הפתעה במדד כלפי מעלה - איך זה ישפיע על אגרות החוב?

מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר עלה 0.2%, מעל הצפי, כמו בדצמבר. בתוך כך, המדד ללא עונתיות עלה 0.4%, פי 2 מעליית המדד הכללי.

קצב האינפלציה עלה שוב ולראשונה לאחר 8 חודשים חרג (מעט) מיעד האינפלציה. גם נתוני המגמה לארבעת החודשים האחרונים הצביעו על עלייה.

מדד ינואר, כקודמיו, משקף לחצים מצד ההיצע; האינפלציה עודנה נמוכה מאוד לעומת חו"ל וחרגה רק קצת כאמור מהיעד, אך במבט קדימה, מדד המחירים ליצרן (ללא דלקים) עלה 9.2% ב-12 החודשים האחרונים ומראה כי צד ההיצע יוסיף לאתגר.

היות והמדד הפתיע שוב כלפי מעלה, הוא יאתגר את שוק איגרות החוב הלא צמודות (לכל אורך העקום), מה עוד שתשואות הפדיון על אג"ח treasuries עולות.

מנגד עשויות לצאת נשכרות, בטווח הקצר, איגרות החוב הצמודות למדד (בחלק הקצר של העקום)  ואג"ח בריבית משתנה.

צריך, עם זאת, לזכור כי שורה ארוכה של גורמים אחרים דווקא תומכים באפיק האג"ח הממשלתיות, כולל ירידתו החדה של הגירעון התקציבי והזינוק בהכנסות המדינה ממסים.

עוד נזכיר, כי בארה"ב עלה מדד המחירים לצרכן 7.5% ב-12 החודשים האחרונים, פי 2.5 מישראל. הפער הניכר בין קצבי האינפלציה של שתי המדינות נמשך ובחודש ינואר אף התרחב.

הודעת הריבית הבאה תימסר ביום שני הבא, 21-2-2022. אין צפי לשינוי הריבית.

בסך הכול, בנק ישראל קשוב מאוד לנעשה מעבר לים (בדגש על ארה"ב, אך גם בגוש האירו) ואילו במישור המקומי ייקח בחשבון שהאינפלציה כאן עודנה נמוכה משמעותית מרמתה בארה"ב, אך לא יתעלם מהמשך עלייתה ומהאינדיקציות המצביעות על עליות נוספות בחודשים הקרובים.

בהקשר זה נציין כי לפני מספר ימים אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, כי בנק ישראל יסכין עם חריגה זמנית של האינפלציה ולא ימהר להעלות את הריבית.

בשורה התחתונה, אין לשלול העלאה של הריבית עוד במחצית הראשונה של השנה, אם כי לעת עתה מדובר בתרחיש שסבירותו נמוכה יותר.

עם זאת, הסיכוי שהריבית תעלה (אולי אף יותר מפעם אחת) במהלך המחצית השנייה של השנה עלה קצת בעקבות הנתונים.

תכניות רכישות האג"ח והמט"ח של בנק ישראל הסתיימו; מדיניות הריבית תוסיף להיות "תלוית נתונים" ורכישות הדולרים תימשכנה מעת לעת.