צרכן אמריקאי ויצרן אמריקאי נפגשים

מצבו הפיננסי של הצרכן האמריקאי לא מזהיר.  כאשר אחוזי האבטלה קופצים מ- 5% לכ- 10%, והמשק מקרטע, התוצאות על הצרכן משפיעות לרעה באופן ברור ומהיר.  מן הצד השני, כאשר בוחנים את סך ההלוואות בפיגור של 30 יום ומעלה (נתון עם בעיות של תזמון ובחודשי הקיץ יש עונתיות מסויימת.  למעשה באילו חודשים אין? אבל, המבט רחב מספיק כדי לתת תמונה כללית ) במבט ארוך טווח, ניתן לראות שבשנה האחרונה המצב משתפר.  עדין מאוד לא טוב, אך בתהליך ברור של שיפור.

מצב החברות בארצות הברית פחות גרוע ולמעשה, במובנים מסויימים די טוב. החברות הגדולות (500S&P) מגדילות את המזומנים, בעלות תזרימי מזומנים יפים, ואמנם השורה העליונה של ההכנסות לא מדהימה, אך התייעלות משמעותית משפרת את מצב החברות.
ניתן לראות בגרף המצורף את היחס של העלאות דירוגים מול הורדות על פני השנים האחרונות.  מאז שיא המשבר, לפני שנה וחצי עד שנתיים, ליותר ויותר  חברות מעלים דירוגים מאשר מורידים.  אין ספק כי פרמטר זה בעייתי ולעיתים קרובות שינויי הדירוגים נעשים "לאחר שהסוסים כבר ברחו מן האורווה".  פרמטר זה גם לא נותן את  התמונה האמיתית של מצב החברות.  הכל נכון, אך המטרה היא לבחון את הכיוון הכללי של המצב במאזני והעסקי וזה לדעתנו, במגמה חיובית.

השורה התחתונה

התשואות בארץ ובעולם מאוד נמוכות.  לכאורה ישנן סיבות להשקיע במח"מ ארוך (תלילות העקום, תחזיות להמשך תשואות נמוכות ועוד) אך לדעתנו הסיכון אינו מצדיק זאת.  בארצות הברית התשואות הממשלתיות ל- 10 שנים פחות מ-2.4%, בגרמניה 2.25% ביפן פחות מ- 1%.  לדעתנו, ברמות של 4.3% לאג"ח שקלי בישראל, מסוכן מדי להשקיע במח"מ של ארוך.
האפיק השקלי הקונצרני, עדיין רוב הסדרות נסחרות במרווחים נמוכים מאשר אותן סדרות (אותם דירוגים, אותם מח"מים ) באפיק צמוד מדד.  לכן, נמשיך להעדיף את האפיק הצמוד במח"מ קצר.
וצריך לזכור גם שהשקעה במניות אמנם בעלת סיכון אך ישנם לא מעט ענפים, בארץ ובחו"ל שהתשואה מצדיקה את הסיכון.

שבוע השקעות מוצלח.

הכותב הוא מנכ"ל משותף אוריון קרנות נאמנות