הוויכוח הכלכלי בארה"ב בעיצומו. כולם יודעים שהחוב האמריקאי הריבוני הופך לבעיה של ממש. כולם מסכימים שיבוא היום שבו בארה"ב יצטרכו לאמץ תוכנית קיצוצים. אך פה מסתיימת ההסכמה בין כלכלני אמריקה.
עד כמה כלכלת ארה"ב אמורה להיות חזקה בטרם נוכל להתחיל לצמצם? ומתי היא אכן תגיע לשם? אלו הן השאלות הקשו שיש לתת עליהם את הדעת.
ה"בזבזנים"
בראיון שנערך לאחרונה עם ארסקין בוולס אחד מחברי ה"ועדה לחוב בינלאומי" של ארה"ב, הוא ניסה לענות על כמה מהשאלות שמוזכרות במזכרת הקודמת.
יש להתחשב במשנה תוקף לדבריו של בוולס. וודאי בזמנים בהם האחראים על המדיניות הכספית בארה"ב ממלאים את פיהם מים*. בפורום בו השתתף האחרון הוא ניסה להתחמק מן השאלה "מתי" בכדי בכל זאת לנסות ולתת מענה כנה למחשבתו.
תזמון הוא אינו מונח שניתן להקל בו את הראש
לדבריו, אם תקצץ טרם הזמן המתאים לכך, תוכל לגרום לכלכלה להתדרדר אל מצב גרוע יותר. בתוך כך תגרום לחוב האמריקאי להפוך לבעיה חמורה אף יותר, אחרי הירידה במיסים.
מאידך, אם תשתהה עם החלטותיך, החוב האמריקאי יכול לגרום לשוק ההון אשר מתייחס לתפיחת החוב בצורה שלא משתמעת לשני פנים, להשתולל וכך שוב להחמיר את בעיית החוב.
עובדי כל ארה"ב- התאחדו
יש שיאמרו שנתוני האבטלה הם הנתונים הבלעדיים שצריכים להדריך את קובעי המדיניות לגביי ארגומנט החוב.
לכל אחד דעה משלו: הכלכלן דוויד ווקר הציע השבוע 7% ויליאם גייל קולגה מכוון ל 6%. הנתונים הרשמיים מעידים שהאבטלה כיום באמריקה היא 9.5%, עם צפי ל 8% ב2012 ו6.3% ב2013.
לעומתם, אישים דוגמת כמו ג'יימס הורני חבר הועד למדיניות פיסקלית, אשר טוען שנתוני הכלכלה חייבים להיות משולבים עם אינדיקאטורים אחרים. אחד מהם הוא למשל הצפי לצמיחה כלכלית. לטענתו זה לא יהיה חכם לפעול לצמצום החוב דווקא עכשי. אך כשיוחלט אכן לעשות כך, יהיה זה בכייה לדורות אם זה יעשה ללא כלכלה שמגשימה את פוטנציאל הצמיחה שלה.
כל הדעות שהוזכרו עד עתה יכולים להיחשב כמוטה לצד התעשייה ומדד התעסוקה עצמו הוא גס וכללי מדי. בכל זאת ניתן להבין על פי הדעות כי לא נראים סימנים באופק של רצון לצמצום החוב.
הטענה החדשה ביותר הנוגעת לשוק התעסוקה בארה"ב ובמערב בכלל היא שיש לשנות את סדריה. כלומר הממוצע של אבטלה מובנית בחישובי התעסוקה צריך לעלות. כלומר, העלייה ברמת החיים והירידה ברמת המחירים הביאה לעליה באחוזים של האנשים שאינם חפצים בעבודה ממשית. אלמנט בחירה שחייב להיכלל בחישובים הכלכליים. בארה"ב הם החליטו לעדכן את הספרים מ4.5% ל5.3% בטווח הבינוני רחוק (2003).קנת' קונרד ראש ועדת התקציב של הסנאט טוען כנגד כולם שהחוב הוא הקללה האמיתית לכלכלת ארה"ב ויש לקצץ ומייד. כנראה בגלל זה הוא קיבל את התפקיד שלו.
|
קחו את הזמן
אליס ריוולין, הדירקטורית לשעבר של CBO טוענת שיש לשלב בין שתי הדעות. לטענתה תוכנית קיצוצים צריכה לצאת הפועל בטרם הכלכלה תחלים באופן מוחלט. אין צורך להמתין לסימנים מוחשיים ממש טענתה היא שסימנים מוחשים לתזמון נכון, לא יהיו בשטח, אולי עשור מהיום. כך היא אומרת, תתרמו לצמצום החוב העתידי הריבוני ולא תפגעו בכלכלה בהווה.
דעה זו שונה מן הדעה של בוולס בתחילה, אשר להזכירכם מבקש סימנים מוחשיים להתאוששות. בשאלה, אלו סימנים יהיו אלה מבחינתו, ענה: "אני אדע לזהות אחד- כשאני אראה אחד".
*בן ברננקי, נגיד הבנק המרכזי האמריקאי אמר כי ההתאוששות הכלכלית מעוררת חשד, אך סירב להתייחס אל מעשיו בנידון.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.


>


