נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

החלטת הריבית נתנה דחיפה נוספת לשוק האג"ח הממשלתי- שמחיריו לא מפסיקים לעלות

במצב הנוכחי של הכלכלה הישראלית, נראה שריבית ריאלית שלילית עלולה דווקא להביא לעלייה מסוימת באינפלציה בתקופה הקרובה.

 

 
יעקב גבאי ויגאל דריעקב גבאי ויגאל דר
 

יעקב גבאי ויגאל דר
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
01/07/2010

ביום שאחרי הודעת הריבית השבוע, יכול היה סטנלי פישר להתרווח בכורסא לפחות לשעה קלה. השוק קנה את הודעת הריבית מבלי לפקפק ומייד התאים את ציפיות הריבית שלו במדויק למודל של פישר כפי שהוצג בהודעה שנלוותה להחלטה.


בהודעתו, אמר פישר כי המודל של בנק ישראל מצביע על כך שהריבית "צפויה לעלות לרמה ממוצעת של 2.1% ברביע האחרון של השנה ול-2.5% אחוזים בעוד שנה". ומה עשה השוק? האג"ח השקלי הממשלתי לשנתיים (312) עלה ביום שלישי ביותר מ-0.15% והתשואה שלו ירדה לכ-2.5%, בעוד שמחיר המק"מ לשנה עלה בכ-0.08% והתשואה שלו ירדה לכ-2%. מאחר שמשקיעים אמורים להיות אדישים בין רכישת אג"ח לשנתיים או מק"מ לשנה ולאחריו מק"מ לשנה נוספת, המשמעות היא שהשוק מגלם ציפייה שהמק"מ לשנה בעוד שנה יסחר בתשואה של כ-3% והריבית בעוד שנה תהיה כ- 2.5% (זאת בהנחה שהשוק ימשיך לצפות לעליית ריבית נוספת).


אפשר להגיע לאותה מסקנה גם בדרך אחרת: המק"מ הקצר (לחודש) נסחר שלשום בתשואה של 1.5% וכדי להגיע לממוצע של 2% בתשואת המק"מ לשנה, המק"מ בעוד שנה אמור לגלם תשואה של 2.5%.
אגב, אפשר ללמוד על האמון שרוכש השוק לפישר גם משוק המט"ח. העובדה שהדולר מתחזק והשקל נחלש בתקופה האחרונה מלמדת כי השוק מאמין לפישר שהריבית אולי במגמת עלייה, אבל היא לא תעלה כל כך מהר. בדיוק כפי שהשווקים בארה"ב מאמינים בימים האחרונים לדברי ברננקי שייקח עוד זמן רב עד שהריבית תתחיל לעלות.


כמו בחודשים הקודמים, גם השבוע ההחלטה של בנק ישראל היתה קשה. מצד אחד, ברור שהריבית לא מתאימה לתנאי המשק והאינפלציה והיא צריכה לעלות. מצד שני, בארה"ב ובאירופה לא נראה שהריבית תעלה בקרוב. להערכתנו, העובדות האלה הופכות את כל אחת מהחלטות הריבית האחרונות לגבוליות ממש.


החודש דווקא הערכנו שבנק ישראל יעלה את הריבית בגלל סיבה אחת חדשה שלא היתה קיימת בהחלטות הקודמות – העלייה בציפיות האינפלציוניות במח"מ הבינוני (5-8 שנים) לרמה של 3% ובמקרים מסוימים אפילו קצת יותר. כבעלי ניסיון רב-שנים בשוק, האמנו שבנק ישראל ינהג כפי שנהג בעבר: הוא לא יתעלם מהמצב הזה ויעלה את הריבית כי הוא חייב לשמור על אמינות המדיניות המוניטרית. אחרי הכל, הריבית זה הנשק העיקרי של הבנק, ואם הוא לא ישתמש בה כדי לעמוד ביעד היחיד שמציבה לו הממשלה (יעד אינפלציה של 1%-3%), מתי הוא כן ישתמש בה?

ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק בישראל ובעולם

 
בנק ישראל התעלם מציפיות האינפלציה, למרות שבדרך כלל הוא כן מזכיר את הציפיות המשתקפות מהשוק. בנק ישראל דווקא הפגין אופטימיות והעריך כי בסוף השנה תרד האינפלציה לגבול התחתון של יעד המחירים ובעוד 12 חודשים תהיה בסביבות אמצע תחום היעד (כלומר 2%).


במצב הנוכחי של הכלכלה הישראלית, נראה שריבית ריאלית שלילית עלולה דווקא להביא לעלייה מסוימת באינפלציה בתקופה הקרובה. ייתכן שבנק ישראל מבסס את הערכה שלו על העובדה שבכל העולם חוץ מישראל ציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק כבר יורדות מזה מספר שבועות. אך נראה שלא רק אנחנו לא מבינים זאת אלא גם השוק, ובינתיים נראה כי בחזית הזו הוא פחות מאמין לפישר. האפיק השקלי אמנם רשם עליות חדות ביום שלאחר הודעת הריבית, אבל גם האפיק הצמוד תפקד באופן סביר, כך שציפיות האינפלציה הנגזרות מהשוק ירדו רק ועדיין אינן משקפות את התחזית של בנק ישראל.


החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל נתנה דחיפה נוספת לשוק האג"ח הממשלתי ,שמחיריו לא מפסיקים לעלות. חשוב לומר כי החלטה זו לא היתה הדבר היחיד שעמד ברקע להתנהגות העוצמתית של שוק האג"ח ביום ג' בפרט ובחודשים האחרונים בכלל, אלא גם העובדה,שהתשואות לפדיון באג"ח ממשלת ארה"ב לא מפסיקות לרדת, כשהשבוע, לראשונה מזה זמן רב, ירדו תשואות האג"ח ל-10 שנים בארה"ב לרמה נמוכה מ-3% וההנפקה של אג"ח ממשלתי לשנתיים נסגרה בתשואה של 0.6% - רמה נמוכה יותר מכפי שהיתה בשיא המשבר.


מה זה אומר?

מעבר לעובדה שהשוק ממש לא מצפה לעליית ריבית גם בארה"ב בקרוב, ולמעשה מתמחר דפלציה השוק נצמד לתחזיות השליליות על הצמיחה העולמית,תחזיות שמשפיעות בצורה אגרסיבית על שווקי המניות וגורמות לכספים רבים "לרוץ לביטחון" בדמות אג"ח AAA ,כלומר אג"ח ממשלת ארה"ב. העלייה הרצופה בשערי האג"ח הממשלתי הביאה את המחירים לרמה מלאה וייתכן קצת מוגזמת. רגיעה בשווקים עלולה להזמין מימוש באפיק זה.

הכותבים הינם מנהלי קרנות בהראל פיא

הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או  או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.

x