גידול של 7 מיליארד דולר בהשקעות של ישראלים בחו"ל

יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע השלישי של שנת 2021 בכ-7 מיליארדי דולרים (כ-1%) ועמדה בסוף ספטמבר על כ-675 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מגידול ביתרת ההשקעות האחרות ומגידול בנכסי הרזרבה.

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע השלישי בכ-27 מיליארדי דולרים (כ-6%) ועמדה בסופו על כ-516 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מגידול בשווי תיק ניירות הערך.

עודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל ירד במהלך הרביע השלישי בכ-20 מיליארדי דולרים (11%) ועמד בסופו על כ-159 מיליארדים.

עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), נותר ללא שינוי במהלך הרביע השלישי ועמד בסופו על כ- 212 מיליארדים. 

היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג ירד במהלך הרביע השלישי ב-0.4 נקודות האחוז ועמד בסוף ספטמבר על 33.1%. הירידה ביחס החוב לתוצר ברביע השלישי שיקפה גידול של כ-2.3% ביתרת החוב החיצוני לעומת עלייה של כ- 3.6% בתוצר (במונחים דולריים).

יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל עלתה ברביע השלישי של שנת 2021 בכ-7 מיליארדי דולרים (כ-1%) ועמדה בסוף ספטמבר על כ-675 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מגידול ביתרת ההשקעות האחרות ומגידול בנכסי הרזרבה. 

שווי ההשקעות הישירות עלה במהלך הרביע השלישי בכ-2.5 מיליארדי דולרים, בעיקר כתוצאה מהשקעות ישירות נטו בהון מניות.

שווי תיק ניירות הערך ירד במהלך הרביע השלישי בכ-2 מיליארדי דולרים (כ-1%) בעיקר כתוצאה  מירידה במחירי ניירות הערך הזרים בהיקף של כ-3 מיליארדים (כ-1% מיתרת ההשקעות הפיננסיות). זאת בניגוד לעליות מחירים ברביע קודם ועלייה זניחה במדדי המניות בעולם ברביע זה. 

בנוסף, נרשמו מימושים באג"ח זרות בהיקף של כמיליארד דולרים. השפעת הירידה במחירי ניירות הערך הזרים ומימושי האג"ח על שווי התיק קוזזה בחלקה על ידי השקעות נטו במניות בחו"ל בסך של כ-2 מיליארדי דולרים. עיקר ההשקעות במניות בוצעו ע"י משקי הבית. (תרשים 1)

 

שווי ההשקעות האחרות בחו"ל עלה במהלך הרביע השלישי בכ-5 מיליארדי דולרים (כ-5%). העלייה נבעה בעיקר מהשקעות נטו של המוסדיים בקרנות השקעה זרות בהיקף של כ- 2 מיליארדים ומעליות מחירים של קרנות אלה.

שווי נכסי הרזרבה עלה במהלך הרביע השלישי בכ-4 מיליארדי דולרים (כ-2%) והגיע בסוף ספטמבר לרמה של כ-204 מיליארדים. העלייה נבעה מרכישות מט"ח על ידי בנק ישראל בהיקף של כ-3 מיליארדי דולרים והקצאה של קרן המטבע הבינלאומית  בהיקף של 2.6 מיליארדי דולרים אשר קוזזו בחלקן על ידי שערוכים בהיקף של כ-2 מיליארדים.

הרכב התיק בחו"ל: בסוף הרביע השלישי, לא חל שינוי במשקלם של  מכשירי ההון בתיק הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל שנותר ברמה של 46%. בהתאם משקלם של מכשירי החוב נותר ברמה של 54%.

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל 

יתרת ההתחייבויות של המשק לחו"ל עלתה במהלך הרביע השלישי בכ-27 מיליארדי דולרים (כ- 6%) ועמדה בסופו על 516 מיליארדים. העלייה ביתרה נבעה בעיקר מזרם השקעות של תושבי חוץ במשק בהיקף של כ-13 מיליארדי דולרים ומעלייה במחירי ניירות הערך הישראליים בהיקף של כ- 13 מיליארדים.

שווי ההשקעות הישירות במשק עלה במהלך הרביע השלישי בכ-9.5 מיליארדי דולרים (כ-4%). העלייה נבעה בעיקר מהשקעות ישירות  בהון מניות בהיקף של כ-6 מיליארדים, מתוכן כ-2 מיליארדי דולרים בגין רווחים שנצברו להשקעה וכ- 2 מיליארדי דולרים השקעות נטו בהון של כ-10 חברות בהיקף השקעה ממוצע של כ-200 מיליון דולרים בחברה. בנוסף, לעלייה בשווי ההשקעות הישירות תרמה גם עלייה במחירי המניות הישראליות שהגדילה את היתרה בכ- 4 מיליארדים. 

שווי תיק ניירות הערך עלה במהלך הרביע השלישי בכ-15 מיליארדי דולרים (כ-7%). בעיקר כתוצאה מהשפעת העלייה במחירי המניות הישראליות (כ- 9 מיליארדי דולרים). כמו כן, נרשמו השקעות נטו במניות בהיקף של כ- 4 מיליארדים. 

שווי התיק של תושבי חוץ בבורסה לני"ע בתל-אביב, המהווה חלק מיתרת ההשקעות של תושבי חוץ במשק, עלה ברביע השלישי בכ-7 מיליארדי דולרים ועמד בסוף ספטמבר על כ-85 מיליארדים. הגידול בשווי התיק התרחש בעיקר כתוצאה מהשפעת עליות מחירי מניות (כ- 4 מיליארדי דולרים) ומהשקעות נטו באג"ח ובמניות ( כולל קרנות נאמנות) בהיקף דומה של כמיליארד דולרים (תרשים 2 ותרשים 3). 

שווי ההשקעות האחרות במשק עלה במהלך הרביע השלישי בכ-3 מיליארדי דולרים (כ-5%) לרמה של 60 מיליארדים. עיקר העלייה ביתרה כתוצאה מהקצאת SDR של קרן המטבע הבינלאומית לבנק ישראל בסך 2.6 מיליארדי דולרים .

יתרת ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד המהווה את החוב החיצוני ברוטו של המשק עלתה במהלך הרביע השלישי בכ-3.5 מיליארדי דולרים (2%) לרמה של כ- 152 מיליארדים, בעיקר כתוצאה מהקצאת SDR של קרן המטבע הבינלאומית.

היחס שבין החוב החיצוני ברוטו לתמ"ג ירד במהלך הרביע השלישי ב-0.4 נקודות האחוז ועמד בסוף ספטמבר על כ- 33.1%. הירידה ביחס החוב לתוצר ברביע השלישי שיקפה גידול של כ-2.3% ביתרת החוב החיצוני לעומת עלייה של כ- 3.6% בתוצר (במונחים דולריים). (תרשים 4)

העלייה ביתרת ההתחייבויות בהיקף גדול יותר מהעלייה ביתרת הנכסים הביאה לירידה של כ-20 מיליארדי דולרים (11%) בעודף הנכסים על ההתחייבויות של המשק מול חו"ל, שעמד בסוף ספטמבר על 159 מיליארדים (תרשים 5).

עודף הנכסים על ההתחייבויות במכשירי חוב בלבד (החוב חיצוני השלילי נטו), נותר ללא שינוי במהלך הרביע השלישי ועמד בסוף ספטמבר על כ- 212 מיליארדים (תרשים 6). 

יתרת הנכסים במכשירי חוב עלתה ברביע השלישי בכ-4 מיליארדי דולרים ועמדה בסופו על כ-364 מיליארדים, מתוכם כ-204 מיליארדים הן רזרבות המט"ח בבנק ישראל. יתרה זו משקפת יחס כיסוי של פי 2.4 מהחוב החיצוני ברוטו.