כשהתותחים רועמים – לא מקפיצים ריביות

ג'רום פאואל דיבר אמש בפני ועדת השירותים הפיננסיים של בית הנבחרים. פאואל דיבר על מדיניות מוניטארית, ושלח מסר מרגיע לשווקים, שהתוצאה שלהם היתה עליות בשווקים אמש.

הרקע הכללי – החשש מטיפול בהלם בשווקים

כפי שציינו בעבר, לפני המלחמה באוקראינה, הדילמה של הפד היתה משמעותית. האם הפד יעלה את הריבית בחצי אחוז, ומשם ימשיך בהלאות ריבית נוספות, מעין טיפול בהלם בסגנון פול וולקר בשנות השמונים, שהעלה את הריבית בחדות, ויצר מיתון באותן שנים. מאידך, האפשרות השנייה היתה להעלות ריבית באופן מדוד, להתקדם עם העלאות הריבית לאורך זמן ובהתאם לנתונים. זו היתה הדילמה של פאואל והפד, והחשש שהופגן בשווקים היה לכיוון טיפול בהלם.

החשש שבשווקים הגיע לאור המצב שלא רק המחירים עלו, אלא עליית המחירים החלה לחלחל לגידול בשכר, וזה כשלעצמו יכול היה לייצר מעין ספירלה שמזינה את עצמה, מה שמחייב טיפול מתאים.

פאואל, בעדות שלו התייחס למצב הדברים כפי שהיה לפני המלחמה, ואמר שאם העדות הזו היתה ניתנת לפני מצב הלחימה באוקראינה, מצב הדברים היה ברור יותר מבחינת הצורך בהעלאות ריבית, וכן מבחינת צמצום מאזן הפד. אבל, המציאות, לדבריו, השתנתה, וכעת ישנם משתנים נוספים שמשפיעים על המצב הכלכלי, בהתייחס מן הסתם למצב הלחימה בין רוסיה לאוקראינה.

כפי שהערכנו, ביום שבו נפתחה ההתקפה הרוסית על אוקראינה, מצב הלחימה בין המדינות מוציא את האוויר מהמפרשים של הנציגים הניציים בפד. השפעת הסנקציות על רוסיה, בין אם מגיעות ממדינות ובין אם מגיעות מחברות פרטיות, החשש שנלווה למצב הלחימה עצמו, למשך הזמן שמצב לחימה זה יימשך. ההשפעה על מחירי האנרגיה ועל שרשרת האספקה. הקטנת הביקושים הטבעית שתגיע תוך כדי מצב הלחימה – שוב, בין אם למשל לא טסים לאזור של רוסיה, או חברות מחרימות את רוסיה ולא מוכרות לשם מוצרים, ובין אם יש ביקוש שיורד לאור ירידה בביקוש מהמדינות האלה, וחשש כללי שמקטין את הרצון לבצע צריכה באופן כללי.

רק אם לצטט כמה מהכותרות באתר הוול סטריט ג'ורנל – רוסיה לא תקיים תשלומי ריבית, לראשונה מאז משבר 1998, הסנקציות המערביות מתחילות להשפיע על הרוסים, הבריטים מעוניינים להוציא את הרוסים משוק ביטוח התעופה, מחירי הנפט ממריאים כשהפעם האחרונה שמחירי הנפט הגיעו לרמה הזו בדרך למעלה היתה בינואר 2012, בורסת לונדון הפסיקה את המסחר בניירות ערך רוסיים, דירוג האשראי של רוסיה ירד ל-B בסוכנויות הדירוג, מרצדס משהה את הייצוא לרוסיה. אתם מבינים את הכוונה.

כל הגורמים האלה, מקטינים את הרצון של הפד לייצר טיפול בהלך לכלכלה האמריקאית, שכן קיים חשש שזה ייצר תופעה הפוכה, שבה יש אינפלציה – שנובעת מהשפעות כפי שאנחנו מכירים אותם עכשיו – מחירי הסחורות, שרשרת האספקה, עלייה בחומרי הגלם, ומצב הלחימה שמשפיע אף הוא. לזה יכולה להתלוות אבטלה גבוהה, האטה ואפילו מיתון. לזה קוראים סטגפלציה. זה מצב שהפד רוצה להימנע ממנו ככל האפשר. המשמעות של זה מעבר להיותה בעייתית, היא שקשה מאוד לצאת מזה, כי האמון במהלכי המדיניות מידרדרים, וקשה לשבור את הדפוס הזה.

הדילמה של הפד פשוטה הרבה יותר עכשיו

באופן כללי, הדילמה של הפד ברורה יותר עכשיו. ראשית, פאואל לתפיסתי די יונה. השווקים די כפו עליו את העמדה של החשש מפני אינפלציה, וזה כפה עליו להתחיל להידרש לאינפלציה, למרות שבבסיס הוא עדיין סבור שהדברים יירגעו בעתיד הקרוב.

מעבר לזה, המלחמה עכשיו משרתת אותו משני מובנים. האחד – היא תפעל כגורם ממתן ביקושים, כפי שהסברנו לעיל (צרכנים מצמצמים ביקוש, השפעת הסנקציות וכיו"ב), והשני, ואולי החשוב יותר – גם אם ייווצרו לחצים אינפלציוניים, מבחינתו של הפד זה כבר לא עליו. זו לא אשמתו. אינפלציה בארה"ב כתוצאה ממדיניות מוניטארית שגויה, מאוד מטרידה את הפד. אינפלציה כתוצאה ממלחמה, באופן כללי פחות מטרידה את הפד. ראשית, כי לא הוא גרם לזה. שנית, כי היא זמנית בהגדרה. מצב הלחימה הזה לא יימשך לנצח, ומתישהו במוקדם או במאוחר הדברים ישובו למסלול.

לאור זאת, פאואל הרגיש נינוח יותר להגיד לוועדה שהוא סבור שאין לפעול בנחישות יתר על מנת לצמצם את האינפלציה, ויש לפעול בהתאם לנתונים. השוק הבין מיד שפאואל יעלה את הריבית ברבע אחוז ב-16 במרץ, ולאחר מכן ימשיך בהעלאות ריבית של רבע אחוז בכל פעם, כשיראה שהנתונים מצדיקים זאת. למותר לציין שהשווקים אהבו מאוד את ההערות של פאואל, שבעצם חיזקו את מה שהשווקים קיוו לו. העלאות ריבית מדודות, ללא ידיעה על כמות העלאות נכון לעכשיו.