האקזיט של היזמים עובר דרך קרן Secondary - ראיון FUNDER

ראיון עם דרור גלס על שוק ההייטק המקומי | קרן Israel Secondary Fund (ISF) גייסה קרן שלישית בהיקף 312 מיליון דולר להשקעה בעסקאות סקנדרי בשוק ההייטק הישראלי

 

 

 
בתמונה מימין: השותפים בקרן ISF ג׳וש שיר, דרור גלס, אווה הובשמן, שמואל שילה וניר ליצ׳בסקי. קרדיט: צילום שי גבריאליבתמונה מימין: השותפים בקרן ISF ג׳וש שיר, דרור גלס, אווה הובשמן, שמואל שילה וניר ליצ׳בסקי. קרדיט: צילום שי גבריאלי
 

עומרי הורביץ
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
22/06/2022

קרן הסקנדרי, Israel Secondary Fund, מודיעה על גיוס קרן שלישית בסכום של 312 מיליון דולר. בשנת 2017 גייסה ISF קרן שנייה בהיקף של 100 מיליון דולר ובסך הכל מנהלת כיום ISF הון בהיקף של יותר מחצי מיליארד דולר, שנועדו לביצוע עסקאות סקנדרי בשוק הטכנולוגיה הישראלי. 

בין המשקיעים שלקחו חלק בגיוס הנוכחי ניתן למצוא את הגופים המוסדיים הגדולים בישראל כמו מגדל, אלטשולר שחם, בנק הפועלים, וכן משקיעים זרים, בהם גופים מוסדיים, קרנות פנסיה מאירופה וארה"ב וחברות לניהול הון משפחתי (פמילי אופיס).

יצא לי לראיין את דרור גלס ולשאול אותו שאלות מחוץ לקופסא הקשורות לתעשיית הסקנדרי התוססת שמתפתחת לה בשוק ההיי טק הישראלי. 

זה ברור לחלוטין שיש לאפשר ליזמי חברות פרטיות אשר משגשגות, להנות מהשווי המעורך של אותן חברות. השאלה המתבקשת היא - איפה עומד הקו בין שמירת האינטרסים של אותם יזמים לבין האינטרסים של קרנות ההון סיכון המשקיעות בחברה? כמה אחוזים מסך ההחזקה של היזם בחברה אתם מסכימים לרכוש?

בנית חברה בישראל עורכת כ-8 עד 13 שנים בממוצע. במהלך תקופה זאת זה ישנה מעורבות של בעלי עניין רבים בכללם היזמים, המשקיעים, העובדים והמנהלים, בעלי אינטרסים שונים ולעיתים מנוגדים. באמצעות עסקאות סקנדרי ניתן להקטין את הפערים באינטרסים. יזם שמוכר אחזקת מיעוט של מניותיו בחברה ירצה להמשיך לנהלה ולא למוכרה ובכך יקטן ניגוד האיטרסים בינו ובין המשקיעים ובינו ובין העובדים. המשך פעילות החברה צפוי להניב בעלי העניין תמורה גבוהה יותר בגין חברה בשלב מתקדם יותר. ע"מ שעסקת הסקונדרי לעובדים תהווה תמריץ אנו ממליצים על מכירת מיעוט של כ- 20-30% מהאחזקה, תלוי סיטואציה, שלבים היקף כספי וכו'.

לאחרונה, ניתן לראות מגמה חזקה של קרנות פמילי אופיס המשקיעות בשוק הפרטי, מה לדעתך מניע את אותן קרנות? האם מדובר בחגיגה על השווי הגבוה של תעשיית ההיי-טק הפרטית? או שמא מדובר באימוץ נרחב של אסטרטגיית השקעות של קרנות הון סיכון?

בשנים האחרונות לאור סביבת רבית נמוכה, שוק ציבורי תנודתי והרבה כסף שזרם למשקיעים המוסדיים וגופיי השקעה פרטיים, אלו חיפשו אפיקי השקעה חדשים בכלל זה השקעה בטכנולוגיה באמצעות השקעה בקרנות הון סיכון והשקעה ישירה בחברות. תקופת הקורונה היוותה זרז מהותי בתעשיות שונות לחדירה של טכנולוגיות חדשות, כדוגמא זום, מה שמשך את תשומת לב המשקיעים שהפנו סכומיי כסף גדולים לתעשיה זו. המשבר הנוכחי שונה בהיקף הכסף שגויס לתעשיית הטכנולוגיה בשנים האחרונות ויאפשר לחברות רבות לצלוח את תקופת המשבר, ולקרנות לתמוך בחברות הטובות שלהן.  

קרן שלישית בסכום של 312 מיליון דולר הינה מכובדת מאוד. מהן ההיזדמניות המרכזיות שאתם מחפשים בשוק? האם האקלים הנוכחי בהיי-טק הישראלי יאפשר לכם לרכוש החזקות במחירים נוחים? האם יש יותר דיל פלו מצד יזמים או עובדים שמרגישים לחץ להנזיל את ההחזקות שלהם?

הקרן מספקת נזילות בשוק הטכנולוגיה הישראלי ובכך מגדילה את זהות האינטרסים בין בעלי העניין ומסייעת בפיתוחו וגדילתו של השוק. הקרן מבצעת שלושה סוגיי עסקאות עיקריות:

רוכשת אחזקות מיעוט של שותפים מוגבלים בקרנות הון סיכון.

רוכשת אחזקות מיעוט בחברות טכנולוגיה (חברה בודדת ופרוטפוליו של אחזקות).

עסקאות מובנות בהן מספקת הקרן נזילות לקרנות הון סיכון בשלהיי חייהן.
 
בשנים האחרונות, הובילה ISF יותר מ-80 עסקאות סקנדרי בחברות סטארטאפ בשלבי צמיחה ובקרנות הון סיכון. העיתוי של גיוס הקרן הנוכחית הינו משמעותי במיוחד לאור שינוי המגמה בשוק, לאחר עשור של צמיחה חסרת תקדים. אנו צופים כי על רקע אי הוודאות הגוברת בתעשייה ודחייה אפשרית של הנפקות ורכישת חברות, הביקוש לעסקאות סקנדרי והצורך בנזילות צפוי לגדול משמעותית. השוק יתקן את בסיס השווי בחדשים הקרובים וגם עסקאות הסקונדרי, שוק שהינו שמרני בעקרו, יבצע התאמה של המחירים בהתאם.

האם קיימות נישות היי-טק ספציפיות שאתם שמים דגש עליהם כרגע? כמו כן, האם יש סקטור מסוים שממנו יזמים נוטים יותר לפעול בשווקי הסקנדרי?

הקרן רוכשת אחזקות בקרנות הון סיכון ובחברות טכנולוגיה בשלבי צמיחה, עם זיקה עמוקה לישראל, בכל התחומים.

גלס התייחס בדבריו גם למדיניות ההשקעות הגמישה והיעילה של הקרן: "המודל הייחודי של הקרן מאפשר לנו לתת מענה יצירתי ומהיר לכל צרכי הנזילות  –  בכלל זה, רכישת מניות מיעוט בחברות טכנולוגיה פרטיות מיזמים, משקיעים ועובדים,  רכישת אחזקות בקרנות, רה-ארגון של קרנות ותיקות, השתתפות בסבבי גיוס המשך בסטארטאפים ועוד. עיקרון מוביל עבורנו הוא לעשות עסקה שמטיבה עם כל הצדדים (Win-Win-(Win – המוכר, ISF ומעל הכל – החברה ועובדיה". 

ניר לינצ'בסקי, שותף מנהל בקרן, הוסיף: "ISF מילאה תפקיד מרכזי בהפיכת שוק הסקנדרי לשוק של ערך. דרכה של חברת סטארטאפ לאקזיט משמעותי עשויה לארוך 10 שנים או יותר. העובדה שאנחנו מאפשרים ליזמים, עובדים ומשקיעים לממש ערך משמעותי לאורך הדרך- ולא רק בסופה- מאפשר להם להנות מפירות עמלם בשלב מוקדם יותר, ולהנהלת החברה להתמקד בהמשך הבנייה של חברה גדולה לטווח הארוך. המודל שלנו מבטיח שכל הצדדים יצאו נשכרים – המשקיעים, החברות והעובדים  - וזהו המפתח להמשך הצמיחה של השוק".