‏‏‏‏‏‏ניתוח חשיפת מערכת הבנקאות לסיכון המעבר במסגרת סיכוני האקלים

 

 
Image by Gerd Altmann from PixabayImage by Gerd Altmann from Pixabay
 

מורן שקד
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
17/05/2022

המודעות הגלובלית לקיומם ולהיקפם של סיכוני סביבה גוברת בשנים האחרונות. על רקע תופעות אקלימיות שמתרחשות בעולם ולנוכח נתונים מדעיים שממחישים את היקפם של סיכוני האקלים ואת הדחיפות לטפל בהם,  גוברת  במיוחד הדאגה באשר לסיכונים שנובעים משינויי אקלים. מבין כלל הגופים שחשופים בפני סיכוני סביבה משמעותיים ובכלל זה סיכוני אקלים, מצויה גם מערכת הבנקאות.

על רקע משבר האקלים מוצג בתיבה זו ניתוח של היקף החשיפה של מערכת הבנקאות ללווים גדולים[1] עם היקפים גבוהים של פליטות גזי חממה (במונחים של פליטות שקולות CO2[2]), חשיפה שעלולה לטמון בחובה סיכונים לנוכח המעבר לכלכלות מאופסות פליטות.[3] ניתוח זה מושג על־ידי הצלבתם של שני מאגרי מידע פרטניים – מרשם הפליטות של מפעלים תעשייתיים שמנוהל על־ידי המשרד להגנת הסביבה (להלן, המפל"ס) ומאגר חשיפות אשראי גדולות שמבוסס על דיווחי הבנקים לפיקוח על הבנקים. ההצלבה בין מאגרי המידע הללו מהווה ניתוח ראשוני וחלקי של מידת החשיפה של מערכת הבנקאות לסיכונים שקשורים למשבר האקלים, שכן מאגרי המידע כוללים כרבע מתיק האשראי הבנקאי וכ-60% מהיקף פליטות גזי החממה בישראל (איור 1) ולכן אינם משקפים את תמונת המצב המלאה של היקף הסיכונים. הלווים שנכללו בניתוח במסגרת זו  מהווים את המקור לכ-89% מסך הפליטות שמדווחות במאגר המפל"ס.

מהניתוח עולה כי יתרת סיכון האשראי הכולל ברוטו[4] (להלן, יתרת סיכון האשראי) ללווים גדולים עם היקפי פליטות שקולות CO2 גבוהות[5] (להלן, לווים מזהמים) עמדה על כ-19.1 מיליארד ש"ח לסוף שנת 2020 ומשקפת גידול של כ-57% בהשוואה לסוף שנת 2019, אז עמד היקף אשראי מסוג זה על כ-12.2 מיליארד ש"ח. יתרה זו לסוף שנת 2020 מהווה גם כ-6% מיתרת סיכון האשראי ללווים גדולים[6] במערכת הבנקאות, שיעור גבוה בהשוואה לשנתיים שקדמו לה שבהן עמד שיעור זה על כ-3.8% בממוצע.[7]

הניתוח הראשוני מעלה בנוסף כי בהתאם להחלטת הממשלה שאושרה במהלך שנת 2021 בנוגע לתמחור פליטות[8], היקף המיסוי שייגבה מלווים מזהמים יעמוד על כ-7 מיליארד ש"ח (לוח 1), שמהווים כ-37% מיתרת סיכון האשראי לאותם לווים.

לתיבה המלאה

[1] לפי הוראת הדיווח לפיקוח על הבנקים של מערכת חשיפות אשראי גדולות (מערכת d810), היקף החבות המזערית לצורך הדיווח למערכת עומד על 20 מיליון ש"ח.

[2] פליטות שקולות פחמן – CO2 equivalent emissions:

A carbon dioxide equivalent or CO2 equivalent, abbreviated as CO2-eq is a metric measure used to compare the emissions from various greenhouse gases on the basis of their global-warming potential (GWP), by converting amounts of other gases to the equivalent amount of carbon dioxide with the same global warming potential. Carbon dioxide equivalents are commonly expressed as million metric tons of carbon dioxide equivalents. (European Environment Agency - Glossary, based on: IPCC Third Assessment Report, 2001)

[3] לראיה, "הסכם פריז", הסכם בין־לאומי בנושא שינויי אקלים, שאושר במסגרת ועידת האקלים שהתקיימה בפריז בדצמבר 2015. ההסכם כולל, בין היתר, התחייבות לנקיטת צעדים להפחתת פליטת גזי חממה במטרה להגביל את ההתחממות הגלובלית לפי יעדים שנקבעו בהסכם. ההסכם אומץ על־ידי מדינות רבות ברחבי העולם וביניהן ישראל (באפריל 2016) ונכנס לתוקף בנובמבר 2016.

[4] סך האשראי המאזני והחוץ מאזני, לאחר מחיקות ולפני הפרשות להפסדי אשראי ולפני ניכויים.

[5] במסגרת תיבה זו, לווים עם היקפי פליטות שקולות CO2 גבוהות, הוגדרו כלווים שהיקף פליטותיהם עומדים בתנאי הסף המזעריים לצורך דיווח למאגר המפל"ס. בתוך כך, עבור חלק ניכר מהחברות שעומדות מעל לתנאי הסף לצורך דיווח למפל"ס, אין נתונים מדויקים בדבר היקף הפליטות שלהן. בהתייעצות עם מנהלי המאגר הנחנו כי ממוצע הפליטות שקולות CO2 של חברה עם היקפי פליטות נמוכים הוא 500 טונות בשנה לדיווח.

[6] בתיבה זו מנותחים לווים גדולים שהינם חברות ותאגידים רשומים בלבד (בעלי מספר ח.פ), אלא אם נכתב במפורש אחרת­.

[7] נציין כי בשלב זה קיים קושי להשוות את שיעור החשיפה של מערכת הבנקאות הישראלית לאשראי מסוג זה לשיעורי החשיפה המקבילים במדינות אחרות עקב מגבלת נתונים וגילויים. אולם נראה כי בשנים הקרובות, עם כניסתם של תקנים אחידים לגילויי מידע אקלימיים, ניתוחים ברי השוואה בראייה בינ"ל יהיו ישימים יותר.

[8] בהתאם להחלטה מספר 286 של הממשלה מיום 1 באוגוסט 2021, להרחבה ראו:  https://www.gov.il/he/Departments/policies/dec286_2021