סוד גלוי הוא שכאשר משקיעים זרים פונים לשים את כספם באחד העם, בראש סולם העדיפויות שלהם עומדים מניות הבנקים, לצד חברות גדולות ופופולאריות כגון כי"ל וטבע. המשקיעים הזרים פונים למניות הבנקים כאשר מגיעות חדשות טובות אודות הכלכלה הישראלית, ובמיוחד כאשר משתפרות התחזיות העתידיות לגבי המשק המקומי. הסיבה לכך הינה שקיים מתאם גבוה מאוד בין ביצועי הבנקים לבין הביצועים של המשק הישראלי בכללותו. כלומר, בניגוד לחברה כגון כי"ל, שיכולה ליהנות ממחירי דשנים גבוהים ללא קשר לכלכלה המקומית, רווחי הבנקים בישראל תלויים במידה גדולה מאוד במשק הישראלי.
קיימות לכך שתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה הינה שעיקר פעילות הבנקים בישראל היא מתן אשראי לפירמות ולמשקי בית במשק המקומי. אמנם חלק מהבנקים התרחבו בשנים האחרונות לחו"ל, אולם עדיין החלק הארי והמהותי של הפעילות שלהם נותר במשק המקומי.
הסיבה השנייה נובעת מהמבנה של מערכת הבנקאות המקומית. בניגוד לארה"ב, בה קיימים מאות בנקים קטנים ובינוניים אשר יכולים להגדיל את נתח השוק במאות אחוזים, בישראל מערכת הבנקאות הינה ריכוזית יותר. עקב כך, הבנקים הגדולים (פועלים ולאומי), המהווים את החלק הארי של המדד, אינם יכולים לצמוח הרבה על ידי הגדלת נתח השוק שלהם וצמיחה ברווחיהם תנבע בעיקר מגידול בסך פעילות האשראי במשק.
מתי גדלה פעילות האשראי במשק? כאשר ישנה צמיחה כלכלית! אנו למדים אפוא שהשקעה בבנקים בישראל כמוה כהשקעה או הימור על הביצועים העתידים של המשק הישראלי.
תעודות סל על מדד הבנקים בישראל שם התעודה בנקים (DJTBAK) -1.61% ת"א בנקים -11.00% ת"א בנקים -11.11% ת"א בנקים -11.13% ת"א בנקים -11.14% ת"א בנקים -11.19% מדד ת"א בנקים -11.34%
התמחור של מניות הבנקים"עקב המבנה של מערכת הבנקאות הישראלית, אשר אינו מאפשר צמיחה מהירה של הבנקים, תמחור סביר (בהנחה שהסביבה המאקרו הכלכלית יציבה) הוא בסביבות מכפיל 12 על רווחים נורמאליים. כאשר רווח ממוצע של הבנקים הישראליים לאורך השנים- הנו כאחוז מסך הנכסים אשר במאזנם.
על בסיס מודל זה, אשר מתרכז ברמת המיקרו, קיים דיסקאונט של כ-15% במחירי הבנקים בישראל. "
עקב המבנה של מערכת הבנקאות הישראלית, אשר אינו מאפשר צמיחה מהירה של הבנקים, תמחור סביר (בהנחה שהסביבה המאקרו הכלכלית יציבה) הוא בסביבות מכפיל 12 על רווחים נורמאליים. כאשר רווח ממוצע של הבנקים הישראליים לאורך השנים- הנו כאחוז מסך הנכסים אשר במאזנם.
על בסיס מודל זה, אשר מתרכז ברמת המיקרו, קיים דיסקאונט של כ-15% במחירי הבנקים בישראל.
ומה בכל זאת הסיכונים?
בנקים צומחים על ידי מתן אשראי, ובכדי שהרווחים שלהם ייפגעו צריכה להיות ירידה בגידול בכמות האשראי במשק ו/או הרעה ביכולת הלווים להחזיר את ההלוואות שלהם. למן שנת 2007, עקב ההרעה בתנאים הכלכליים העולמים פנו הבנקים הישראלים להגדיל את ההלוואות למשקי הבית, במיוחד באמצעות מתן משכנתאות. הפריחה בשוק הנדל"ן עזרה למשק הישראלי להתמודד בהצלחה יחסית עם המשבר הכלכלי העולמי וכן עזרה לבנקים המקומיים לשמור על רמת רווחיות גבוהה.
הפריחה בשוק הנדל"ן המקומי, לוותה בעליית מחירים משמעותית של כ-20% בשנה האחרונה וכ- 60% בחמש השנים שחלפו. ירידה משמעותית במחירי הנדל"ן לצד גידול באי ההחזרים של משכנתאות עלולה לפגוע משמעותית ברווחי הבנקים, לצד פגיעה בכלכלה הישראלית בכללותה. יתרה מכך, האטה כלכלית שמקורה בסקטור הנדל"ן, עשויה לפגוע ביכולת ההחזר של פירמות שונות אשר קיבלו אשראי מהבנקים. (פירמות בסקטורים אשר נהנו מהפריחה כגון נדל"ן וקמעונות.)
מה הסיכויים למשבר בסקטור הנדל"ן אשר יפגע ברווחי הבנקים?
לאחרונה גוברים הקולות מכיוונו של בנק ישראל והמפקח על הבנקים כי הם מודאגים מעליית מחירי הנדל"ן וכי הם נחושים לעשות כל שביכולתם על מנת לעצור את עליית המחירים. עיקר דאגתם נובעת מן העובדה ש-60% מהמשכנתאות שניתנו בשנתיים האחרונות ניתנו בריבית הצמודה לריבית הפריים. כלומר, בתסריט שבו יעלה בנק ישראל את הריבית, כפי שהוא עושה בקצב מדוד ואיטי בחודשים האחרונים, תשלומי המשכנתאות של משקי הבית יעלו.
על פי נתוני בנק ישראל שפורסמו לאחרונה, כל עלייה של 1% בריבית הפריים תתרגם לעלייה של כ-600 שקלים בהחזר של משכנתה ממוצעת. במידה וריבית בנק ישראל תגיע לרמות "נורמאליות" (מעל לרמת האינפלציה), ההחזרים החודשיים של משפחות רבות עלולות לעלות במאות ואף אלפי שקלים. נציין כי כבר היום ההחזר החודשי של משכנתא ממוצעת הנו בגובה של 26% מההכנסה של משקי הבית.
צעד נוסף שבו נקט בנק ישראל והמפקח על הבנקים הנו החמרה של ההגבלה להלוואה מקסימאלית של משכנתא. עד ה-1 ביולי ניתן היה לקחת הלוואה לקניית דירה בשיעור של 70% מערך מהדירה אולם עקב ההגבלות החדשות ניתן לקחת הלוואה של 60% מערך הדירה. משמעות ההנחיה היא שקוני הדירות יאלצו לשלם מקדמה הגבוהה ב-33% מאשר היו עושים ערב ההנחיה.
העלייה בריבית ושינוי תנאי מקדמה יפגעו בביקוש השולי לדירות, ובבנק ישראל מקווים שהדבר יספיק בכדי לצנן את שוק הנדל"ן הלוהט.
אולם, עצירה של עליית המחירים, ואפילו ירידת מחירים של אחוזים בודדים אין בה בכדי לפגוע ברווחיות הבנקים באופן משמעותי. סביר כי הרווחים שלהם ממתן משכנתאות יתמתנו מעט, אולם ייתכן גם כי הדבר יקוזז על ידי רווחים בפעילויות אחרות.
בכדי שרווחי הבנקים יפגעו בצורה משמעותית צריכה להיות הרעה ביכולת ההחזר של הלווים. נציין כי גם בתסריט כזה, מצבם של הבנקים הישראלים טוב מאשר היה של עמיתיהם בארה"ב בשנת 2008, משום שדרישות המקדמה שלהם נוקשות בהרבה. (בארה"ב דרישות המקדמה היו פעמים רבות כ-5% מערך הדירה ואף נמוך מכך.)
במידה ויהיה גידול בחדלות הפירעון של משכנתאות יוכלו הבנקים לממש את העירבון שברשותם, קרי הדירה, ולמכורה בשוק. מכיוון שהדירות נקנו עם תשלום מקדמה של כ-30% מערך הדירה, רק ירידה בשיעור דומה תגרום להפסד לבנק.
תעודות סל בחסר על מדד הבנקים בישראל שם התעודה מדד בנקים* 25.54% מדד תל אביב בנקים* 16.64% ת"א בנקים* 15.58% ת"א בנקים* 14.46% ת"א בנקים* 11.54% תסריט "האימים" תסריט ה"אימים" הנו מצב בו מחירי הבתים בישראל יורדים בשיעורים דו ספרתיים. במקרה כזה, הבנקים יחששו שהם לא יוכלו למכור את הדירות במחיר גבוה מספיק בכדי לכפר על חדלות הפירעון של הלווים. הם ימהרו אפוא למכור את הדירות המעוקלות, מה שיגרום ללחץ נוסף על המחירים כלפי מטה. בתסריט גרוע במיוחד יגדל הגרעון הממשלתי כתוצאה מירידה בתקבולי המיסים, מה שיגרום לריביות הארוכות במשק לעלות, וכתוצאה מכך תשלומי המשכנתא של משקי הבית יעלו אף יותר. הלווים ירצו כמובן לשנות את מסלול המשכנתא מריבית פריים לריבית קבועה, אולם מכיוון שערך הדירה שלהם ירד, ומכיוון ש"כולם" ירצו לעשות זאת באותו הזמן הם לא יוכלו לעשות כן.
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.





