בעוד כמה ימים ילך הציבור בישראל להצביע בסבב בחירות החמישי מאז 2019. חלק מהציבור כבר מאס בסבבי הבחירות הלא נגמרים, ויעדיף כנראה לבלות את יום הבחירות בשפת הים. למרות זאת – אנחנו צריכים להיות מרוצים מהעובדה שיש בידינו אפשרות לבחור את מנהיגינו. זו זכות שאינה מובנת מאליה.
ישנם עמים רבים בעולם שהזכות הזו עדיין לא ניתנת להם. הם נאלצים להסכין עם מנהיג שהגיע לתפקיד בדרך אחרת, כוחנית ברוב המקרים, ומרבית מעייניו מופנים לשימור שלטונו וכוחו. טובתו של העם נמצאת אצלם בעדיפות משנית, ושלישית.
במדינות כאלו קולו של הציבור מושתק. האזרחים לא יכולים להצביע ולא יכולים למחות. כל שנותר להם הוא להשלים עם המצב, ולקוות שמשהו אולי ישתנה עם הזמן. אולי כשהמנהיג ייאסף אל אבותיו.
כזה המצב בטורקיה שנמצאת כבר 20 שנה תחת שלטונו של רג'פ טאיפ ארדואן, ברוסיה שנשלטת על ידי ולדימיר פוטין, ובאיראן שנשלטת על ידי המנהיג השיעי עלי חמינאי מאז 1989. ובצפון קוריאה כמובן.
אבל מחאה ציבורית יכולה לפעמים להגיע גם דרך שוק ההון. דוגמא מצוינת לכך קיבלנו ביום ב' השבוע, כאשר המדד המוביל בבורסת הונג קונג, האנג סנג, צנח במהלך היום ב-7%. זו הצניחה החד-יומית החדה ביותר שרשם האנג סנג מאז שנוסד ב-1994. הסיבה: נשיא סין, שי ג'ינפינג, קיבל מהקונגרס של המפלגה הקומוניסטית אישור לכהונה שלישית רצופה כמזכ"ל המפלגה, ולפיכך גם כנשיא המדינה. שי בן ה-69 מכהן בתפקיד מאז 2012 וכעת קיבל ארכה של 5 שנים נוספות.
אבל זה לא רק אורך הכהונה שמרתיע את המשקיעים. זו ההתנהלות הכוללת של שי שמבצרת את מעמדו כשליט כל יכול. שווקים פיננסיים חופשיים – כפי שכבר ראינו ברוסיה ובטורקיה - לא אוהבים מנהיגים אוטוקראטיים. הם מעדיפים שיטת משטר שמאפשרת להעניש מנהיג סורר ולהחליפו באחר.
הנפילה של יום ב' היתה רק אקורד סיום לשנה עגומה במיוחד בשוק המניות הסיני. שנה שהחלה עם קריסתה של חברת הנדל"ן הגדולה אוורגראנד, נמשכה עם סגרי קורונה בערים מרכזיות ששיתקו חלק מהכלכלה הסינית, והושפעה לרעה גם מעליית מחירי האנרגיה בעולם. יחד עם הנפילה של תחילת השבוע צלל השנה מדד האנג סנג ב-37%. לשם השוואה, מדד S&P500 האמריקאי שעובר שנה לא פשוטה בעצמו, איבד מתחילת השנה כ-19% מערכו.
אבל למשקיעים בארה"ב יש לפחות את הדולר שהתחזק בשנה האחרונה מול רוב מטבעות העולם בכ-10%-20% וקיזז חלק מההפסדים. לסינים אין אפילו את זה. היואן הסיני נחלש מול הדולר בשנה האחרונה בכ-13%.
המנהיג החזק ביותר מאז מאו
לבחירה בשי התלוותה שורה של מינויים שיבצרו את מעמדו כשליט כל יכול. מומחים לענייני סין סבורים שהוא הפך בכך למנהיג החזק ביותר של סין מאז מאו טסה דונג. שי הפר בכך נוהג שהיה קיים במפלגה הקומוניסטית שלפיו המזכ"ל נפרד מכסאו לאחר עשר שנים. לפי הערכות שונות שי ינסה כעת להיאחז בשלטון לכל ימי חייו.
הקונגרס של המפלגה הקומוניסטית אישר תחילה תיקונים לחוקה שאפשרו את המשך הכהונה של הנשיא שי. בהמשך הוא הדיח ארבעה מתוך שבעה חברים בכירים בהנהגה הבכירה — בהם ראש הממשלה, לי קצ'יאנג, שנחשב למספר 2 של שי. ההדחה אותתה על כוונות אחרות של שי, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה והצבא. "רק קושי מוביל לגדולות, רק עבודה מפרכת מובילה לתהילה", אמר שי במהלך כינוס המפלגה.
שי הציג בהמשך הכינוס "וועדה מתמדת" חדשה של הפוליטביורו שמורכבת מנאמניו הקרובים ביותר. אחד מהם, לי צ'יאנג, יחליף כנראה את ראש הממשלה היוצא ויהיה אחראי על המדיניות הכלכלית של המדינה. המינוי הרשמי של שי לכהונה שלישית כנשיא אמור להתקיים בחודש מארס. בעקבות המינויים החדשים נותר הפוליטביורו ללא אף אשה. קודם לכן כיהנה בו אשה אחת.
לאחר היבחרו של שי למזכ"ל המפלגה בירכו אותו נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, ומנהיג צפון קוריאה, קים ג'ונג און.
פרשנים לענייני סין חזרו והזכירו בימים האחרונים מהן הבעיות שממנה סובלת סין, כמו גם על מנהיגותו מעוררת המחלוקת של שי. הם הזכירו את רצונה של סין להשתלט על טאיוואן שמעוררת חשש בכל דרום מזרח אסיה. על מלחמתה הכושלת בקורונה שכללה סגרי ענק על ערים מרכזיות – הרבה אחרי שמדינות המערב השלימו את חיסון האוכלוסייה.
הם הזכירו את נטייתה של סין לרגל אחר יריבותיה הגדולות, בין השאר באמצעות חברות הטכנולוגיה שהיא מטפחת. את הבור הדמוגרפי שהותירה מדיניות הילד האחד. את התלות שלה בצמיחה מהירה, ואת העובדה שמחלותיה הכלכליות של סין מוסתרות ומוסוות תחת מעטה כבד של חשאיות שלטונית. וכמובן, את הטיהורים הפוליטיים, הזלזול המופגן בזכויות אדם והכרסום בדרגות החופש הפוליטי והכלכלי של אזרחי הונג קונג. כל הבעיות הללו, ששי אחראי לחלק גדול מהן, מונעות מסין מלהשתלב בקרב אומות המערב, ויוצרות תסיסה ואיבה - בינה ובין ארה"ב.
שי יוכל כנראה להתעלם מהביקורת עליו במערב. המינויים החדשים של עושי דברו יסייעו לו בכך. אבל את מחאת השווקים הוא יתקשה לרכך. השווקים חסרי הרחמים – שגרמו באחרונה להחלפת ראש הממשלה בבריטניה לאחר שורה של צעדים כלכליים כושלים – ימשיכו להזכיר לשי ולשאר העולם שלתאוות שלטון חסרת מעצורים יש מחיר כבד. מחיר שאותו ישלמו בעיקר אזרחים סיניים שזכותם הבסיסית לבחור את מנהיגם ניטלה מהם.