הליש"ט צנחה לשפל של 37 שנים - האם בריטניה בדרך לקריסה ?

בשעה טובה, לבריטניה יש ראשת ממשלה חדשה. קוראים לה ליז טראס (Liz Truss), היא בת 47, נשואה ואם לשתי בנות. טראס כיהנה עד לאחרונה כשרת החוץ של בריטניה תחת בוריס ג'ונסון. כאשר ג'ונסון התפטר עקב מעורבותו בשערוריות שונות, לרבות "מסיבות קורונה" במהלך המגיפה העולמית, טראס הציעה את מועמדתה לתפקיד. במשך כחודשיים הצביעו חברי מפלגת השמרנים למועמדים השונים שהתחרו וטראס הגיעה למקום הראשון. טראס אמורה להנהיג את בריטניה עד לבחירות שייערכו בעוד שנתיים. טראס היא ראשת הממשלה השלישית של בריטניה אחרי מרגרט תאצ'ר שכיהנה בתפקיד בשנות ה-80' ותרזה מיי שקדמה לג'ונסון. 

בשעה ששורות אלו נכתבות עושה טראס את דרכה לטירת בלמורל שבסקוטלנד כדי לקבל את המינוי הרשמי שלה מהמלכה אליזבת. אפשר לנחש שחלק מהשיחה בין שתי המנהיגות של בריטניה תיסוב על שני נושאים כאובים שעומדים כיום בראש סדר היום הבריטי: האינפלציה הגואה והמיתון המתקרב. שתי סוגיות שגורמות כאבי ראש קשים גם לפוליטיקאים הבריטיים וגם לנתיני הממלכה שנושאים בעול. 

טראס נכנסת לתפקיד בשעה כלכלית לא פשוטה. הנושאים שמחייבים את טיפולה מתדרדרים מיום ליום ומשעה לשעה. חלק מהם אפשר ממש לחוש ולראות בעיניים. כמו למשל: שער המטבע הבריטי שצלל באחרונה לשפל של 37 שנים מול הדולר. 

מדיניותה של טראס היא שמרנית מעצם טבעה. היא בעד קיצוצי מסים, בעיקר על עשירים ותאגידים, ובעד שמירה על תקציב מהודק. למרות זאת, בתחילת דרכה היא מתכננת דווקא לחדש את מתן התמריצים לאזרחים במטרה להימנע או לפחות לדחות את הכניסה למיתון. 

הנה כמה מהנושאים שנמצאים כיום בראש סדר היום הבריטי ויידרשו תגובה מצד טראס וממשלתה החדשה: 

אינפלציה דו ספרתית

בחודש יולי האחרון נמדדה בבריטניה אינפלציה דו ספרתית: 10.1%. זהו שיעור האינפלציה הגבוה ביותר בקרב המדינות המתועשות (G7). אבל בבריטניה יודעים שזה עדיין לא הסוף. מחירי הגז המאמירים שהקפיצו את מחירי החשמל בממלכה גרמו להעלאת תחזיות האינפלציה מצד בנק אוף אינגלנד. הבנק מצפה שהאינפלציה תגיע לשיא של יותר מ-13% באוקטובר הקרוב. רק משם, סבור הבנק, תתחיל רגיעה בלחצי המחירים. 

ישנן גם תחזיות פחות אופטימיות. בבנק ההשקעות גולדמן סאקס, שקודם לכם צפה כי האינפלציה בבריטניה תגיע לשיא של 15% לקראת סוף השנה הנוכחית, העלו באחרונה את התחזית. כעת מצפים בגולדמן לאינפלציה של עד 22%. בבנק מסייגים את התחזית ואומרים שהיא מבוססת על הערכה לפיה מחירי הגז יישארו גבוהים גם בחודשים הקרובים. 

מצוקת אנרגיה 

מחירי החשמל בבריטניה הם אחד הגורמים העיקריים שדוחפים את האינפלציה אל על. משרד האנרגיה הבריטי צפה לאחרונה שחשבונות החשמל הביתיים יזנקו השנה ב-80% לרמה שנתית של כ-3,550 ליש"ט בממוצע. מדובר בהוצאה נוספת  של כ-2,000 ליש"ט למשפחה לשנה. זהו כסף שלא יוכל לשמש למטרות אחרות כמו קניית מזון, חינוך, בריאות או תרבות. 

בריטניה מפעילה את תחנות החשמל שלה בגז שאת רובו היא מייבאת. מחירי הגז זינקו בשנה האחרונה בעקבות המלחמה באוקראינה. עבור בריטניה המצב חמור יותר משום שהמטבע שלה נמצא בנפילה חופשית, דבר שגרם לייקור של כל המוצרים המיובאים, בנוסף לגז ולמזון. 

בדומה לארה"ב, גם בבריטניה שוק העבודה הדוק מאוד, ומבטא מצב של תעסוקה מלאה. שיעור האבטלה נמוך הסטורית ועומד על 3.8%. לכאורה אלו חדשות טובות – לאנשים יש פרנסה. בפועל, קיים מחסור חמור בעובדים בשלל ענפים, ובמיוחד בענפי השירותים הבסייים כמו הסעדה ומלונאות. 

המחסור בעובדים החל בעקבות הברקזיט, שסגר את גבולותיה של בריטניה למהגרי עבודה, והחמיר במהלך הקורונה. לפי נתוני הממשלה, כ-300 אלף איש בבריטניה אינם מועסקים כיום בשל סיבוכים רפואיים שנגרמו להם במהלך המגפה. 

בריטניה היתה מהמדינות שהמגפה הכתה בהן בעוצמה. 205 אלף איש קיפחו את חייהם בשל הקורונה. לשם השוואה, ביפן למשל (שגם היא מדינת אי), נספו במגפת הקורונה רק 40 אלף איש. מספר המתים הגבוה – כמו גם הנפגעים מתופעות ה"לונג-קוביד" (סיבוכים רפואיים ארוכי טווח), נבע בין השאר ממדיניות ליברלית מדי של ראש הממשלה הקודם. בבריטניה רבים מפנים אצבע מאשימה לג'ונסון, שדאג יותר לכלכלה מאשר לחיי האנשים. טראס לעומת זאת המשיכה להיות נאמנה לג'ונסון גם לאחר שהתפטר ובירכה אותו על שדאג לבריטים לחיסונים.

כך או כך, המחסור בעובדים גורם לעליה בשכר ומייצר לחצי אינפלציה פנימיים באנגליה. הוא מייקר את עלויות הייצור ומתן השירותים, ומחייב תאגידים להעלות את מחירי המוצרים.

הבנק המרכזי של בריטניה, בנק אוף אינגלנד, היה מהראשונים להעלות ריבית במדינות המתועשות. הבנק התחיל את העלאות הריבית כבר בסוף 2021, והמשיך להעלות את הריבית ברבע אחוז כמעט מדי חודש. בתחילת אוגוסט בוצעה העלאת ריבית אחרונה – הפעם של חצי אחוז – עד שזו הגיעה לרמה של 1.75%. 

לשם השוואה, ה'פד' האמריקאי החל להעלות ריבית רק במארס השנה, והריבית בארה"ב כבר נמצאת על 2.5%. בסוף ספטמבר תעלה הריבית בארה"ב שוב, כנראה ב-0.75% נוספים. 

ההעלאות המהוססות שמבצע BoE גרמו לשתי תופעות בעייתיות שקשורות זו בזו. הראשונה: הן לא ממש בלמו את האינפלציה בבריטניה. השניה: הן גרמו להיחלשות מהירה של הליש"ט מול הדולר האמריקאי. 

בתחילת 2022 נסחרה הלירה הבריטית סביב 1.34 דולר ללירה. כיום היא נסחרת סביב 1.15 דולר ללירה. הליש"ט צנחה בכך לשפל של 37 שנים מול הדולר האמריקאי וישנם כלכלנים שמצפים שהנפילה תימשך בחודשים הקרובים עד לרמה של 1.05 דולר לליש"ט. נפילת הליש"ט מחלישה מאוד את כוח הקניה הבריטי, גורמת לעליה במחירי מוצרים מיובאים, ומלבה עוד יותר את הלחצים האינפלציוניים. 

הזהירות שמפגין BoE בהעלאות הריבית מוסברת  על ידו בניסיון לאזן בין המלחמה באינפלציה לבין מה שמסתמן כשקיעה במיתון. על אף זאת, ראשי הבנק מעוניינים להמשיך במדיניות המוניטרית המרסנת, ואף להוסיף לה מכירה של אג"ח ממשלתיות ממאזני הבנק, כפי שעושה גם ה'פד' האמריקאי. 

טראס רמזה במהלך הקמפיין שהיא רוצה לראות שינויים במדיניות המוניטרית. אחד מתומכיה הסביר שהיא מעוניינת שמדיניות הריבית לא תהיה שייכת בלעדית לבנק אוף אינגלנד. בשוק ראו בכך ערעור על עצמאות הבנק, וגורם שהאיץ את היחלשות הפאונד. השבוע טראס התבטאה מעט אחרת ואמרה שהיא "מאמינה גדולה" בעצמאות הבנק המרכזי.  

מיתון ארוך בפתח? 

העלאת הריבית האחרונה של BoE לוותה בשתי תחזיות לא מרנינות. האחת דיברה על אינפלציה שתגיע  לשיא של 13% ברבעון האחרון של השנה. במקביל לכך הבנק מצפה שהכלכלה תיקלע עד סוף שנה זו. מיתון מוגדר בדרך כלל כשני רבעונים רצופים של התכווצות בתוצר. אבל בבנק אוף אינגלנד סבורים שהמיתון הקרוב יהיה ארוך יותר, יימשך כמה רבעונים, ויהיה הארוך ביותר שידעה הממלכה מאז המשבר הפיננסי של 2008. 

למעשה ייתכן שהוא כבר החל. ברבעון השני של 2022 התוצר בבריטניה התכווץ ב-0.1%. זאת לאחר צמיחה צנועה של 0.8% ברבעון הראשון. התחזיות של תחילת השנה דיברו על צמיחה של יותר מ-4% ב-2022. עכשיו הכלכלנים בבריטניה מעדכנים כלפי מטה את התחזיות לפחות מ-2%. 

ומה לגבי שנה הבאה? בנק אוף אינגלנד מצפה להתכווצות תוצר של 1.5% ב-2023. הסיבה העיקרית לכך היא הירידה בכוח הקניה של הציבור בגלל האינפלציה, והשפעות של העלאת הריבית. בגולדמן סאקס מעט אופטימיים יותר ומצפים שהתוצר יתכווץ בשנה הבאה רק ב-0.6%. 

טראס הודיעה במהלך הקמפיין שלה שהיא מתכננת לבצע קיצוצי מס, בייחוד לשכבות החזקות ולתאגידים, בהתאם למדיניותה הכלכלית. ההכרזה הזו כבר הובילה חלק מהפרשנים הכלכליים והפוליטיים להשוות אותה ל"גברת הברזל" של שנות ה-80', שתורתה הכלכלית הימנית אפילו קרויה על שמה: "תאצ'ריזם". 

ואולם לצד קיצוצי המס טראס מבקשת לסייע גם לשכבות החלשות באמצעות תמריצים שונים, לרבות תשלומים מוגדלים מביטוח לאומי. זאת במטרה להמריץ את הכלכלה ולמנוע את הכניסה למיתון.

המהלכים שלה גורמים ללא מעט ביקורת. כלכלנים שונים בבריטניה הזהירו שהמדיניות של טראס תגרור לגידול משמעותי בגרעון ובחוב הלאומי, שכבר כעת עומד על 100% מהתוצר. מהלכים אלו, הם מזהירים, יחלישו את הליש"ט עוד יותר ויחמירו את הלחצים האינפלציוניים. 

דיסקליימר: 

הכותב שימש בעבר כעורך שוק ההון של TheMarker. לאחרונה הוא הוציא את הספר: "הצפת ערך – הלקסיקון של שוק ההון". אין לראות בכתוב המלצה לקנות או למכור ניירות ערך כלשהם. הכותב עשוי להחזיק פוזיציות בניירות הערך המוזכרים במאמר.