמה כלכלית אזורית.
ולכן זה מה שאומר לשני צידי המתרס:
לחיוביים: חזרה מהירה מעל 1910. וכמה שיותר מהר כך טוב יותר.
לשליליים: לרגע השבירה של 1840 היה לכם משהו. תנסו לשחזר...
