השורה התחתונה של אחרי החגים - הנגיד אמר את דברו באופן ברור

ערב החג, לפני חמישה ימים התבשרנו על כך שבנק ישראל החליט בכל זאת להעלות את הריבית ב- 25 נ"ב נוספות לרמה עגולה של 2% - לא מפתיע כלל. מה שהפתיע אותנו הן דווקא הקריאות לנגיד ביומיים האחרונים לפני פרסום ההחלטה, לדחות את העלאת הריבית. הרי מי שעוקב אחר התנהלות בנק ישראל בקדנציית פישר ואחר התנהלות הנגיד עצמו בנושא המדיניות המוניטרית, יכול לדעת מראש כי להתבטאויות כאלו אין שום תוחלת. אז מה בכל זאת הוביל את שר האוצר, נציגי התעשיינים ואחרים, לנסות את מזלם ללא סיכוי אמיתי ולשחרר התבטאויות חסרות תוחלת לאוויר אשר מטרתן לנסות ולהשפיע על הנגיד לעצור את העלאת הריבית הצפויה? שאלה טובה שלא ברורה התשובה עליה.

מי שהחליט, למרות אווירת החג, לקרוא את הודעת בנק ישראל בהקשר לשיקולים העיקריים להחלטה ראה 3 נקודות: ראשית בבנק מציינים כי על אף שהאינפלציה ב- 12 החודשים האחרונים היתה בסביבות מרכז היעד של 1%-3% (בפועל כ- 1.8%), ציפיות שוק ההון לשנה קדימה עומדות ברף העליון של היעד (2.7%). בנוסף מציינים בבנק כי מרבית האינדיקטורים במשק ממשיכים להצביע על התרחבות ובעיקר נתוני התוצר והתעסוקה וזה מבחינתם כר נוח להעלות את הריבית חזרה לכיוון "ריבית נורמלית" (התשובה המספרית המדויקת למונח ריבית נורמלית שמור איפשהו במרתפי בנק ישראל, זאת מכיוון שבמדינה שלנו גם נושא ההגדרה "נורמלי" שנוי במחלוקת, אבל ניתן להניח כי כוונתם לאזור ה- 4%).

אבל הנקודה השלישית היא המעניינת יותר והיא אולי גם הסיבה שכל נסיונות ההשפעה על הנגיד ביומיים לפני ההחלטה היו מיותרים – בנק ישראל מציין, ואני מצטט: "מחירי הדירות ממשיכים לעלות בשיעורים גבוהים תוך המשך מגמת ההתרחבות המהירה באשראי לדיור בהשפעת הריבית הנמוכה וההתאמה האיטית של היצע הדירות. סעיף הדיור במדד המחירים לצרכן, שמתבסס בעיקר על חוזי שכירות מתחדשים, ממשיך לעלות תוך האצה מסוימת בקצב העליה בחודשים האחרונים". אם נתרגם לעצמנו את האמור, בנק ישראל ממשיך לראות בדיור את האויב העיקרי ואת המגמה הזו לא נעצרת. מה שתחת שליטתו, קרי הריבית המאפשרת הגדלת האשראי הנדל"ני, בה הוא מטפל במהירות ובנחישות, אבל יש כאן יותר מרמז לכך שנושא "ההתאמה האיטית של היצע הדירות" איננו מטופל, על אף הבטחות משרדי האוצר והשיכון.

השורה התחתונה

הנגיד אמר את דברו באופן ברור ובכך מילא את תפקידו בצורה הטובה ביותר, כהרגלו. הרמז העיקרי בסיפור אבל נשלח כאן לכיוון משרד האוצר ומשרד השיכון; אם אתם לא רוצים שנשק הריבית יישלף כל כך הרבה ואתם כה חוששים ליצוא ולצמיחה...טפלו בשוק הדיור, עצרו את הריצה במחירים וככל שתקדימו כך ייטב לכולם. ומה שנותר לנו לעשות הוא ליישם בניהול ההשקעות היומיומי שלנו את ההבנה כי אם את הרמז הדק של הנגיד לא יבינו בירושלים, "נשק הריבית" רחוק מלומר את מילתו האחרונה.

הכותב הוא מנכ"ל משותף – אוריון קרנות נאמנות