מעצמת הגז מכה שנית

השבוע, מאז גילוי מרבצי הגז בחופי ישראל חזינו בתופעה נדירה במחוזותינו. הפריבלגיה להתעשרות פתאומית, הייתה שמורה עד כה למתי מעט ממכירנו. ובחיים האישיים, כמו בחיים ההציבוריים, למן הרגע בו התגלה ההון החלו ההתכתשויות של המעורבים בדבר להבטיח את החלק שלהם בעוגה.

כולם היו שם, כולל חברי הכנסת שייצגו את הציבור שמבקש לערער על חוזי המיסים שמשלמים הקודחים.  שר האוצר אמר לפני כשבועיים שמאגרי הגז "שייכים גם לכל אזרחי ישראל", ועל הפרק כבר עומדים מספר רעיונות כגון העלאת תמלוגי המדינה מ-12.5% ל-24% .

הקודחים עצמם, כשהבולט מהם הוא יצחק תשובה, טוענים כי התנהגות הממשלה, למן הרגע שנמצא הגז, מזכירה שלטונות בעלת כלכלה שונה מישראל.הטענה, היא כי שנים חיפשו גז בישראל ולא מצאו, אך עם הגילוי נוהגים באלו שאכן מצאו, כמו בקובה.

בנוסף לכך, בימים האחרונים, הגיעו לחדרי הידיעות טענה נוספת על גזל. הפעם הטענה מגיעה מעבר לים בדמות קריאה לבנונית. בלבנון היה כבר מי שמיהר לטעון כי ישראל גונבת את הגז משכנתה מצפון. העיתון הלבנוני "א-ספיר" טען ביום ג' (8.6.10) כי המאגר שנמצא "חורג לתוך המים הטריטוריאליים של לבנון, דבר הכופה על לבנון אתגר חדש וקובע נושא נוסף למאבק". העיתון אף הציג מפות המוכיחות את טענותיו.

לבסוף ניתן להזכיר את אנשי האקולוגיה. האחרונים ביקשו לנהוג באחריות סביבתית כלפי הגילויי. בטענתם הניחו, כי אם לא נשקול כל צעד ונסתחרר אל תוך אופוריה, שכרנו יהפוך להפסדינו, כאשר נפגע בסביבה באופן חמור יותר ונפחית את הרווחה הכוללת. הפגיעה לטענתם יכולה להיות כה חמורה, עד כי בחישוב כולל רווחת הפרט עוד תפגע למרות שהוא יוכל ליהנות מאנרגיה זולה.

מה חשבו מנהלי ההשקעות בישראל השנה על חיפושי הגז?   

אל תתנו למלחמות הירושה להטעות אותכם. בתחילת השנה, כאשר מציאת הגז היתה עדיין בגדר ספקולציה, ניטשה מלחמה רעיונית רבתי כנגד ההשקעה בנושא. הנושא לא חמק גם מן הראיונות שאנו מנהלים בעיתון פאנדר מדי חודש.

פרופ' דן גלאי לדוגמה. יו"ר סיגמא ויו"ר ועדות ההשקעה שלה, העניק ראיון למגזין פאנדר במרץ 2010. גלאי טען כי היה רוצה להשקיע בחברות אנרגיה, אך אין באפשרותו לעשוך כך. הסיבה, כדבריו, היא כהיותו מנהל השקעות האמון על הון לקוחותיו, עליו לפעול בצורה שיטתית תחת מודל מובנה של סיכון מול תשואה. בהיות חיפושי הגז תחום טרי, הנתונים, מבחינתו, אינם מספקים בכדי לבנות מודל שכזה. לבסוף הוסיף, כי אם לקוחות מבקשים ממנו להשקיע בתחום, הוא שמח, אך פעולה זו לא תעשה דרכו.   

דוגמה נוספת לאמירה דומה, ניתן למצוא בדבריו של יעקב וינשטיין, מנהל ההשקעות של מגדל שוקי הון. האחרון בכנס פאנדר שהתקיים  לפני כחודשיים ביקש להתייחס להשקעות הנעשות בתחום חיפושי האנרגיה בישראל. לטענתו, מהיום שהוא זוכר את עצמו מכהן בתפקיד רשמי בשוק ההון, היו דיבורים וליהוגים על חיפושי נפט בפרט וחיפושי משאבים בכלל.

דוגמה הפוכה בתחום זה, הוא דן הלמן מבית ההשקעות הלמן אלדובי. בראיון שהעניק בחודש ינואר, הביע אמון מלא בחיפושי הגז וטען שזה עוד יסב מהפיכה של ממש גם בתחום הכלכלה הריאלית של ישראל. האמונה בתחום, השתלמה לבית ההשקעות כאשר בעקבותיה בין היתר,  הקרן הגמישה הלמן אלדובי הזדמנות ישראלי סיימה את שנת 2009 עם תשואה של 244%.

בראיון המופיע במגזין פאנדר של יוני, מתראיין יונתן דולברג, יו"ר אוריון קרנות נאמנות. ניתן ללמוד מדבריו על שינוי יחס המשקיעים כלפי חברות חיפוש הגז. למרות אופיין הסולידי של הקרנות בניהולו, טענתו היא כי הצלחת מניות הגז מוכחת ויכולה להיחשב כהשקעה לגיטימית; גם על ידי  המשקיע הסולידי.

מניות הגז, שלב הסיכומים? עתה, נשאלת השאלה האם השוק הסכין כבר לסיטואציה החחדשה? כלל הרימו את הכפפה וענו על כך. לטענתם, תוצאות הסקר שפרסמה נובל עלו על הציפיות. הם ממשיכים להיות אופטימיים לגבי מניות הגז ומזכירים כי מדובר במניות בסיכון גבוה. בתוך כך הם מעלים את מחיר היעד של אבנר ל-2.4 ₪ ושל דלק קידוחים ל-13.7 ₪. הם מותירים את ההמלצתה לישראמקו בקניה ומתחילים לסקר את רציו בהמלצת תשואת שוק.

הם מסבירים את החלטתם כך:

1. שווי לוויתן כ-3.5 מיליארד $ – על סמך מודל ראשוני למבנה לוויתן הם מעריכים את שוויו בכ-3.5 מיליארד $, לאחר גילום הסתברות של 50% למציאת גז. ללא הפוטנציאל במבנים נוספים. לפיכך, הם קבעו למניית רציו מחיר יעד של 0.28 ₪ המגלם אפסייד של כ-22% תוך המלצת תשואת שוק, בשל הסיכון הגבוה מאוד. 
    
2. לוויתן תורם שליש מהשווי של אבנר ודלק קידוחים – לוויתן תורם כ-0.8 ₪ למניית אבנר וכ-4.7 ₪ למניית דלק קידוחים המהווים כשליש ממחירי היעד שהם קבעו בעבר. לאור הסיכון הגבוה במאגר שעדיין אינו מוכח למרות האפסייד הם מותירים המלצתנו בתשואת יתר.
3.   אבנר עדיפה על דלק קידוחים – ברבעון האחרון הניבה מניית אבנר תשואה הנמוכה בכ-10% לעומת מניית דלק קידוחים, בעוד שכלכלית אבנר עדיפה בתרחיש של תגליות נוספות על רקע תשלום תמלוג נמוך יותר.
4.  עלות הקמת תמר כ-3 מיליארד $ – להערכתם, עלות הקמת תמר תהא דומה לאומדן השותפות (2.8 מיליארד $) ואיננו מתרשמים מהעלויות שהוצגו בדוח של חברת PDC. דוח זה הוגש בפברואר לרשות הגז ומאז התקדם תכנון הפרויקט. תיתכן סטייה קלה מהתקציב כך שמטעמי שמרנות הנחנו 3 מיליארד $.  חלופת האסדה בים לא חזרה לדיון במועצה הארצית ואינה צפויה לעלות לדיון. כמו כן, באם לא יבחרו באתר בדור אלא במחצבה בעין אילה (סמוכה לפרדיס) אזי העלות תהא דומה שכן לא תידרש הטמנת מתקן הקבלה וניתן יהא למכור את הגיר.
5.  כפי שהם טענו בעבר, לדעתם, הביקוש לגז יהא גבוה מתחזית משרד התשתיות . יכולת יצור החשמל בגז טבעי עלתה לאחרונה לכ-45% וצפויה בסוף השנה להגיע לכ-55%. בנוסף, אנו הערכתם כי התקדמות מכרזי החלוקה יניעו צרכני אנרגיה לעבור בעתיד לשימוש בגז טבעי.

לסיכום,
הם אופטימיים לגבי מגזר הגז כאשר בשלב זה אנו מדרגים את המניות בסדר הבא: ישראמקו – אבנר – דלק קידוחים - רציו.

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.