על אומת הסטארטאפ ללמוד לשלב אוכלוסיות מגוונות בהייטק - נשים, חרדים, ערבים

יעד לטווח הארוך – לאפשר את המשך הגידול במועסקים לכ-690-770 אלף מועסקים עד שנת 2035 (18-20 אחוזים מכלל המועסקים במשק).

הגדלת שיעור הזכאים ל'בגרות טק' בדגש על אוכלוסיות במיקוד

הגדרה של מסלול לימודים חדש - 'בגרות טק'. מסלול לימודים זה כולל 5 יח"ל מתמטיקה, 5 יח"ל אנגלית (דגש על אנגלית דבורה) ו-5 יח"ל פיזיקה ו/או מדעי המחשב. הומלץ על קביעת יעד למערכת החינוך להגדלת שיעור הזכאים לבגרות טק מ-9% בשנת 2021 ל-15% בשנת 2028 באמצעות צמצום הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות

הרחבת לימודי השפה האנגלית הדבורה - גם לתלמידים שאינם לומדים בגרות טק

במשק המודרני בעידן המהפכה הדיגיטלית ובענף ההיי טק בפרט על שלל תפקידיו הטכנולוגיים והלא טכנולוגיים נדרשות יכולות הבעה בעל פה ובכתב גבוהות ביותר. מדובר על יכולת להציג נושא מורכב, לנהל עליו דיון וויכוח. הומלץ על גיבוש תוכנית לאומית להרחבת לימודי השפה האנגלית לכלל האוכלוסייה עם דגש מיוחד בחברה הערבית והחרדית

הקניית מיומנויות נדרשות להשתלבות בעולם העבודה העתידי ובמשרות טק 

הומלץ שמערכת החינוך תפעל להקניית מיומנויות עוצמה (POWER SKILLS), הנקראים גם מיומנויות המאה ה- 21), תוך מיקוד בהקניית 3 מיומנויות מרכזיות - יכולת עבודה בצוות, יכולת פתרון בעיות מורכבות/פתוחות ולמידה עצמית עם דגש על פיתוח יכולת עמידה בקשיים ולמידה מכשלונות

מסגרות שירות צבאי ושירות לאומי - אזרחי 

שירות צבאי - הומלץ לאמץ את יעדי מערכת הביטחון לשילוב לפחות 30% מהפריפריה החברתית והגאוגרפית במקצועות הטכנולוגיים עד שנת 2026, וכן את היעד להגדלת הנשים בעתודה האקדמית מ-24% ל-33%.

שרות לאומי-אזרחי טכנולוגי- גיבוש מתווה לשירות לאומי-אזרחי טכנולוגי יוקרתי תוך מתן עדיפות להשתלבות של אוכלוסיות בייצוג חסר שאינן משרתות בצה"ל.

מערכת ההשכלה הגבוהה 

במסגרת תוכנית החומש לשנים 2022-2026 מל"ג/ות"ת מקדמת את תוכנית היי טק 3.0 הצפויה להגדיל משמעותית את היקף הסטודנטים במקצועות ההיי טק וכן לקדם מהלכים לשילוב התמחויות וקורסים טכנולוגיים בתארים שאינם במקצועות ההיי טק שיאפשרו לבוגרי תארים אלו השתלבות בענף ההיי טק.

הגדלת מספר בוגרי תארי היי טק- להגדלת מספר הסטודנטים החדשים למקצועות ההיי טק בשיעור של כ-4% לשנה, קרי כ-25% עד לשנת תשפ"ח, בדגש על הגדלת חלקם של נשים וערבים.

גיוון והרחבת ההכשרה האקדמית למקצועות ההיי טק ומקצועות הצמיחה בנוסף לקידום תהליכים לאקדמיזציה של מקצועות הצמיחה.

שיפור רמת האנגלית של בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה.

פיתוח מקבצי הייטק עבור פקולטות מדעיות והנדסיות שילומדו כדו חוגי או תואר לאחר תואר והכנסת אוריינות דיגיטלית ומדעי נתונים למירב הפקולטות.

היערכות לגידול הצפוי במספר הסטודנטים בשנים 2028-2033.

גיבוש תוכנית לקידום הכשרות חוץ אקדמיות מוכוונת אוכלוסיות במיקוד, הכוללת מדידה והערכה של אפקטיביות ההכשרות.

הגדלת מספר הסטודנטים במסלולי לימוד שמובילים למשרות טק, ובמקביל הפחתת נשירה והגדלת שיעור מקבלי הדיפלומות בדגש על אוכלוסיות במיקוד.

מדידה

לתפיסת הוועדה, נדרש שינוי פרדיגמה באופן ההסתכלות על תחום ההיי טק והגדרה רחבה יותר שתשקף באופן מיטבי את היקף הביקוש והמיומנויות הנדרשות לכושר התחרות של המשק הישראלי בעולם הדיגיטלי בכלל ובענף ההיי טק בפרט לפיכך, הוועדה ממליצה על הגדרה חדשה של "משרות טק" שתכלול את כלל המועסקים בגילאי 64-25 בענף ההיי טק (מועסקים במקצועות טכנולוגיים ומועסקים במקצועות הצמיחה) וכן מועסקים במשלח יד טכנולוגי מחוץ לענף ההיי טק. הגדרה זו תאפשר קביעת מדיניות ממשלתית על בסיס הבנה מעמיקה יותר של הביקוש להון אנושי והמיומנויות הנדרשות להשתלבות בהיי טק, תוך התייחסות להשפעות המהפכה הדיגיטלית על כלל המשק.