למה האוצר רוצה להנפיק אג"ח מדינה על גבי הבלוקצ׳יין?

בשבוע שעבר התפרסמה הודעה לפיה החשב הכללי והבורסה הקימו צוות משותף לבחינת היתכנות עסקית וטכנולוגית של הנפקת אג"ח מדינה על גבי פלטפורמת בלוקצ'יין. דבר זה נבחן "לאור ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים בשנים האחרונות, ובכלל זה - השימוש בטכנולוגיות DLT, טוקניזציה של נכסים מסוגים שונים ומגוון הניסויים שבוצעו ע"י מוסדות פיננסים ובנקים מרכזיים בעולם בקשר להנפקת מטבעות דיגיטליים. זאת לאור ההבנה שהתפתחויות אלו ישנו באופן מהותי וחדשני את השווקים הפיננסיים בכלל, ואת עולמות המסחר והסליקה בפרט", ציינו החשב הכללי והבורסה בהודעה שהוציאו. החשב הכללי, יהלי רוטנברג הוסיף: "אני מאמין שטכנולוגיית מבוססות בלוקצ'יין הן כאן להישאר ולאורך זמן יחלחלו לליבת השווקים הפיננסים וישנו אותם באופן מהותי ועמוק".

מאחורי הדברים האלו, עומדת ההבנה שטכנולוגיית הבלוקצ'יין, תהפוך להיות הטכונולגייה שתוביל את עולמות ניירות הערך והפיננסים, כבר בעשור הקרוב. בואו ננסה להבין למה, ומהיכן נובע השינוי הגדול:

טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא זו שעומדת בבסיס המטבעות הקריפטוגרפיים השונים, ואמנם עולם המטבעות הקריפטוגרפיים ובעיקר מטבע הביטקויין, נוצרו על מנת להחליף את המערכת הפיננסית הקיימית, הטכנולוגייה שעומדת בבסיס מתאימה מאוד לעולם הפיננסי המסורתי, ופניו ככל הנראה אליה. מדוע? ישנן שתי דרישות בסיסיות בעולם הפיננסי. הראשונה – אמינות הטרנזקציה. אם מתרחשת העברת ערך, בין אם בכסף, בנייר ערך, או בכל צורה אחרת, בין שני גורמים – היא צריכה להתבצע באופן אמין, שלא ניתן יהיה לזייף אותה, שלא ניתן יהיה לשנות אותה בדיעבד, שלא ניתן יהיה לבצע שתי עסקאות סותרות – כלומר להעביר את אותו נכס לשני אנשים, ואם מנסים לעשות את זה – שיהיה ברור איזו עסקה נעשתה קודם.

כל אלו קיימים בטכנולוגיית הבלוקציין, בה – העברות מאושרות על ידי מפעילי בלוק טכנולוגי, ונרשמות בשרשרת בזו אחר זו. לאחר כמות מסויימת של העברות, הבלוק נחתם ונפתח בלוק חדש. הבלוק שקוף וניתן לדעת בכל עת אילו העברות נרשמות על גביו, כאשר לא ניתן לשנות אותו בדיעבד, או לזייף אותו.

התנאי הבסיסי השני הוא סופיות ההעברה. אם עבר ערך פיננסי מאדם לאדם – נקנה, או נמכר, העסקה צריכה להיות סופית על מנת ליצור ודאות, מבלי שיהיה ניתן לבטלה בדיעבד. חתימת הטרנזקציה על הבלוקצ'יין מספקת גם את התנאי הזה.

מעבר לתנאים אלו שעומדים כצורך בסיסי לעסקאות להעברת ערך, טכנולוגיית הבלוקצ'יין מציעה גם יתרונות שלא קיימים כיום במערכת הפיננסית – למשל, העברה ישירה של ערך בין אנשים באופן דיגיטלי. כך, אם לי יש ערך כספי בארנק, אני יכולה באופן ישיר להעביר אותו לארנק אחר בכל נקודה ברחבי העולם, באופן מיידי, ללא תלות בשירותים של גופים פיננסיים, שידועים כיקרים ולא יעלים בתחום הזה.

לכן, באופן מעט אירוני, הטכנולוגיה שהיתה אמורה להחליף את המערכת הפיננסית, הולכת להיות זו שתשרת ותשדרג אותה.

מה שעוד מציעה הטכנולוגיה החדשה הוא שינוי ושידרוג משמעותי של הדרך לגיוס כספים וניהול הגיוס הזה, ואלו הדברים שמעניינים את החשב הכללי בניסיון שהוא מבצע להנפקת אג"ח על גבי הבלוקצ'יין.

כיום, ישנן שתי דרכים קלאסיות לגיוס חוב סחיר – מניות, שנותנות חלק בחברה, מאפשרות קבלת דיווידנד מרווחי החברה, ומעניקות זכות הצבעה, וחוב – אג"ח, שהיא הלוואה עם תנאים ידועים כמו ריבית ותקופת פירעון. שתי דרכים אלו הן דרכים שמלוות את עולם ניירות הערך מזה שנים ארוכות, ללא התפתחויות רבות ומשמעותיות בתחום.

טכנולוגיית הבלוקצ'יין מציעה משהו חדש: היא מאפשרת להנפיק נייר ערך, טוקן, ובו יוטמע חוזה חכם, שהוא למעשה קוד – הקוד הזה מאפשר שני דברים: האחד, לכתוב עליו איזה תנאים שרוצים, והם אלו שיכללו בנייר הערך, והשני – התנאים מתמלאים באופן אוטומטי כאשר הם מתקיימים, ללא צורך בהצבעה, בהחלטה או בהתערבות כלשהיא. מה בעצם זה מאפשר? ניתן שתי דוגמאות:

הראשונה: חברת תעופה מעוניינת להשקיע בפיתוח דגם חדש של מטוס, והיא מתלבטת איך לגייס את הכסף. היא לא מעוניינת להנפיק ניירות ערך ולדלל את האחזקות של בעל השליטה, היא לא מעוניינת להגדיל לאורך זמן את המינוף, והיא מעוניינת ליצור קשר ישיר בין המטוס לרווחי המשקיעים. על כן היא מנפיקה את הטוקן הבא: בשנתיים הראשונות, שזה הזמן שייקח לבנות את המטוס, מחזיק הטוקן יקבל ריבית של 6% שנתית. חלוקת הריבית כמובן מתבצעת באמצעות החוזה החכם באופן אוטומטי. לאחר מכן, המטוס יכנס ל-10 קווי הטיסה המובילים של החברה לפחות ל-20 שנה, ובכל שנה מחזיקי הטוקן יקבלו 60% מרווחי הקווים האלו בלבד, כלומר, לא מרווחי כל החברה, כאשר הטוקן לא יישא זכויות הצבעה. הנפקה של טוקן כזה, שהוא נייר ערך לכל דבר, אפשרית באמצעות הטכנולוגיה החדשה, ופותחת אינספור אפשרויות חדשות בעולם ניירות הערך.

דוגמא נוספת: חברת טכנולוגיה רוצה להקים חטיבה חדשה על מנת להתפתח למוצרים נוספים. גם במקרה הזה החברה זקוקה להון על מנת להקים את החטיבה. החברה גם במקרה הזה לא מעוניינת בדילול זכויות ההצבעה. היא מנפיקה טוקן שבו היא מציעה ריבית של 7% לחמש שנים, במהלכן היא תגייס עובדים ותפתח את המוצרים. בנוסף, היא שמה בקופה 50 מיליון שקל – אם אחרי 5 שנים היא לא תצליח לבנות את המוצרים החדשים ולהוציא אותם לשיווק מסחרי, היא תחלק את הכסף למחזיקי הטוקן. אם היא כן תצליח, מחזיקי הטוקן יקבלו 50% מרווחי החטיבה כל זמן שהיא קיימת. גם במקרה זה, הטוקן לא יישא זכויות הצבעה. אגב, כל התהליך יתנהל באופן אוטומטי, כלומר, הטוקן מראש יישא הגדרות קשיחות מתי מחלקים כסף, ואיזו מהאופוציות מופעלת לאחר חמש שנים.

זה נשמע כמו מדע בדיוני? מסביב לעולם, וגם בישראל, ישנן חברות שמפתחות מוצרים כאלו. בורסות גדולות מתעניינות ומקימות פלטפורמות למסחר בניירות ערך על בסיס בלוקצ'יין, וכעת גם הרגולטורים והמדינה, שמים דגש על התחום, כאשר בנוסף לחשב הכללי, בנק ישראל כבר מבצע שורה של ניסויים להנפקת שקל דיגיטלי על בסיס הבלוקצ'יין.