תיקון חוק החברות לדרישה לייצוג הולם בתאגידים ממשלתיים וגופים סטטוטוריים

חקיקת הייצוג ההולם שעברה בכנסת בשנים האחרונות נועדה ליצור העדפה מתקנת של מגזרים שונים באוכלוסייה שייצוגם בשירות הציבורי נמוך לעומת חלקם היחסי באוכלוסייה (דוגמת נשים, ערבים, דרוזים, צ'רקסים, עולים חדשים, בעלי מוגבלות ויהודים בני המגזר החרדי). 

ואולם, החקיקה לא מתייחסת לחברות ממשלתיות ולגופים סטטוטוריים הפועלים מתוקף חוק, המהווים חלק נכבד מהמגזר הציבורי. גופים אלה מתאפיינים פעמים רבות ברמות שכר גבוהות, אך אינם כפופים לחובות ייצוג הולם, ובפועל, אין בהם שוויון בשכר בין נשים וגברים או בין עובדים מקבוצות אוכלוסייה שונות, למעט חובת ביטוי הולם ביחס ליוצאי אתיופיה ובני העדה הדרוזית בקרב עובדי חברות ממשלתיות.

דוח מבקר המדינה בנושא "פעולות המדינה לעידוד שילובה של האוכלוסייה הערבית בתעסוקה" משנת 2016, קבע כי בעוד שיעור התעסוקה באוכלוסייה היהודית עומד על כמעט 80%, באוכלוסייה הערבית הוא עומד על 50.5% בלבד. לפי הדוח, בחברות הממשלתיות הגדולות אחוז ההעסקה של ערבים הוא נמוך מאוד עד לא קיים כלל. כך למשל בחברת נמל אשדוד אחוז ההעסקה כאמור הוא 0.2% עובדים ערבים. כך גם בתאגידים הממשלתיים, כשברשות לניירות ערך ישנם 1.5% עובדים ערבים, ברשות שדות התעופה 1.1% עובדים ערבים ובבנק ישראל 1% בלבד עובדים ערבים.

לפיכך, מוצע לעגן את חובת הייצוג ההולם ביחס לכל קבוצות האוכלוסייה הנהנות מייצוג הולם לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט–1959, גם בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה–1975.

הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת יאיר לפיד וקבוצת חברי הכנסת (פ/4840/20).