נְגִישׁוּת

גודל טקסט

גדול קטן רגיל

ניגודיות גבוהה במיוחד

הפעל רגיל

גופן קריא

הפעל רגיל

טקסט מודגש

הדגש רגיל

הדגשת קישורים

הפעל בטל
דווח

חיים במינוס והלוואות ? החגיגה נגמרה !

שופינג איז אובר ? חיים בהלוואות בהיקף של מאות אלפי שקלים (לא כולל משכנתא) ? החגיגה נגמרה - מחר הריבית תעלה על ידי בנק ישראל לכ 2%- אז תשימו לב: הדרך ליציאה מהמינוס מתייקרת מאוד - תרבות השפע והצריכה הגדילה את חובות הציבור, עכשיו החגיגה עומדת להיגמר

 

 
Image by gonghuimin468 from PixabayImage by gonghuimin468 from Pixabay
 

מיכל ארצי
LinkedinFacebookTwitter Whatsapp
19/08/2022


לפי נתוני בנק ישראל, היקף החוב לא לדיור, גדל ברבעון הראשון של 2022, והגיע לרמה של 222 מיליארדי שקלים, לאחר שחלה ירידה מסוימת בחוב לא לדיור, בעקבות משבר הקורונה.

ישראלים רבים חיים במינוס, הריביות הזולות על כסף בעשור האחרון הובילו לצמיחה אדירה בחובות הציבור, ותרבות השפע והצריכה מובילה לא אחת למצבים בהם מתגלגלים ממינוס למינוס. בשנים האחרונות התפתחה פרקטיקה פופולרית לישראלים שחיים בחוב: מגיעים לתקרת המינוס, ואז מקבלים טלפון מהבנק שמציע הלוואה, בריבית נמוכה יותר מהמינוס. מגייסים חשיבה חיובית, שהפעם מפסיקים לבזבז ולא נכנסים שוב למינוס, ולוקחים את ההלוואה. לאחר מספר חודשים, המינוס מגיע לתקרה, ואותו סוגרים עם הלוואה מחברת כרטיסי האשראי. בכרטיס האשראי השני כבר מגרדים גם כן את המסגרת, וכך מתגלגלים. עד איפה? הגופים הבנקאיים והחוץ בנקאיים מאפשרים, בתלות ברמת ההכנסה, להגיע אף ל-250 עד 300 אלף ₪, כאשר מהלוואה להלוואה הריביות הולכות ועולות, ומגיעות לריבית דו ספרתית גבוהה, בייחוד אם בחרתם להשתמש באשראי מתגלגל – כלומר לגהץ, ולגלגל את החיוב לחודש הבא. נוסף לכך, ניתן כיום לקחת גם אשראי בנקודות המכירה, שנמצא מחוץ למסגרות – גם של הבנקים, וגם של חברות כרטיסי האשראי.

זהו השלב שבו בדרך כלל המשפחה הממוצעת שסובלת מבעיות בהתנהלות הכלכלית השוטפת, מגיעה לעזרה מקצועית (זאת על אף שהשלב הנכון להגיע בו לעזרה מקצועית הוא בפעם הראשונה שממירים מינוס בהלוואה), ואחת המטרות בתהליך של סיוע בהתמודדות עם החובות, הוא להפוך את החוב לחוב זול יותר – כלומר, להחליף אשראי מתגלגל והלוואות בריבית דו ספרתית גבוהה, להלוואות זולות יותר. למשפחות שלהן דירה בבעלותן, שאיננה ממושכנת עד המקסימום האפשרי, דרך המלך לעשות זאת היא לקחת משכנתא לכל מטרה בריבית זולה יחסית – כיוון שיש שיעבוד על הדירה, באמצעותה לכסות את כל ההלוואות האחרות, ולהחזיר לאט לאט את המשכנתא, שלמעשה מכסה על צריכה עודפת. כעת, פרקטיקה זו מתייקרת גם היא בחדות.

האינפלציה, שמעלה את המשכנתאות צמודות המדד, והעלאת הריבית שנועדה להילחם באינפלציה, שמעלה את מחיר מסלולי הפריים, משפיעה על המשכנתאות הקיימות בהתאם להצמדה של המסלולים, אבל דוחפת למעשה למעלה בחדות את כל הריביות, גם במשכנתאות החדשות, לנוטלי המשכנתאות כעת. בנק ישראל פרסם בשבוע שעבר את לוחות המשכנתאות המעודכנים מהם עולה כי בחודש יולי חלה עליה חדה בריבית המשכנתאות. הריבית הממוצעת במגזר השקלי עומדת על 3.49%, עלייה של 1.2% מתחילת השנה. במגזר הצמוד חלה גם כן עלייה חדה ביולי, הריבית הממוצעת עומדת על 3.04%, עלייה של 1.05% מתחילת השנה.

אולם, אם מסתכלים לעומק על פילוח הנתונים, ובוחנים מהו טווח הזמן שבו המשכנתאות זינקו בצורה החדה ביותר, מגלים שבמגזר השקלי, במשכנתאות שנלקחות לתקופת זמן של בין 5-10 שנים, הריבית הממוצעת עומדת על 4.24% כאשר היא עלתה מתחילת השנה ב 1.71% - וזהו הזינוק החד ביותר מבין כל טווחי הזמן שמפלח בנק ישראל.

צריך להיות ערים לכך שלאור נתוני אינפלציית יולי, שער החליפין מול הדולר, ונתוני הצמיחה הגבוהים של המשק, ריבית בנק ישראל צפויה לעלות בחדות בעדכון הריבית הקרוב, אולי אף ברמה של 0.75%, דבר שימשיך את עלית מחיר הכסף ואת עליית הריבית על המשכנתאות, גם על החזרים של משכנתאות קיימות, אבל גם בנקודת ההתחלה על משכנתאות חדשות, שכן ביחס לרמת ריבית בנק ישראל מתבצע תמחור כלל הסיכונים וכלל המסלולים של המשכנתאות.  

משכנתאות ל-5-10 שנים הן בדרך כלל טווח זמן שמאפיין משכנתאות לכל מטרה על דירה קיימת, ולא משכנתאות שלוקחים לרכישת דירה חדשה. משכנתאות אלו שימשו בחצי העשור הקודם כהון עצמי לרכישת דירה נוספת. כך, אם היתה ללווה דירת מגורים ששווה מיליון שקל ללא משכנתא, הוא יכל לקחת עליה חצי מיליון ₪ במשכנתא לכל מטרה, וכסף זה היווה הון עצמי לרכישת דירה נוספת בשווי מיליון ש"ח, כאשר החצי מיליון השני נלקח גם הוא כמשכנתא – הפעם במשכון הדירה החדשה הנרכשת. בנק ישראל עצר את הפרקטיקה הזאת, וכעת היא אפשרית רק כאשר המשכנתא הראשונית על הדירה הקיימת נלקחת מגופים חוץ בנקאיים אשר גם הם מתייקרים ביחד עם עליית ריבית בנק ישראל.

בנוסף, כאמור, משכנתאות לכל מטרה שמשו פעמים רבות לסגירת הלוואות וחובות על צריכה בריביות נוחות יותר מאשר ריביות על המינוס או על הלוואות מחברות כרטיסי אשראי, בייחוד כאשר החובות הצטברו והגיעו לסכומים של מאות אלפי שקלים. אך ככל שהריבית הולכת ועולה, לקיחת סכום גבוה בריבית שמתחילה בלמעלה מ-4% (ותמשיך לעלות בכל עידכון ריבית של בנק ישראל), רק על מנת לממן צריכה, הופך את העלות העודפת על הצריכה ליותר ויותר יקרה. דבר זה צריך להיות במודעות כבר כאשר מתחילים להסתבך בחובות, ולהגיע למצב שבו הצריכה השוטפת עולה על ההכנסה. אם הגעתם למצב שבו יש לכם בין 200-300 אלף שקל חוב צרכני מצטבר, אז ככל הנראה גם כעת נטילת משכנתא לכל מטרה תסייע לצאת מהחוב, אבל העלות העולה צריכה להוביל לכך שלא תחכו להיות על הקצה לפני שמתחילים לטפל בחובות, אלא תעשו זאת מוקדם יותר.

כבר בנטילת ההלוואה הראשונה שמחליפה את המינוס, צריך לעשות תכנון עומק ולראות מה הפער האמיתי בין ההכנסות שלכם וההוצאות שלכם. לשנות הרגלים גרועים כמו חלוקה לתשלומים של קניות בסופר, גלגול קדימה של גיהוצים חודשיים, ולקיחת אשראי מחוץ למסגרת שמקשה את המעקב אחרי ההוצאות. אם יש לכם מספר הלוואות, פרעו מהר יותר את היקרות, ואל תפרסו החזרים לאורך שנים ארוכות. בסוף, על קניות בגדים שערכתם היום, אין סיבה הגיונית לשלם בריבית גבוהה בעוד חמש שנים.  
x