נגיד בנק ישראל, פרופ אמיר ירון, נשא דברים בוועידה השנתית לפורום הכלכלי הערבי

"שיפור מצבה הכלכלי של החברה הערבית הוא רווח כפול ומכופל של כולנו. היא תתרום בראש ובראשונה למשק הבית הערבי, לחברה הערבית וגם למשק הישראלי כולו. הניתוח שאציג היום ימחיש את החשיבות המאקרו-כלכלית שיש לחברה הערבית בישראל."

"התפתחות ההייטק, שמלווה בביקוש אדיר לעובדים מיומנים מייצרת הזדמנות חשובה לשילוב עובדים ערביים בתחום זה ואף להמשך פיתוח של חברות כאלו בחברה הערבית עצמה. אלו שיש בידם את הכישורים הנדרשים יוכלו למצוא את הדרך להשתלבות בהיי-טק, ואלו שמסתכלים אל העתיד יכולים להקנות את הכישורים הנדרשים. נכון הדבר גם ברמת הפרט וגם ברמת המערכת שאמונה על חינוך והכשרות."

"החברה הערבית צפויה להמשיך להיות חלק משמעותי ובלתי נפרד מהחברה הישראלית, ושיעורה היחסי בכלכלה אף צפוי לגדול בשנים הקרובות. בדרך להשגת יעד זה של הגדלת ההשתתפות של החברה הערבית בכלכלה הישראלית, ובפרט בשוק התעסוקה ישנו חסם מרכזי עליו נצטרך להתגבר יחד - שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים ערביות בשוק התעסוקה."

"כאשר לוקחים בחשבון את מצבה הסוציו-אקונומי היחסי של החברה הערבית נתוני החינוך מעידים כי בחלוקה לחמישוני טיפוח, תלמידים ערבים הנמצאים בחמישון הבינוני – חזק מגיעים להישגים גבוהים יותר מתלמידים יהודים. היסק מתבקש מחיתוך שני הנתונים הללו הינו כי שיפור מצבם הסוציו אקונומי של התלמידים יאפשר להם לסגור את פערי החינוך בצורה מהירה."

"הפערים בשוק העבודה, אשר נובעים בין היתר מהפערים במערכת החינוך מביאים לפערים של ממש באיכות החיים של האוכלוסייה הערבית, ביחס לזו היהודית. אלו מובילים לשיעור גבוה יותר של משקי בית ערבים מתחת לקו העוני. בעוד משקי הבית הערבים מהווים קצת פחות מ - 15% מכלל משקי הבית בישראל, כפי שניתן לראות בעמודה הימנית בשקף, שיעורם בקרב משקי הבית המצויים מתחת לקו העוני גבוה בצורה ניכרת"

"ההוצאה הממשלתית הממוצעת על חינוך הינה נמוכה יותר בחברה הערבית, הן לפי כיתה והן לפי תלמיד, בכל רמות הטיפוח. לאור זאת, יש להגדיל את ההעדפה המתקנת בשעות הלימוד בהתאם לעקרון של תקצוב דיפרנציאלי בכל שלבי החינוך על בסיס הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים, כדי לצמצם את פערי התקצוב. אמנם משרד החינוך כבר כעת מיישם מדיניות של העדפה מתקנת וחלוקה דיפרנציאלית של תקציבים, אולם בהקצאה בפועל נראה שעדיין יש פער עקבי לרעת בתי הספר במגזר הערבי."

"בימים אלו מגבש צוות ההכלה הפיננסית שהבנק שותף לו המלצות במגוון תחומים, וביניהם שיפור האוריינות הפיננסית של כלל האוכלוסייה, תוך התמקדות בחברה הערבית ובקבוצות אוכלוסייה מעוטות הכנסה, עידוד השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים, גיוון שפתי ותרבותי בהנגשתם ועוד. בנק ישראל ימשיך לפעול במגוון דרכים לשילוב האוכלוסיה הערבית בכלכלה הישראלית, ובתקווה כי כבר בעתיד הקרוב נראה מגמת שיפור בנושא."

שלום לכולם. אני שמח לקחת חלק בכנס החשוב הזה.

אבקש לחלק את הנאום שלי לשלושה חלקים (שקף 2): אפתח בסקירה קצרה של מצבו המאקרו כלכלי של המשק הישראלי בעת הנוכחית ואציג היכן המשק הישראלי עומד היום, הן ביחס למשבר הקורונה והן ביחס לתקופה שלפניו. אראה כיצד המשק הישראלי אמנם נפגע באופן משמעותי במהלך המשבר, אך יצא ממנו חזק, גם בהשוואה בינלאומית הרבה הודות לסקטור הייטק.

לאחר מכן אקדיש את שני החלקים הבאים להתמקדות בחברה הערבית: ראשית אנתח את האתגרים המרכזיים, מבחינה כלכלית, העומדים בפני החברה הערבית; אראה כיצד פערים באיכות החינוך במגזר מובילים לפער בשוק התעסוקה, מה שגורר פערים באיכות החיים וברמה הסוציו-אקונומית של החברה הערבית כולה. לבסוף, אתאר את האתגרים הניצבים בפני החברה הערבית מבחינת ההכלה הפיננסית וכיצד הצוות הבין-משרדי אותו מובילים בנק ישראל ביחד עם משרד המשפטים מבקש להתמודד עם הסוגייה. אקדים כבר את המאוחר ואומר כבר כעת – שיפור מצבה הכלכלי של החברה הערבית הוא רווח כפול ומכופל של כולנו. היא תתרום בראש ובראשונה למשק הבית הערבי, לחברה הערבית וגם למשק הישראלי כולו. הניתוח שאציג היום ימחיש את החשיבות המאקרו-כלכלית שיש לחברה הערבית בישראל.

אבקש לפתוח כאמור בעיקרי מצבו של המשק הישראלי (שקף 3). באופן כללי, במשק הישראלי נמשכת פעילות כלכלית רציפה ברמה גבוהה לצד נגיף הקורונה ועל רקע גלי התחלואה. הפעילות מתאפשרת, בין היתר, לאור הסתגלות מרבית ענפי המשק לפעילות לצד המגיפה. ניכר כי הגל החמישי בישראל בתהליך דעיכה. עם זאת, הסיכון להמשך מחזוריות גלי התחלואה בעתיד והתפתחות במקביל של זנים חדשים של הנגיף עודנו קיים. זאת, יחד עם ההתפתחויות הגאופוליטיות האחרונות שאנחנו עדים להם מביאים להמשך אי-הוודאות לגבי עוצמת הפעילות הכלכלית הצפויה במשק בטווח הקצר והבינוני.

בפרספקטיבה רחבה, ניתן לראות בכל הגרפים שמוצגים בשקף שמגפת הקורונה השפיעה בצורה משמעותית על המשק הישראלי וגרמה לנזק של ממש לכלכלה – אמנם הרבה פחות ממרבית המדינות בעולם, אך התכווצות של מעל ל-2% בתוצר אינה דבר של מה בכך (שקף 4). עם זאת, ניתן לראות כי המשק הישראלי מצוי בהתאוששות משמעותית בחודשים האחרונים. כך, לאחר התכווצות התמ"ג בשנת 2020, התמ"ג צמח בצורה משמעותית מאוד ב-2021. כך גם הגרעון התקציבי בשנת 2021 אינו רחוק מהרמה הדומה לזו שהיה מצוי בה ערב המשבר.

לאור זאת, יחס החוב תוצר הישראלי הצטמצם בשנה החולפת, לאחר שהתרחב בשיא המשבר, בשנת 2020. בשוק העבודה, הנתונים האחרונים מצביעים על יציבות ברמת התעסוקה הכללית, והיא אינה רחוקה מזו ששררה טרם המשבר. 

בהשוואה בינלאומית המשק הישראלי התאושש באופן מהיר ממשבר הקורונה (שקף 5). כך, ישראל מובילה בין מדינות ה-OECD בצמיחת התמ"ג ב-12 החודשים האחרונים בפער ניכר. זאת, במידה רבה הודות לסקטור ההייטק, אשר בשנים האחרונות אחראי לגידול ביצוא השירותים בישראל באופן חסר תקדים.

כאמור, מגזר הייטק הישראלי מצוי בפריחת שיא: היקף הגיוסים של חברות הייטק ישראליות בשנת 2021 גדל ב-250% (שקף 6). כך גם שיעור ההון שגויס כאחוז מהתמ"ג, אשר היה גבוה בישראל מאשר באירופה ובארה"ב אף קודם משבר הקורונה, צמח בצורה מרשימה ביותר בשנה האחרונה. 

צמיחה זו של מגזר ההייטק משפיעה על המשק הישראלי בכללותו. כעשירית מהשכירים בישראל מועסקים בהייטק ורבע ממס ההכנסה המשולם במדינה משולם על ידו. כך גם כ-15% מהתמ"ג בישראל מיוצר ע"י חברות הייטק ו-43% מהיצוא הישראלי, שכאמור מצוי בעלייה משמעותית, מיוחס לחברות ההייטק. לטעמי התפתחות זו, שמלווה בביקוש אדיר לעובדים מיומנים מייצרת הזדמנות חשובה לשילוב עובדים ערביים בתחום זה ואף להמשך פיתוח של חברות כאלו בחברה הערבית עצמה. אלו שיש בידם את הכישורים הנדרשים יוכלו למצוא את הדרך להשתלבות בהיי-טק, ואלו שמסתכלים אל העתיד יכולים להקנות את הכישורים הנדרשים. נכון הדבר גם ברמת הפרט וגם ברמת המערכת שאמונה על חינוך והכשרות.

בהסתכלות על האינפלציה, ניתן לראות כי לאחר שנים של סביבה נמוכה – ואף שלילית – האינפלציה בישראל עולה בחודשים האחרונים (שקף 7). חשוב לשים לב כי שיעור האינפלציה בישראל מוסיף להיות מהנמוכים במדינות ה-OECD.חשוב לי לציין כי אנו בבנק ישראל בוחנים כל הזמן את הסביבה הכלכלית ואת ההתפתחויות האינפלציוניות. הדבר נכון בימי שגרה, ונכון שבעתיים במציאות של אירועים משמעותיים שקורים בימים אלה.

 

עתה אבקש להציג בקצרה ניתוח כלכלי בסיסי באשר למקומה של החברה הערבית בפעילות הכלכלית במשק (שקף 8).

ראשית, יש להכיר בתמורות הדמוגרפיות המאד משמעותיות שעוברות על החברה הערבית בעשורים האחרונים (שקף 9). קצב הגידול של החברה הערבית – ביחס לשאר החברה הישראלית – הולך ויורד. כפי שניתן לראות, פריון הילודה בחברה הערבית מתקרב בשנים האחרונות לזה שבאוכלוסייה הכללית, לאחר שהיה גבוה ממנה בהרבה לאורך כל שנות קיומה של המדינה. ניתן גם לראות שקצב גידול משקלה של האוכלוסייה הערבית במדינה מתמתן, זאת לאור ההאטה בשיעור הפריון והודות לגידול באוכלוסייה הכללית, הנובע בין היתר מהגידול בחברה החרדית.

החברה הערבית צפויה להמשיך להיות חלק משמעותי ובלתי נפרד מהחברה הישראלית, ושיעורה היחסי בכלכלה אף צפוי לגדול בשנים הקרובות (שקף 10). עם זאת, כפי שמיד אראה, בדרך להשגת יעד זה של הגדלת ההשתתפות של החברה הערבית בכלכלה הישראלית, ובפרט בשוק התעסוקה ישנו חסם מרכזי עליו נצטרך להתגבר יחד - שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים ערביות בשוק התעסוקה. כפי שניתן לראות, הנשים הערביות נמצאות בפער משמעותי תעסוקתי ניכר בהשוואה לנשים שאינן ערביות.

מחקרים שנעשו בעבר בבנק ישראל מצאו סיבות מגוונת למיעוט השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה. המסקנות העלו כי כדי להוביל להגדלת ההשתתפות, נדרשים צעדי מדיניות שיובילו להעלאת רמת ההשכלה והמיומנות; צעדים שיקטינו את עלויות היציאה לעבודה, שיפעלו לשינוי נורמות חברתיות בדבר יציאת נשים לעבודה; והגדלת הנגישות למקומות עבודה.

ניתן לראות בכך הזדמנות כפולה: ראשית, הגדלת שיעור ההשתתפות של נשים ערביות תתרום לשיפור רמת החיים של האוכלוסיה ומשקי הבית הערביים עצמם. שנית, יש פה פוטנציאל גדול מאוד להעשרת שוק העבודה ביכולות של אוכלוסיית הנשים הערביות על מאפייניהן הייחודיים שכיום לא באים מספיק לידי ביטוי.

לסיכומו של חלק זה נאמר כי החברה הערבית מהווה חלק ניכר מהחברה הישראלית כולה, ועל כן האתגרים הכלכליים שמייד אציג רלוונטיים לא רק בכדי לשפר את רמת החיים של האוכלוסיה הערבית – צעד חשוב כשלעצמו – אלא הם  בעלי פוטנציאל השפעה מאקרו כלכלית על החברה הישראלית כולה. 

אפתח באחד הנושאים שהכי קרובים לליבי, המהווה בעיני – ובעיני הספרות הכלכלית – גורם מפתח לצמיחה כלכלית – איכות החינוך (שקף 11).

ניתן לראות כי באופן כללי הישגי התלמידים בישראל נמוכים מבמדינות מתקדמות, כאשר הישגי התלמידים דוברי הערבית נמוכים בהשוואה לאלה של התלמידים דוברי העברית (שקף 12). כך, בעוד ציוניהם של התלמידים דוברי העברית בקריאה, במתמטיקה ובמדעים קרובים לציון הממוצע בקרב מדינות ה-OECD, הציונים הממוצעים בכל המקצועות הללו בקרב דוברי הערבית נמוך בהרבה. עם זאת - בהתחשב בעשירון הטיפוח, הישגי האוכלוסייה דוברת הערבית גבוהים מבאוכלוסייה דוברת העברית – ולממצא זה יש משמעות חשובה בעיניי שמלמדת על הפוטנציאל. אראה זאת מייד.

לאורך השנים האחרונות ניתן לראות כי פער זה הלך והתרחב (שקף 13). על אף עלייה מסוימת בציוני התלמידים דוברי ערבית במתמטיקה בשנים האחרונות, העלייה בקרב התלמידים דוברי העברית הייתה משמעותית יותר. בקריאה, הציון הממוצע בקרב דוברי הערבית מצוי בירידה בשנים האחרונות, בעוד זה בקרב דוברי העברית דווקא בעלייה.

לפערים אלו בחינוך גורמים רבים שעל חלקם נעמוד בדו"ח בנק ישראל שייראה אור בקרוב, וחלקים ממנו אציג בהמשך כאן לראשונה (שקף 14). 

גורם מרכזי אליו ארצה להתייחס עתה הוא הפער בתשתיות תקשורת ורשת כמו סיבים אופטיים מחד, ואמצעי למידת קצה מאידך. הלמידה לאורך השנתיים האחרונות אופיינה בלמידה מרחוק מבוססת אמצעים טכנולוגיים. דומה כי גם לאחר שניתן לשוב ללימודים פרונטליים אמצעים טכנולוגיים אלו מהווים כלי משמעותי ללמידה אינטראקטיבית, שככל הנראה תשתלב במערכת החינוך בשנים הקרובות. היעדר נגישות לתשתיות מאפשרות פוגע משמעותית ביכולת ובאיכות הלמידה של תלמידים לאורך מגפת הקורונה, וכפי שאמרתי, גם לאחריה. כפי שניתן לראות בגרף שמשמאל, לתלמידים הערבים פער משמעותית בנגישות למחשב המחובר לאינטרנט ולסביבת לימודים שקטה.

ניתוח שביצענו בעבר, ותיקפנו שוב לקראת הדו"ח הקרוב מראה כי כאשר לוקחים בחשבון את מצבה הסוציו-אקונומי היחסי של החברה הערבית הנתונים מציגים תמונה מעט שונה (שקף 15). הפערים בציונים בין שתי קבוצות האוכלוסייה נובעים במידה רבה מהפערים הסוציו אקונומיים, בעוד  בהסתכלות על פי חלק מחמישוני הטיפוח התלמידים דוברי הערבית הינם בביצוע יתר ביחס לתלמידים דוברי העברית. בכך, ניתן לראות שגורם נוסף מרכזי לפערים בחינוך בין האוכלוסייה הערבית בישראל לבין זו היהודית נוגע להתפלגות היחסית של האוכלוסייה הערבית בחמישוני הטיפוח. 

בגרף משמאל ניתן לראות שבחמישונים התחתונים יש ייצוג יתר לתלמידים דוברי הערבית בעוד בחמישונים העליונים יש ייצוג יתר של התלמידים דוברי העברית. בגרף הימני ניתן לראות כי בחלוקה לחמישוני טיפוח, תלמידים ערבים הנמצאים בחמישון הבינוני – חזק מגיעים להישגים גבוהים יותר מתלמידים יהודים.

היסק מתבקש מחיתוך שני הנתונים הללו הינו כי שיפור מצבם הסוציו אקונומי של התלמידים יאפשר להם לסגור את פערי החינוך בצורה מהירה. 

באופן לא מפתיע, הפערים במערכת החינוך בין האוכלוסייה הערבית לבין זו היהודית, הביאו לפערים משמעותיים גם בשוק העבודה (שקף 16).

מסקר PIAAC הבוחן מיומנות של עובדים במספר רב של פרמטרים בהשוואה בין לאומית, עולה בבירור שלעובדים ערבים ציונים נמוכים בהשוואה לאלו היהודים (שקף 17). פערים אלו דומים לפערים בין התלמידים במבחני פיז"ה, מה שמחזק את ההשערה כי הפערים במערכת החינוך משפיעים לרעה על יכולת הפיתוח של העובדים הערבים לפתח מיומנויות עבודה.

באופן יותר ממוקד, ניתן לראות שהפערים בחינוך מקשים גם על האוכלוסייה הערבית להשתלב בעולם ההייטק, שכפי שאמרתי בראשית דבריי, מהווה מגזר בצמיחה משמעותית, באופן המשפיע על המשק כולו (שקף 18). 

פער בחינוך ברמה היסודית והתיכונית משפיע על שיעורם של הערבים מקרב הסטודנטים בתחילת הדרך; אך גם בתוך מוסדות ההשכלה הגבוהה דומה שהפערים בחינוך ממשיכים לתת את אותותיהם, שכן שיעורם של הערבים מקרב הסטודנטים בכלל המקצועות, גבוה משיעורם בלימודי מקצועות ההייטק, הדורשים ידע באנגלית ובמתמטיקה. מבין כלל מקבלי התארים בתחומי ההייטק שיעורם של הערבים זעום ועומד על כ-4% בעוד שיעורם באוכלוסייה הוא כ-25%. 

כלומר פערים בחינוך, המשפיעים לכל אורכו של מסלול הכשרתם של עובדים ערבים פוטנציאליים, מביא להשתלבות נמוכה של האוכלוסייה הערבית במגזר הייטק. ככל ששלבי הבסיס של הפירמידה יתרחבו ויתקרבו לעבר שיעורה של האוכלוסייה הערבית במדינה, כך גם תתרחב ראשית הפירמידה וערבים רבים יותר יוכלו להשתלב במגזר ההייטק. זה יהיה WIN-WIN לכל הצדדים: להייטק שזקוק לתוספת כוח אדם, ולחברה הערבית שתהנה מפריון העבודה הגבוה. 

חסם עיקרי מפני כניסה לשוק העבודה הישראלי העומד בפני האוכלוסייה הערבית הינו חסם השפה (שקף 19). רמת השליטה של האוכלוסייה הערבית בעברית הינו נמוך בכלל קבוצות הגיל. הדבר מקשה על הערבים להשתלב בשוק העבודה הישראלי, המתנהל רובו ככולו בעברית. תחת זאת, רבים בוחרים לעסוק במקצועות המאפשרים עבודה בקרבת מקום המגורים, אשר נמצאת באינטראקציה עם דוברי ערבית אחרים בלבד. זאת, על חשבון עיסוק במקצועות בעלי פריון והכנסה גבוהים יותר. חשוב לי לציין את הפגיעה הכפולה אשר הזכרתי קודם: ראשוני הנפגעים הינם הצעירים הערבים עצמם, המוצאים את עצמם מועסקים במשלחי יד עם פריון, ולכן גם שכר, נמוכים יותר. אך כאמור בכך לא תמה הפגיעה הכלכלית: בפרספקטיבה מאקרו-כלכלית, החברה הישראלית כולה מאבדת הקצאת עובדים יעילה שתתרום לשיפור הצמיחה הכלכלית.

הפערים שהצגתי אינם פרי התקופה האחרונה - הגרף המוצג בשקף מראה כי הפערים הללו קיימים לאורך זמן, ואינם משתפרים (שקף 20). הנתון בגרף מציג את היחס בין ממוצע תשובות האוכלוסיה הערבית, לבין ממוצע תשובות האוכלוסיה היהודית. כך שיחס הקטן מ-1 מציין פערים לטובת האוכלוסיה היהודית. 

כפי שניתן לראות, היחס בין שיעור האבטלה במגזר היהודי לבין זה במגזר הערבי, כמו גם יחס המשכורות החציוניות שנותר די דומה לאורך 20 השנים האחרונות. 

הפערים בשוק העבודה, אשר נובעים בין היתר מהפערים במערכת החינוך מביאים לפערים של ממש באיכות החיים של האוכלוסייה הערבית, ביחס לזו היהודית, לפי מדדים שונים (שקף 21).

הפערים בשוק העבודה, כפי שעמדתי עליהם עתה, מובילים לשיעור גבוה יותר של משקי בית ערבים מתחת לקו העוני (שקף 22). בעוד משקי הבית הערבים מהווים קצת פחות מ - 15% מכלל משקי הבית בישראל, כפי שניתן לראות בעמודה הימנית בשקף, שיעורם בקרב משקי הבית המצויים מתחת לקו העוני גבוה בצורה ניכרת . מעל לשליש ממשקי הבית בישראל המצויים מתחת לקו העוני הינם משקי בית הערבים.

כנגזרת מהפערים הכלכליים, ניתן לראות גם שלפי מדדי איכות החיים השונים הנבחנים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה התשובות שהתקבלו בקרב האוכלוסייה הערבית נמוכים בהרבה (שקף 23). כך, ניתן לראות בגרף שהיחס בכל המדדים השונים קטן מ-1 ובמדדים מסוימים אף קטן בהרבה מ-1. הדבר מצביע על כך שבממוצע יהודים נהנים מאורח חיים בריא יותר, מרוצים יותר מאזור המגורים שלהם, מאמינים בממשלה יותר, חיים בצפיפות פחותה יותר ומרגישים מעורבים יותר אזרחית בנעשה במדינה מאשר הערבים.

לאור כל זאת, גיבשנו בבנק ישראל שורת המלצות, שעוסקות בין היתר גם בנושא החינוך בחברה הערבית (שקף 24). זאת, תחת התובנה שהצגתי עתה, לפיה הפערים בחינוך עומדים ביסוד הפערים בשוק התעסוקה, אשר בתורם גורמים לפערים באיכות החיים בין האוכלוסיות השונות.

ההוצאה הממשלתית הממוצעת על חינוך הינה נמוכה יותר בחברה הערבית, הן לפי כיתה והן לפי תלמיד, בכל רמות הטיפוח. לאור זאת, יש להגדיל את ההעדפה המתקנת בשעות הלימוד בהתאם לעקרון של תקצוב דיפרנציאלי בכל שלבי החינוך על בסיס הרקע החברתי-כלכלי של התלמידים, כדי לצמצם את פערי התקצוב. אמנם משרד החינוך כבר כעת מיישם מדיניות של העדפה מתקנת וחלוקה דיפרנציאלית של תקציבים, אולם בהקצאה בפועל נראה שעדיין יש פער עקבי לרעת בתי הספר במגזר הערבי. 

כיום, תוכניות חינוך מסוימות מותנות בהשתתפות הרשות המקומית. כך, כאשר אגף החינוך ברשות המקומית אינו חזק מספיק מערכת החינוך המקומית נפגעת פעמיים. משכך, אנו ממליצים לקדם תכנית לשיפור אגפי חינוך ברשויות ערביות תוך הטמעת תהליכי תקצוב מותנים בשיפור תוצאות מערכת החינוך בישוב.

כפי שהצגתי, לשליטה בשפה העברית השפעה משמעותית על יכולת ההשתלבות בשוק העבודה הישראלי. משכך, אנו ממליצים להקדיש חלק ניכר מתוספת השעות במגזר הערבי לשיפור וקידום לימודי העברית.

דרך נוספת לשיפור החינוך במגזר הערבי היא באמצעות שיפור איכות ההוראה. על אף שכיום, לפי נתוני PISA, מעמד המורה בחברה הערבית גבוה משמעותית מאשר זה בחברה היהודית, הדבר נמצא בירידה. 

המגמות האחרונות בגיוסי עובדי ההוראה מצביעות על ירידה של איכות ההוראה בכלל, וביתר שאת בחברה הערבית. 

משכך, מומלץ לגבש כלים למשיכת מורים ומנהלים איכותיים לבתי ספר ערביים, בפרט במטרה לשפר את השימוש במשאבים המוקצים ללימוד מקצועות היסוד, ביניהם מתמטיקה, הבנת הנקרא ואנגלית, ועל מנת לתמוך בהשתלבות של תלמידים ערבים במגמות מחשבים, שבהן יש חוסר משמעותי.

בנוסף, על מנת להנגיש את החינוך באוכלוסייה הערבית ועל מנת להוריד את הצפיפות בכיתות בחברה הערבית, שהיא גבוהה מאשר זו באוכלוסייה היהודית, מומלץ לפעול להסרת חסמים לבניית בתי ספר חדשים בישובים ערביים.

בהקשר הזה ברצוני לציין את תכנית החומש לפיתוח הכלכלי-חברתי של האוכלוסיה הערבית שאושרה בממשלה לפני מספר חודשים, ומסקנותיה תואמות את ממצאי המחקרים והמלצות המדיניות שהוצגו בעבר על ידי בנק ישראל. למשאבים הניכרים שיושקעו בתכנית יש פוטנציאל לקדם משמעותית את מצבם הכלכלי של ערביי ישראל, ואת הרווחה בישובי החברה הערבית ובקרב הערבים תושבי הערים המעורבות.

הדגש ששמה התכנית הנוכחית על צמצום הפערים בחינוך, בין היתר באמצעות הקצאת משאבים שוויונית יותר ועל ידי קידום תכניות התואמות את צרכי החברה הערבית, מהווה השקעה לאומית בתחום בו התשואה הפוטנציאלית גבוהה במיוחד. 

גם ההשקעה בתכניות תעסוקה ממוקדות ובקידום הנגישות למקומות תעסוקה תוכל לסייע רבות להגדלת ההכנסות של המשפחות מהחברה הערבית ולצמצום הפערים הכלכליים. ככל שתושג התקדמות בפיתוח תשתיות השירותים ביישובי החברה הערבית, אלו יאפשרו מנופים להשגת היעדים בתחום התעסוקה, מעבר לתרומתם לשיפור רמת ואיכות החיים ביישובים.

מימד מרכזי נוסף הנוגע להשתלבות החברה הערבית בכלכלה הישראלית נוגע להכלה פיננסית. הכלה פיננסית משמעותה גישה לשירותים פיננסיים ושימוש בהן בעלויות סבירות (שקף 25). 

בשנת 2021 יזמתי הקמת צוות בין-משרדי, בראשות המשנה לנגיד בנק ישראל והמשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לעניין קידום ההכלה הפיננסית בישראל, כלומר הגברת הנגישות והשימוש בשירותים פיננסים לכלל האזרחים (שקף 26).

במסגרת עבודת הצוות נערך מיפוי מעמיק של הפערים בהכלה הפיננסית. ממצאי הצוות העלו כי רמת ההכלה הפיננסית בישראל גבוהה ודומה לרמה של מדינות מפותחות אחרות, וכי הפערים בהכלה הפיננסית מתמקדים בקבוצות אוכלוסיה מסויימות, ובפרט בולטים הפערים בין החברה הערבית ליתר האוכלוסייה. לעומת זאת בחברה החרדית נמצאו פערים נמוכים מאוד בחלק מן השירותים, ובחלקם השימוש אף גבוה יותר מאשר בציבור הכללי. בימים אלו הצוות מגבש המלצות במגוון תחומים, וביניהם שיפור האוריינות הפיננסית של כלל האוכלוסייה, תוך התמקדות בחברה הערבית ובקבוצות אוכלוסייה מעוטות הכנסה, עידוד השימוש באמצעי תשלום דיגיטליים, גיוון שפתי ותרבותי בהנגשתם ועוד. ניתוח ועבודת הצוות מתמקדים בכמה ממדים שונים בניסיון לנתח, להבין ולהעלות את רמת ההכלה הפיננסית בישראל בכלל, ובחברה הערבית בפרט. אבקש כעת להציג 3 דוגמאות לממצאים שעלו מעבודת הצוות. כאמור, אלו דוגמאות בלבד, והצוות עוסק בעוד מגוון תחומים.

ראשית, נושא שיקר לליבי, ואני מקדיש לקידומו משאבים רבים: הוא אמצעי התשלום (שקף 27). עוד בכניסתי לתפקיד הגדרתי את פיתוח שוק התשלומים בישראל כיעד אסטרטגי, ואנחנו כבר עדים לשיפור מהותי בתחום.

לפי סקר הוצאות משק בית לשנת 2021 החלק המרכזי של הוצאות משקי בית ערבים היה במזומן, ושיעור זה מצוי בפער גדול לחברה הכללית, הן היהודית והן החרדית. באופן דומה, בחברה הערבית שיעור המחזיקים בכרטיסי אשראי נמוך משמעותית מאשר בחברה היהודית, כולל זו החרדית. כך, בגרפים המתוארים בשקף, ניתן לראות שבעוד רוב מוחלט של האוכלוסייה היהודית אינו משלם חשבונות חשמל במזומן, כמחצית מהחברה הערבית עושה זאת.

שנית, מחסום השפה בו עסקתי בהקשר הפערים בחינוך, רלוונטי גם בהקשר הפיננסי; כפי שהראיתי, רמת השליטה בעברית של האוכלוסייה הערבית הינה נמוכה משל זו היהודית בכל רמת גיל (שקף 28). הדבר פוגע בגישה שלהם לשימוש באמצעים דיגיטליים ומקשה עליהם לבצע פעולות פיננסיות ובנקאיות מרחוק. עולה השאלה, האם יש צורך בהנגשה של יותר תכנים פיננסיים בערבית? ואם כן, מהי הדרך הנכונה ביותר לעשות זאת? 

לבסוף, נושא בעל חשיבות רבה והשפעה ישירה על איכות החיים של חלקים נרחבים באוכלוסיה הערבית: משכנתאות (שקף 29). ניתן לראות בשקף כי מספר ההלוואות לדיור ביחס לכמות הדירות שנרכשו או נבנו ביישובי החברה הערבית נמוך בהשוואה למגזר היהודי. בחלק גדול מהעסקאות ביישובי החברה הערבית קיימת בעיה במשכון הנכס כתוצאה מהעדר רישום מסודר בטאבו. כמות ההלוואות לדיור בחברה הערבית גדלה ב- 42% בשנתיים האחרונות. 

ניתן להציג לכך מספר גורמים. בראש ובראשונה, היעדר הרישום של נדל"ן בישובי החברה הערבית, שאינו מאפשר לרשום את הנכס כבטוחה לקבלת המשכנתא, והקושי במימוש הנכסים בעת הצורך. גורמים נוספים הם הפער באוריינות הפיננסית בין החברה הערבית ליתר האוכלוסייה, העדר מידע פיננסי על הלווים, שהיה מאפשר לגופים להעמיד אשראי בסכומים ניכרים, וכן שוני תרבותי, המתבטא במיעוט מסחר בקרקעות בחברה הערבית. הצוות גיבש תכנית במסגרתה ניתן יהיה להעניק ערבויות מדינה ללווים, תוך כדי הסדרת הרישום של הנכסים. תכנית זו נבחנת כעת מחדש על ידי צוות בראשות החשב הכללי במשרד האוצר, שבסופו של דבר יצטרך לממן תכנית כזו אם יוחלט להוציא אותה לפועל. 

כאמור, אלו רק 'טעימות' על קצה המזלג מעבודת הצוות שאנו בבנק ישראל זוכים לקחת חלק בהובלתו. אין לי ספק ששיפור בסוגיות אלו יסייעו רבות לשיפור מצב החברה הערבת ואני שמח שבנק ישראל לוקח חלק משמעותי בקידום הנושא.

לסיכום, ראינו כי הכלכלה הישראלית נמצאת במצב טוב, ומתאוששת בצורה נאה מהמשבר (שקף 30). האינפלציה עולה, אך עדיין נמצאת בסביבת הגבול העליון של היעד, ואינה חריגה בהשוואה בין לאומית. בנוסף, עסקנו במצבה הכלכלי של החברה הערבית: ראינו כי פערים המתחילים בחינוך, עוברים לפערי מיומנות בשוק העבודה ומתבטאים לבסוף במדדי איכות חיים נמוכים יותר. לבסוף, הצגתי "טעימה" מעבודת הצוות הין משרדי להגברת ההכלה הפיננסית בישראל. 

אסיים בהתחייבות כי בנק ישראל ימשיך לפעול במגוון דרכים לשילוב האוכלוסיה הערבית בכלכלה הישראלית, ובתקווה כי כבר בעתיד הקרוב נראה מגמת שיפור בנושא.

אני מאחל לכולם המשך כנס פורה מעניין ומלמד, תודה רבה.

למצגת שהוצגה