למי ששכח, בשנים הקרובות הממשל יצטרך להתמודד עם בעיית החוב התופח, וכפי שניתן לראות מהגרף המצורף (שמבוסס על הערכות ה CBO, המשרד לתקציב של הקונגרס, בתרגום חופשי מאוד), החוב יתפח מאוד. במצב שבו תקבולי המיסים יורדים, הגרעונות של הממשלים המקומיים גדלים, יש מעט מאוד דרכים שבהם ניתן להפחית את החוב. ניתן לקצץ באופן חד בתקציב, מה שעלול להעמיק את המשבר, וניתן גם לשחוק את החוב. או במילים אחרות, ליצור אינפלציה. אבל יצירת אינפלציה בארה"ב כיום זוהי משימה לא פשוטה, כשלמעשה אחד החששות המרכזיים היום הוא מפני דיפלציה ולא אינפלציה. אז איך בכל זאת יוצרים אינפלציה ? מציפים את השוק בכמויות אדירות של מזומנים, מגבילים מאוד את יכולתם של הבנקים להפקיד בבנק המרכזי ולמעשה מכריחים אותם להלוות ולהגביר את הצריכה. קונספירטיבי ? אולי, אבל אי אפשר לפסול לגמרי. חברת המחקר "CAPITAL ECONOMICS" חישבו את האפקט של עלייה באינפלציה על החוב האמריקאי.
המספרים
המספרים פשוט אדירים. במידה והאינפלציה תישאר ברמתה הנוכחית, החוב יעפיל תוך עשר שנים לרמה של כ 130% מהתוצר. אם האינפלציה תעלה ל 4%, החוב יעלה ל 100% תוצר בלבד. באינפלציה של 7%,החוב נשחק לרמה של כ 70%, נמוך מרמתו כיום. כפי שניתן לראות מהגרף, ההשפעה ארוכת הטווח על החוב היא עצומה, ולמעשה, ארה"ב לא תוכל לעולם להרשות לעצמה להזניח את הבעיה לעוד הרבה זמן.
כמובן שלעלייה באינפלציה יש השלכות נוספות כמו עלייה בתשואות על אגרות החוב הממשלתיות, מה שאומר שגם הוצאות המימון של הממשל עולות. לזה יש כמובן גם השפעה על הוצאות המימון של הפירמות. אבל דומה שבמקרה הזה התרומה של אינפלציה עשויה לעלות על הנזק שהיא תגרום. במידה ותיאוריית הקונספירציה הזו אכן מציאותית, זו לא תהיה הפעם הראשונה בהיסטוריה שבה הממשל ביחד עם הפד עושים יד אחת כדי לשחוק את החוב הלאומי. לדוגמה, בין השנים 1946 – 1951, יחס החוב התוצר של ארה"ב ירד מרמה של 109% ל 62%, כאשר האינפלציה המצרפית באותה תקופה הסתכמה ל 50% (!!!). הפד הוא היום הרוכש הגדול ביותר של אגרות חוב ממשלתיות בשוק. סביר להניח שבלעדיו התשואה הייתה מאמירה כבר לרמות גבוהות בהרבה מהרמות הנוכחיות, ולכן קשה לנו למצוא הסבר הגיוני להמשך מדיניות הרכישה שלו, מלבד הסברה שהועלתה בשורות הנ"ל.
מה כל זה אומר לגבינו ? הקשר שבין התשואות על האגרות האמריקאיות לתשואות המקומיות (כמו גם על תשואות של משקים צומחים רבים אחרים) יילך ויקטן. התשואות שם יורדות מסיבות שמקורן הוא בעיקר מקומי, ולכן ההשלכה מכך על תשואות של שווקי אג"ח ברחבי העולם תפחת. שווקי האג"ח בעולם יחלו להיות מושפעים יותר מגורמים מקומיים ופחות מגורמים גלובליים. לכן, בנקודה זו אנו נייחס חשיבות מופחתת להפרשי תשואות/ריבית בינינו לבין משקים אחרים. כפי שכתבנו בעבר, אנו סבורים שבעולם החל תהליך של היפרדות בין רוב השווקים המפותחים למתפתחים. התהליך יבוא לידי ביטוי לא רק בנתונים הכלכליים של כל משק, אלא גם במחירי ההון.
כמה מילים לסיום.
בשבוע שעבר הגיע לשולחננו תשקיף לגיוס חוב של חברת בנייה. טיוטת התשקיף כמעט וגרמה לנו להשתנק בשל גודל הפליאה. זו אותה חברה שאגרות החוב שלה נסחרו לפני כמה חודשים בתשואה תלת ספרתית, ואלמלא קיבלה גלגל הצלה בדקה התשעים, היא הייתה לבטח פונה להסדר חוב כיום. אותה חברה בדיוק מגיעה לשוק בבקשת גיוס כשהתשואה המבוקשת היא חד ספרתית. בטחונות? נו באמת, מי צריך בטחונות כששוק הנדל"ן כל כך עליז. למען הסר ספק, אין לנו שום טענה כלפי החברה. החברה עושה בדיוק את מה שהיא צריכה לעשות, שזה גיוס בתנאים מאוד מאוד נוחים. אלא שהמקרה הזה מתחיל להעלות חשש שמא שוק האג"ח הקונצרני מתחיל לעשות קולות של "עליצות יתר". זה בדיוק הזמן שבו אנחנו בודקים שובו ושוב את יחסי הסיכון – סיכוי של אגרות החוב ומשתמשים במסננת צפופה במיוחד כדי להימנע מאי נעימויות בעתיד.
הכותב הוא מנכ"ל בית ההשקעות וקרנות נאמנות אפסילון
הנתונים, המידע, הדעות והתחזיות המתפרסמות באתר זה מסופקים כשרות לגולשים. אין לראות בהם המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הצעה או או שיווק השקעות או ייעוץ השקעות ב: קרנות נאמנות, תעודות סל, קופות גמל, קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או כל נייר ערך אחר או נדל"ן– בין באופן כללי ובין בהתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל קורא – לרכישה ו/או ביצוע השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול בו שינויי שוק ושינויים אחרים. כמו כן עלולות להתגלות סטיות בין התחזיות המובאות בסקירה זו לתוצאות בפועל. פאנדר אינה מתחייבת להודיע לקוראים בדרך כלשהי על שינויים כאמור, מראש או בדיעבד. פאנדר לא תהיה אחראית בכל צורה שהיא לנזק או הפסד שיגרמו משימוש במאמר/ראיון זה, אם יגרמו, ואינה מתחייבת כי שימוש במידע זה עשוי ליצור רווחים בידי המשתמש.




