הייתה זו "שחיטה" של ממש. ביום שישי, ראינו בוול-סטריט אחד מהביצועים היפים של מושג אנגלי פחות שגור בלשוננו הציונית:
Liquidation. מדובר במהלך מתמשך, חסר פשרות ועצירות, המגיע כאשר יש שינוי תפיסה אצל אחד או יותר מה"גדולים". בגדול, זה קורה כאשר יש חיסול פוזיציה (במקרה של קיום כזו) בקנה המשפיע על השוק לאורך כל יום המסחר.
מכיוון שמדובר בשחקנ(ים) גדולים, כמויות הסחורה גם הן משמעותיות, ומשפיעות בצורה דרמטית על השוק בכך שנוצר חוסר איזון בולט בין הביקוש וההיצע. לרוב, מעשה
Liquidation כזה מגיע אחרי התלבטות גדולה ומביכה. למה מביכה? כי, לרוב, היה ברור שההחלטה שנלקחה הייתה צריכה להתקיים קודם לכן. אבל, הספק השאיר את השחקנים בעמדת המתנה עד לנקודת ההכרעה. וכאשר זו מגיעה, העניין הוא פשוט. הם צועקים לברוקר (האנושי או הווירטואלי): "תוציאו אותי מכאן בכל מחיר". לצורך המחשה, הנה גרף 5 דקות של מדד הנסדק, מיום שישי ה-26-08 (באדיבות
Trading View):
ביום שישי היו שלושה אירועי מקרו, בנוסף למסחר המגמתי והטכני הרגיל, שנבע ממה שקרה יום קודם לכן, ולמעשה, ממה שקרה מאז השיא של 13730. האירוע הראשון היה פרסום ה-
Core PCE Price Index, המהווה את המדד העיקרי לאינפלציה בעיני הבנק המרכזי. הנתון יצא טוב מהצפוי (0.1% במקום צפי של 0.2%). קבלת הפנים לנתון הזה הייתה סבירה, ולא גרמה לשינוי תפיסתי אצל השחקנים.
הנתון השני הגיע בשעה 17:00, ודיבר על סנטימנט הצרכנים. כאן, העניין היה שונה: נתון של 58.2, חיובי יותר מהצפוי של 55.3, הביא להתחלה של הגל היורד המאסיבי (1). מדוע? כי הנתון אומר דבר פשוט: הצרכנים עדיין במצב רוח המעודד צריכה! וזו בדיוק המטרה ההפוכה ממה שרוצים להשיג בבנק המרכזי: הורדת הצריכה, כדי להוריד את האינפלציה.
לבסוף, ועל הרקע הזה, הגיע נאומו התקיף, ואפילו הייתי אומר האכזרי, של ג"רום פאוול בכנס ג"קסון הול. בשפתו הרגועה של פקיד ממשלתי מנומנם, הוא פרס את משנתו בצורה הפשוטה ביותר, ואני מקצר כאן את עיקר המסר כך: ...נפעל בחוזקה על להורדת האינפלציה לסביבת ה-2%, גם כאשר ייגרם סבל למשק, ולשווקים. למעשה, מטרתנו לגרום לירידה בביקושים, וזה יקרה רק כאשר חלק מהציבור יכאב מאוד. אל תדמיינו עצירה, וחזרה מטה, של הריבית עד אז. אין יותר
PUT מסורתי, מצד הבנק המרכזי, על שום דבר: לא על הכלכלה אמיתית, וגם לא על שוק ההון. שוק העבודה עדיין חזק, ועד שלא נראה שם שינוי המשקף ירידה בביקושים, נמשיך במסלול ללא פשרות...
וכך, כל הרמזים על
Pivot אחורה קרוב, נעלמו כלא היו, בעשן האשליה שבה הן שכנו!
וחוץ מניסיון פתטי קטן (2) של לקיחת רווחים על ידי השורטיסטים התוך יומיים, הדרך לשוק הייתה סלולה לכיוון אחד: מטה. ללא פשרות, ללא עצירות, וללא שאלות מיותרות. הגופים שמכרו עשו זאת כי חוסר הוודאות ששררה באוויר לגבי הכוונה ה"אמיתית" של הפד התחלפה בוודאות מוחלטת.
מה גם, שזה מגיע אחרי תקופה של עליות חזקות, מאז אמצע יוני. מעשה יום שישי האחרון הוא מעשה המתריע מאוד לגבי ההמשך: נשאלת עכשיו השאלה: כמה שחקנים גדולים כקטנים ייקחו דוגמה מאותו גוף, או גופים, שכבר "חתכו" ביום שישי? על מנת לקבל מושג על מצב השוק בכללותו, הנה מדד הנסדק, בגרף יומי, בנרות הייקין אשי, (באדיבות
TradingView):
נציין כאן כמה עובדות טכניות מעניינות:
ראשיית, כל העלייה מאז אמצע יוני הינה
Fibonacci Retracement של בדיוק (!!) 61.8% מכל הירידה מאז השיא של אפריל ועד התחתית של יוני.
שנית, המומנטום (היסטוגרמת ה-
MACD מטה
( נתנה לנו אתרעה מקדימה מדהימה לשינוי הקרב.
שלישית, שבירת הקו התחתון של התעלה העולה היה צריך כבר להכניס בנו סממן של חשש ואישור לתחילת התיקון היורד. לבסוף, אציין שהאזור הנוכחי נמצא אחרי אישור של מגמה שלילית, הנובעת מרצף של שיאים ושפלים יורדים בטווח המוצג.
סיכום ומבט לעתיד
יום שישי לא היה יום ירידות רגיל. ההתמדה המדהימה של המוכרים מעידה על גודל ורצינות העמדה שחוסלה. ויורשה לי לומר: מי שמחזיק כזו עמדה אינו שייך לטיפשים ביותר בשוק ההון. אם הוא עשה מה שעשה, קצת מאוחר, יש לקחת את זה בהחלט בחשבון בשיקולים שלנו כאנשים קטנים ופרטיים.
מה הלאה: למעשה, מכאן, יש רק רמת מחיר מעניינת וקובעת אחת: 12000. היא עגולה, היא רמת תמיכה ברורה ויפה, ובנוסף, וכדובדבן על העוגה, היא בדיוק תיקון 61.8% מכל העלייה שראינו מאז אמצע יוני ועד השיא המינורי. שם, ב-12000, ייקבע גורל המהלך העולה האחרון: האם היה זה "
Bear Trap" ("מלכודת דובית"), אשר מטרתה הייתה למשוך כמה שיותר משקיעים להאמין מחדש, ולהפסיד את כספם, או שאחרי התיקון היורד נראה שם עצירה, וחידוש החיוב, לקראת השגת שיאים גבוהים מ-13730? המון הצלחה לכולם!