רוסיה גילתה שלרזרבות המט"ח שלה אין שום תועלת…מה זה אומר על ישראל וסין ?

תקיפת תחנת הכח הגרעינית באוקראינה ביום שישי נתפסה כעליית מדרגה בעימות הצבאי, שעשויה להביא לעליית מדרגה גם בסנקציות על רוסיה. עליית מדרגה נוספת הגיעה מהחלטה של ארה"ב לפתוח מחדש לבחינה את המכסים על סחורות סיניות (כאילו לא חסרה אינפלציה). המתח ממשיך להיות מורגש בעיקר בשוק הסחורות אבל יותר ויותר גם במערכת הבנקאית העולמית. מרווח הריביות FRA-OIS (המתאר את הפער בין ריבית הפד ללילה לבין הסכם ריביות בין בנקים) ומשמש להערכת הסיכון להלוואות הבנקאיות, קפץ ביום שישי לרמה הגבוהה שלו מאז מאי 2020. מדד הבנקים באירופה רשם ירידה שבועית של 16%. השוק עדיין מתמחר השנה העלאות ריבית משמעותיות, גם לאור נתוני שוק העבודה הרותח שביום שישי תיאר ירידה נוספת באבטלה בארה"ב ל-3.8%, אך הולך ונהיה סקפטי לגבי קצב העלאות הריבית מעבר לטווח הקצר. ההתנגשות בין הכוחות החזקים הנוכחיים ובין האינדיקציות להאטה עתידית מתבטאות לא רק בשיפוע עקום התשואות, שממשיך להתרסק (התשואה ל-10 שנים ירדה ל-1.73%), אלא גם בדברים של קובעי המדיניות עצמם: 

"נעלה ריבית ואז נוכל להוריד אותה" - נשיא שלוחת הבנק הפדרלי בשיקגו, צ'ארלס אוונס, טען שהבנק צריך להעלות את הריבית עד כדי "נייטרלית" עוד השנה, ואמר שהעלאה אחת בכל פגישה תביא את הריבית בסוף השנה ל- 1.75%-2.00%. רמה שלדבריו תהיה "קרובה מספיק לנייטרלית כדי שנוכל לנקוט בפעולה מהירה אם יהיה צורך בכך - ובה נוכל להישאר או לסגת, אם זה מה שידרש". רק נזכיר שבישראל הריבית הנייטרלית כנראה קרובה יותר לאפס, שם חיה בשלום עם צמיחה בפוטנציאל בשנים של טרום הקורונה. 

"הפד רק מעמיד פנים שהוא יעלה השנה את הריבית שש או שבע פעמים" - אסטרטג ההשקעות הראשי של BOFA, מייקל הרטנט,  מעריך כי הזינוק במחיר הנפט, ההסלמה בסנקציות והזעזועים הגדלים בשוק הפיננסי (ראה הזינוק ב-FRA-OIS), "מאיימים על המיתון העולמי". לפי הארטנט אומנם מוקדם עדיין להתמקם לחידוש ההרחבה המוניטרית. לטענתו QE5 דורש מדד S&P500 מתחת ל-4000 נק' ומרווחי אשראי באג"ח בדירוג השקעה (IG CDX) מעל 100 נ"ב. עד אז הפד ינסה להתקדם עם העלאות ריבית, אבל שבע? זו רק העמדת פנים. 

רזרבות המט"ח התגלו כאשליה - בחודשיים האחרונים בנק ישראל רואה את השקל נחלש במקביל לאינפלציה. השילוב הזה מעמיד את שמירת רזרבות המט"ח ככלי מוניטרי לא הגיונית, ובמיוחד לפני העלאות ריבית אפשריות. אך מכה הרבה יותר קשה מזאת מקבלת הרציונאליות של אחזקת רזרבות מט"ח ככלי לביטחון כלכלי. רוסיה גילתה שלרזרבות המט"ח שלה אין שום תועלת במתן ביטחון כלכלי. הבנק המרכזי ברוסיה, המחזיק רזרבות של 630 מיליארד דולר, נותק מהן ברגע שבו היה צריך אותן. בפרקטיקה ה"רזרבות" שלו מוחזקות בנכסים זרים ע"י בנקים זרים שחסומים מלהעביר אליו את הכסף הזה, או גם לקבל אותו. רויטרס ציטטו את פרופ' בארי אייכנגרין, מומחה עולמי מאונ' ברקלי לניהול רזרבות, שהעריך כי אגירת מט"ח נגד זעזועים, אסונות או משברי מאזן תשלומים נמצאת כעת בסימן שְׁאֵלָה. ההשפעה לטענתו עשויה להיות ירידה בביקוש העולמי לרזרבות. פרשני ה-WSJ מרחיקים לכת ושואלים מה התובנות החדשות הללו יעשו לסין, שמחזיקה סכומי עתק של דולרים בנכסים זרים. בינתיים רוסיה הודיעה אמש כי תאפשר לחברות ונושים רוסים במט"ח לשלם לבעלי החוב ברובל.