צילום: ישראל הלוי
מיכאל לוי
31/03/2022
במושב שעסק בגיוון מגדרי בדירקטוריונים, התייחסה יפעת סלע, סמנכ"לית ברשות החברות הממשלתית, לפערים ולאתגרים בשילוב נשים בדירקטוריונים. המושב נערך השבוע במסגרת כנס אחריות דירקטורים ונושאי משרה של משרד עורכי הדין פרל כהן, פירמת רואי החשבון Deloitte ישראל ואיגוד החברות הציבוריות בבורסה לני"ע בתל אביב.
נכון להיום, רק רבע מהדירקטורים בחברות הנסחרות בבורסה הן נשים, כשהייצוג של מגזרי מיעוט קיים באחוזים קטנים אף יותר. ב-14 חברות בלבד יש רוב נשי בדירקטוריון ואילו ב-22 חברות אין כלל נשים במועצת המנהלים. הבעיה חמורה יותר בשוק הפרטי - רק 10% מהדירקטורים בחברות הפרטיות שאינן ממשלתיות או עירוניות הם נשים. בניסיון לצמצם את הפער המגדרי, הוקמה נבחרת הדירקטורים בחברות ממשלתיות אשר מציבה קריטריונים לקידום הגיוון ולהקטנת הפערים המגדריים והמגזריים סביב שולחן הדירקטורים.
משתתפות המושב שהנחתה ד"ר מורן אופיר מאוניברסיטת רייכמן, דנו בדרכים לקדם את הנושא בשטח. יפעת סלע, סמנכ"לית ברשות החברות הממשלתית סיפרה על התהליך שנעשה. "עשינו שיווק מסיבי לכלל הציבור לנבחרת הדירקטורים 2022 – וניגשו רק 30% נשים, וזה חבל, זה אומר משהו על האמון במערכת. חקיקה זה חשוב אבל שינוי חברתי משמעותי צריך להגיע גם מלמטה למעלה ולא רק מלמעלה למטה".
"לא נוכל לחכות עוד 20 שנה כדי לסגור את הפערים"
חברות המושב התייחסו גם לחוסר הגיוון האתני ולכך שהמגזרים הערבי והחרדי כמעט ולא מיוצגים בדירקטוריונים. לדברי רו"ח אימאן זועבי, חברת נשיאות לשכת רואי חשבון לשעבר, הדרך לגיוון אתני עוד ארוכה: "אנחנו תקועים עדיין בגיוון המגדרי ואם לא הגענו להישגים שם אז איך נגיע לגיוון מגזרי? תהליך דומה של עיסוק בגיוון מגדרי לצד גיוון אתני מתרחש בכל העולם והמדינות שאימצו את זה באופן ברור, אלו מדינות סקנדינביה שקידמו חקיקה בעזרת רגולציה. האמירה "אין לנו מועמדים" היא בריחה מאחריות. יש לנו הרבה, וכמו שהנשים הוכיחו את עצמן גם המיעוט יוכיח את עצמו. רו"ח זועבי הזכירה את המינוי של ד"ר סאמר חאג' יחיא לתפקיד יו"ר דירקטוריון בנק לאומי. לדבריה, "יו"ר בנק מהחברה הערבית זו דוגמא שמראה עד כמה יש מקום לתקן. גם לחברה הערבית כמובן יש אחריות, אבל המדינה צריכה לפעול בעניין ולא לחכות. אם יהיו לנו דירקטורים בחברות ערביות זה גם יכניס בעתיד חברות ערביות לבורסה".
בתגובה לכך אמרה יפעת סלע כי רשות החברות הממשלתיות רוצה וחייבת לראות ייצוג של החברה הערבית. לדבריה, "כיום ישנם 23 דירקטורים מהחברה הערבית בחברות ממשלתיות. בנבחרת יהיו לפחות 10% מהחברה ערבית, עולים חדשים, בני העדה האתיופית, חרדים ובעלי מוגבלויות, 50% נשים, סה"כ כ-1100 אנשים. סלע ציינה כי היא מקווה שיהיה גם ייצוג לפריפריה. "פנינו לגופים שיש להם נגישות לאותם אנשים ואני מקווה שהנבחרת תהיה מגוונת".
עו"ד קליה קליין, שותפה וראש מחלקת דיני עבודה במשרד פרל כהן ציינה את היתרונות של דירקטוריונים עם אחוז נשים גבוה: לדבריה, "בדירקטוריונים שבהם יש גיוון רואים תוצאות עסקיות משופרות בשיעור של 15-18%. בהחלט ניכר שמגוון דעות משפרות את התוצאות העסקיות. בהיבט המשפטי – למשל בטיפול בסוגיות של הטרדות מיניות, כשיש דירקטוריון או הנהלה מעורבת של נשים וגברים - קבלת ההחלטות יותר נכונה משתי הכיוונים. הרבה פעמים שיש הנהלה שהיא כולה גברית – לפעמים החלטות מתקבלות מתוך פחד. כאשר יושבת אישה בדירקטוריון יש יותר אמון בהחלטה וזה כשלעצמו נותן יתרון גדול. היום הדירקטוריון צריך להיכנס להרבה יותר נקודות מגדריות וצריך לתת דיווחים פנימיים היכן הם עומדים מבחינת השכר, וגם פה אני מעריכה שכשהדירקטוריון מגוון אז גם ההחלטות איך לעשות את הפילוח בקבוצה יתקבלו כיותר הגונות וסבירות וזה יהווה למעשה גם הגנה משפטית".
נכון לרגע זה אין עדיין חקיקה מספיקה בנושא וחסרים כוחות שוק שדוחפים לגיוון מגדרי בחברות הציבוריות בסקטור הכללי. רו"ח זועבי אמרה כי: "לא נוכל לחכות עוד 20 שנה כדי לסגור את הפערים. צריך לעשות עבודה פוליטית, ובמקביל להראות את הרווח העשוי להגיע מגיוון מגדרי ואתני".
בנושא הגיוון המקצועי, שיתפה מניסיונה האישי רו"ח מיכל בריקמן מרום, בעלת חברה לייעוץ עיסקי ופיננסי, דירקטורית בחברות ישראליות ובינלאומיות: "באתי מהשטח, כיהנתי בכ-28 דירקטוריונים, וראיתי שיש שתי גישות בנושא: גישה ששואלת את המועמד לדירקטוריון לגבי הבנתו בראיית חשבון, וגישה שניה שמבקשת הבנה עסקית בעסק הרלוונטי הספציפי. הגיוון המגדרי הוא חשוב אבל הגיוון המקצועי לא פחות, ולכן לדעתי צריך לשנות את השאלון הבסיסי להגשת מועמדות לתפקידי דירקטורים ולהוסיף סעיפי מומחיות ושאלות כגון: מה תוכל לתרום לדירקטוריון כאשר אתה מצטרף אליו?". מרום הביאה כדוגמא את העסקה של האחים חג'ג' לרכישת בתי הזיקוק בחיפה וציינה כי "בבואם לרכוש את בתי הזיקוק חשוב להבין האם מישהו בדירקטוריון החברה מבין גם בעסקי האנרגיה ובתי הזיקוק ולא רק בענף הנדל"ן".
בתמונה מימין: מיכל בריקמן, מרום קליה קליין, אימאן זועבי, יפעת סלע, מורן אופיר.
